ההתמודדות הקשה עם ירידת השמיעה

השיחה עם הסבתא יכולה להיות משעשעת ומתסכלת בה-בעת. אני יכול לומר לה: "הנכדים שלי יודעים לשחות כמו דגים", והיא תענה: "הכלב של החברה שלי מת אתמול". ואם אשאל אותה "מה הנכדה שלך מתכוונת לעשות בקיץ?", היא עשויה לענות משהו כמו "הלכתי לקניות אתמול בקניון". למרות שמוחה נותר חד כתער,והיא מנהלת חיים עצמאיים בסוף שנות ה-80 שלה, השמיעה שלה כה חלשה עד שרוב האנשים מוותרים על שיחה איתה. ולמרות שבני המשפחה ניסו לשכנע אותה לרכוש אביזר שמיעה, היא התעקשה באמרה: "אין לי ממש בעיה", או שאחת מחברותיה קנתה מכשיר כזה ואיננה מרוצה ממנו (למרות שהחברה שלה מרכיבה אותו כל יום). יש קשישים אחרים שפשוט מסרבים להשלים עם ירידת השמיעה, וממשיכים להטריד את סביבתם בהגברת קול הטלוויזיה או הרדיו לרמות בלתי נסבלות של דציבלים. בקשות הסביבה התכופות להנמכת קול נתקלות בתגובה כועסת, או פשוט בסירוב לקנות מכשיר שמיעה. כשליש מעל בני ה-60-פלוס וכמחצית מבני ה-75-פלוס סובלים מבעיית שמיעה שנעוצה בגיל, מה שמוגדר בעגה המקצועית כ"פרסביקוסיס". אחרי לחץ דם גבוה וארטריטיס (דלקת פרקים), ירידה בשמיעה היא הבעיה הכרונית הרווחת ביותר בקרב הקשישים. אבל בניגוד למה שחלק מהקשישים חושב, או מוכן להודות, לבעיה זו יש השלכות רציניות, כולל בידוד חברתי, ירידה בתפקוד ואפילו דיכאון. היא יכולה להחליש גם את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי (תפיסתי). במחקר שנערך ב-1999 באוניברסיטת ברנדייס על אלפיים איש שסבלו מירידה בשמיעה נמצא, כי אלה שהסכימו להשתמש בעזרי שמיעה נהנו גם מרגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, מיתר עצמאות, מבריאות נפשית טובה יותר ומיחסים טובים יותר עם משפחותיהם (רעש טלוויזיה כבר אמרנו?). ולמרות זאת, רק אחד מחמישה אנשים הסובלים מירידה בשמיעה נושא מכשיר שמיעה ? בין היתר בגלל המחיר, אבל לא רק.
להתמודד עם הבעיה
חלק מהאנשים שאינם נושאים מכשירי שמיעה פשוט אינם יודעים כי הם סובלים מירידה בשמיעה, או שהם פשוט מכחישים את הבעיה, או נבוכים לשאת עזרי שמיעה בגלל סטיגמות חברתיות שמקורן בימים שבהם עדיין לא היו מכשירי שמיעה משוכללים, מעוצבים וזעירים. גם בקרב אלה שרכשו עזרי שמיעה מתברר כי רק שליש מרכיב אותם כל יום. ממה נובעת ירידת השמיעה? כמו במקרה הראייה, גם במקרה השמיעה מעורבות תחנות-ביניים רבות שפגיעה או שיבוש בכל אחת מהן עלולים לגרום לירידה בשמיעה. הקולות הנכנסים דרך תעלת האוזן מגיעים לתוף וגורמים לו לרטוט. רטיטות אלה נקלטות על ידי שלוש עצמות זעירות הנמצאות באוזן התיכונה ומקשרות את האוזן החיצונית עם השבלול. הלה מכיל שלושה צינורות מלאי נוזל, כשהגלים בנוזל מועברים לתאי שערה שבשבלול, ואלה משדרים אותות חשמליים לעצב השמיעה המתקשר למרכז השמיעה שבמוח, שם מעובדים האותות לקולות. בין הגורמים שעלולים לפגוע בשמיעה: טראומה, זיהום כרוני, פקק שעווה, התמזגות עצמות האוזן, מחלות כמו סוכרת ותרופות אנטיביוטיקה כמו ונקומיצין וגנטמיצין. גם תרופות נגד סרטן עלולות להיות רעילות לאוזן. וכמובן, גם לתורשה יש משקל. יש אנשים הנושאים גן פגום ההופך אותם פגיעים יותר לאובדן שמיעה. הגורם הסביבתי הנפוץ ביותר הוא רעש חזק מדי, פתאומי (פיצוץ או ירייה, למשל), או מתמשך (להקות רוק, מוסיקה בעוצמה גבוהה מדי המושמעת דרך אוזניות, או בתי חרושת רועשים במיוחד). אובדן השמיעה המקושר עם ההזדקנות נובע ברוב המקרים מנזק מצטבר לשערות תאי השבלול כתוצאה מהתבלות. הראשונות להיפגע הן אלה המצויות בחלקו החיצוני של השבלול ואשר רגישות לצלילים בתדירות גבוהה, כולל אלה המיוצרים על ידי האותיות השורקות (פ', ש', ס', צ', ט', ת'). הצלילים בתדר הנמוך יותר הם האחרונים להיפגע. גורם נוסף לירידה בשמיעה בגיל מבוגר הוא המוח. מתברר כי לא תמיד צריך להאשים את האוזן. ממחקרים שנערכו בשנה שעברה בארצות הברית מתברר כי לעתים מאותתות בעיות שמיעה על בעיות הבנה ותפקודי מוח לקויים. את חלקם ניתן לתקן באמצעות טיפול תרופתי.
הפתרונות לבעיה
אבחון בעיות שמיעה הוא הצעד הראשון. מומחי שמיעה מנסים זה שנים לשכנע את רופאי המשפחה לבדוק את הפציינטים בני ה-60-פלוס פעם בשנה, גם בלי צורך לשלוח אותם למומחים: מבחן שריקה ליד כל אוזן, או שאלון כתוב, יכולים לאבחן את הבעיה. עם זאת, כל מי שסובל מירידה פתאומית באחת מהאוזניים ? כדאי שיתייעץ עם מומחה אף-אוזן-גרון. בדיקה בזמן עשויה לפתור את הבעיה. אם יש צורך באביזר שמיעה, השוק מציע שפע דגמים, ביניהם: ? מכשיר המותאם לאוזן ומוצמד אליה מאחור. הלה מכוון את הקולות לתעלת האוזן באמצעות צינורית. ? מכשיר תוך-אוזני המותאם לאוזן החיצונית. יש דגמים שונים, והוא קל לתפעול. ? מכשיר המותקן בתוך תעלת האוזן, שבולט באופן קל מחוצה לה. קשה יותר לתפעול, ולא משיג את התוצאות של קודמיו. ? מכשיר המותקן כולו בתוך תעלת האוזן. הזעיר מכולם והקשה ביותר לתפעול. לא ניתן להבחין בו מחוץ לאוזן, אבל גם איכות ההגברה שלו היא הנמוכה מכולם. המומחים יוכלו להתאים מכשיר העונה על צרכי הלקוח ? בהתאם לאורח החיים שלו ולבעיית השמיעה. ישנם מכשירים מעוצבים להפליא, המתאימים למשל לשמיעה טלוויזיה באלחוט (כמו אוזניות ווקמן), כך שכל המשפחה לא תיאלץ לסבול. יש מכשירים המסייעים לשמוע שיחות בסביבה רועשת, חלקם מתכווננים בצורה אוטומטית, בעוד האחרים מותאמים על ידי המשתמש. לאלה הסובלים מירידה משמעותית בשמיעה וזקוקים להגברה מאסיבית יש התקנים חדשים המסוגלים לקלוט צלילים בתדר גבוה. אף מכשיר אינו מהווה תחליף מדוייק לשמיעה הרגילה, מה שאומר תקופת הסתגלות. אבל גם כך המדובר בשיפור משמעותי של איכות החיים. (נ.י. טיימס)