הזרקור מופנה אל האחוריים

"איך אתם קוראים לישבן שלכם". הסרטון של צו מניעה למניעת סרטן המעי הגס 

איך אתם קוראים לישבן שלכם? תוחעס, טוסיק או סתם תחת? סרטון חדש של עמותת "צו מניעה - למניעת סרטן המעי הגס" מבקש, באמצעות השאלה הפרובוקטיבית, להפנות את הזרקור אל אחורינו, משם עלולה להיפתח הרעה. כל זאת, בניסיון לדרבן אותנו להרפות שרירים קפוצים וללכת להיבדק.

סרטן המעי הגס, מסוגי הסרטן השכיחים בישראל ובעולם, נגרם על פי אתר "האגודה למלחמה בסרטן", מתזונה עשירה בשומן ובחלבונים מן החי ודלה בסיבים (פירות וירקות), לצד נטייה גנטית ומחלות מעיים. הוא פוגע בנשים ובגברים מכל חלקי האוכלוסייה, בעיקר בגיל מבוגר.

מדי יום מתים מהמחלה חמישה גברים ונשים בישראל, בכל יום מתבשרים עשרה אנשים שחלו בה. סרטן המעי הגס קטל רבים, בהם גם אנשים מוכרים כמו משה דיין, דן בן אמוץ, רלף קליין, רונלד רייגן, בני אמדורסקי, פארה פוסט, ענת גוב, רון נחמן, פינצ'י מור והרב פורמן.

אבל לצד היותו נפוץ וקטלני, סרטן המעי הגס הוא מסוגי הסרטן הניתנים למניעה על ידי אבחון מוקדם. מחקר מ-2012 שעקב אחרי נבדקים בקולונוסקופיה במשך 20 שנה הוכיח שהבדיקה הורידה את התמותה מסרטן המעי הגס ב-50 אחוז לעומת קבוצת הביקורת שלא נבדקה.

הבעיה היא שבדיקת הקולונוסקופיה, הנעשית תחת טשטוש ומאפשרת לאבחן ולהסיר פוליפים במעי לפני שהם נהפכים לסרטניים, איננה אטרקטיבית במיוחד. כיוון שהיא כרוכה בפלישה לאחד המקומות השמורים בגוף, רבים מחפשים תירוצים להימנע ממנה.

עמותת "צו מניעה - למניעת סרטן המעי הגס", שהוקמה לפני שש שנים על ידי ד"ר שלמה לבקוביץ, איש היי-טק העוסק בפיתוח מכשור רפואי, מנסה להפיץ את הבשורה: בני 50 ומעלה, רוצו להיבדק, לפני שיהיה מאוחר מדי.

העמותה פועלת להכנסת הקולונוסקופיה כבדיקת סקר תקופתית בסל הבריאות החל מגיל 50 ולהעלאת המודעות של הציבור ושל מערכת הבריאות לחשיבותה. "אנחנו עושים את העבודה שמשרד הבריאות לא עושה", אומר לבקוביץ, "ואנחנו משתמשים בכל ערוצי התקשורת כדי להגיע לכל אלה שעוד לא נבדקו".

לבקוביץ לא פגש במחלה באופן אישי, ולסוגיית האבחנה המוקדמת הגיע דרך עיסוקו המקצועי. "אני, לשמחתי, בריא ומשפחתי בריאה, אבל אני עובד שנים בייצור מכשירים בתחום הגסטרו (לאו דווקא לקולונוסקופיה), מכיר את המידע בתחום ויודע כיצד הבדיקות האלה מורידות את התחלואה ואת התמותה בעולם. אנחנו לא עמותה של חולים, למרות שחלק מהמתנדבים שלנו הם חולים לשעבר".

אי אפשר להסתפק בבדיקת דם סמוי בצואה שמציעות קופות החולים, שהיא לא פולשנית וחסרת סיכונים?

"בדיקת דם סמוי בצואה היא מיושנת וחסרת דיוק ולא יכולה לשמש כבדיקת מנע, אלא כאבחון מוקדם, כשהמחלה כבר קיימת, שיכול לשפר את הפרוגנוזה של החולה. הקולונוסקופיה היא הבדיקה המומלצת והמדויקת ביותר, שמאפשרת גם לאבחן וגם להסיר את הגידולים. נכון שהיא לא בדיקה מושלמת, ואחת לכמה אלפי מקרים עלול להיגרם במהלכה דימום או נזק למעי".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

אבל לא רק הסיכון המזערי, מרתיע אנשים מהבדיקה. "כל הנושא נחשב ל'מגעיל'", אומר לבקוביץ. "כמו שמישהו אמר, 'זו בדיקה מחורבנת, עם חרא של יחסי ציבור', ולכן אנחנו מנסים להיעזר בהומור, כמו שאפשר לראות בסרטון החדש. אנחנו עושים הכול כדי למשוך את תשומת הלב של אנשים שלא רוצים לשמוע על זה".

מה התירוצים השכיחים לא להיבדק?

"הם מאוד מגוונים. יש כאלה שמפחדים שאם ייבדקו, הם בטוח יימצאו חולים, יש שכאלה שנרתעים מהחודרנות של הבדיקה, מהמגע בפי הטבעת, יש כאלה שלא מוכנים לעבור את התהליך הלא נעים של ניקוי שיש לעבור לפני הבדיקה. מי שכבר עבר אותה, רואה שזה לא נורא. צריך להוריד רק את המחסום הראשון".

אתם פעילים גם במניעת המחלה, על ידי אורח חיים בריא?

"אין ספק שיש חשיבות רבה לאורח חיים בריא במניעת המחלה ואנשים שחיים נכון, סטטיסטית מקטינים את הסיכוי ללקות בה. אבל מזון בריא ופעילות גופנית לא חוסכים את הקולונוסקופיה. הבדיקה מעניקה לך שקט נפשי מוחלט לשנים".

מגיל 50 ואילך, מומלץ לעבור קולונוסקופיה אחת לעשר שנים. הבדיקה ממומנת על ידי קופות החולים מגיל 50, ולמי שנמצאים בקבוצות סיכון מגיל 40. גם רוב הביטוחים הפרטיים כוללים את הבדיקה בפוליסות שלהם. מחיר הבדיקה באופן פרטי הוא 600-1,100 שקל. בישראל פועלים למעלה מ-30 מכונים המציעים אותה, בבתי חולים, בקופות חולים ובמרפאות פרטיות.

עוד על סרטן המעי הגס:

ביספוספונטים מפחיתים סיכון לסרטן המעי הגס

מה הקשר בין צ'יפס לגידולים במעי הגס