הזדמנות שנייה בחבית וויסקי

"חלקם של מלאכים" הוא קומדיה בריטית, וליתר דיוק סקוטית (שם הכול מתרחש, כולל המבטא הבלתי אפשרי להבנה), שעושה שמח בנשמה בשיטה הישנה והבדוקה: סיפור אנושי קטן על חבורה של לא יוצלחים, שבאמצע הג'יפה של החיים נחשפים למשהו אחר וחדש, וכך נקרית בפניהם הזדמנות שנייה אמיתית להתחיל מחדש. מדובר בסיפור שנשמע מספיק אמין, מכל הבחינות, החל במזל הרע שרודף לאורך זמן אחרי הגיבורים, דרך העובדה שאיש מהם אינו יפיוף מפיל, וכלה בכך שהסוף הטוב רחוק מלהיות דביק או מושלם. אין כאן הומור פסיכוטי וסיטואציות מופרכות עד הזויות, אין גיבורים מושלמים מפלסטיק, אין פיצוצים, מכוניות מעופפות, בני 30 ומשהו שחיים כמו מתבגרים, גיבורי-על שיצאו מדפי קומיקס או רומנטיקה חסרת שחר. יש סיפור אנושי מצחיק ונוגע, שבסופו יוצאים עם חיוך על השפתיים ובתחושה שאולי בכל זאת הכול עוד יסתדר. הסרט נפתח בחיתוכים בין מעשים לתוצאות של חבורת עבריינים צעירים. ביניהם אלברט השתוי-מסומם, שכמעט גרם עקב כך לתאונת רכבת (בה היה נמחץ למוות), מו? הגנבת הקלפטומנית ובעיקר רובי ששב ומסתבך בקטטות אלימות, אבל ההגנה טוענת שעל סף אבהות הוא הרבה יותר אחראי והרבה פחות מסתבך. כולם - ועוד אחרים - מקבלים עבודות שירות תחת עינו הפקוחה של הקצין הארי, נשמה טובה שככל הנראה סוחב שק של רגשי אשמה לגבי ילדיו שלו. ליאוני, חברתו ההרה של רובי, יולדת - אבל בני משפחתה לא ממש ששים לאפשר לו לראות אותה או את התינוק שנולד. הארי מלווה אותו לבית החולים, שם הוא עד למכות נמרצות שמחטיפים לרובי הדודים של ליאוני. הארי המזועזע לוקח אותו לביתו ומכבד אותו בכוסית וויסקי מיוחד. בזבוז (זמני בלבד), כי רובי (עדיין) לא מבין כלום בוויסקי. אלא שבכך לא מסתיימים המעשים הטובים של הארי, שלוקח את כל החבורה לביקור במזקקת וויסקי, כפרס על התנהגות טובה. כי הארי, זאת לדעת, הוא חובב וויסקי וגם ידען לא קטן. בביקור המכונן הזה לומדים החברים קורס מזורז על וויסקי, ובין היתר לומדים על כמות הוויסקי הנעלמת-מתאדה מהחביות בעת היישון, שמכונה "חלקם של מלאכים". בהמשך מזמין הארי את רובי לטעימת וויסקי, שאליה מזמינים עצמם גם מו ואלברט וריינו, שלושת חבריו של רובי מקבוצת העבריינים. מפה לשם מתברר לחבורה כי בזמן הקרוב עומדת להיערך מכירה פומבית של וויסקי ישן ויקר ערך שחבית אחת שלו התגלתה במזקקה ישנה, והם רוקמים תוכנית פשע אחרונה בהחלט, שמטרתה ממש טובה: לספק לכולם כרטיס כניסה לחיים חדשים ואחרים.


קן לואץ' ביים סרט מעורר סימפתיה ואמפתיה, שלרגע אינו מאבד אחיזה או קשר למציאות, ובכך כוחו: משפחתה של ליאוני אינה מפתחת בשום שלב חיבה לרובי, ההפך אפילו - אביה מציע לו 5,000 ליש"ט שוחד, רק שיתרחק ממנה ומהתינוק; הארי, האיש הטוב, נותר לאורך כל הדרך אדם בודד בעצם, שחי לבדו; שפע של תקלות קורות לחבורה בדרך אל היעד, המרכזיות שבהן בגלל השלומיאליות של האנשים עצמם, שלא נהפכים בשום שלב לגאונים; חלומו הגדול של רובי הוא בסך הכול שמישהו ייתן לו צ'אנס ולא יראה בו רק עבריין מועד, כדי שיוכל לפרנס בכבוד - לא בעושר מופלג - את זוגתו ובנו; ומושגי העושר אינם נפרטים למיליונים או למכוניות פאר, אלא לסכומים צנועים ולפולקסווגן מסחרית יד שנייה (ואולי בכלל שלישית או רביעית). כשם שהדמויות אנושיות, שרוטות ופגומות באופן חינני, כך גם העלילה מתקדמת ונפרשת בקצב אנושי מתקבל על הדעת. הכישרון המולד של רובי לוויסקי מתגלה בהדרגה, במקביל לכך שמתברר שכל האחרים אינם מוכשרים לכך. המאבק שלו לצאת ממלכוד חייו הצעירים מקבל ממשות עם כל דלת שנטרקת בפניו ועם כל מכשול שהוא כמעט מועד עליו; עולם הוויסקי נחשף בהדרגה כעולם תרבותי שלם ורוחש; המזימה שרוקחת החבורה מתגבשת גם היא בהדרגה, לא בקלות, והיא לא פרי עבודה של "מוח" אחד בלבד, אלא מאמץ קבוצתי משותף. הסיפור הזה עלול היה בקלות לגלוש למחוזות של מלודרמה או קיטש, אבל לואץ' והתסריטאי פול לאברטי מנווטים בבטחה את הסרט למקומות נכונים, אמינים ומהנים. זה מצחיק, משעשע, נוגע ללב, מפתיע ומסתיים בהפי-אנד ריאליסטי ושובה.
שורה תחתונה:
כיף של סרט, שעושה טוב על הנשמה.
"חלקם של מלאכים", קומדיה בריטית (סקוטית). תסריט: פול לאברטי; בימוי: קן לואץ'; צילום: רובי ריאן; הפקה: רבקה אובריאן. משתתפים: פול ברנינגן, ג'ון הנשואו, וויליאם רואן, גרי מייטלנד, ג'זמין ריגינס ואחרים. אורך הסרט: 101 דקות עוד על תרבות ובידור: