החגים בפתח, המשפחה במתח

(צילום: Shutterstock)

שנה חלפה שנה באה, אני כפיי אספוק בייאוש. זה נכון לגבי כל מי שלא חווה את ראש השנה כאירוע דתי או לפחות רוחני, אלא כתאריך המחייב הכנת סעודה משפחתית גדולה ורכישת מתנות. במילים אחרות, כל מי שעבורו ראש השנה והחגים בכלל הם מסכת של עבודה קשה, הוצאות כספיות, עלייה במשקל והרבה תמרונים בין קרובי משפחה.

ההיבט המשפחתי-החשבונאי של החג הוא אולי המעיק ביותר. שאלות כמו מי יחגוג איפה השנה ומי יבשל מה מביאות למלחמות עולם. במצב כזה די ברור שמערכות יחסים משפחתיות המתאפיינות במתיחות גם בשאר ימות השנה, כמו אלה שבין חמיות לכלות, נוטות להפוך לפני החג לקטסטרופה של ממש. 

היועצת והמגשרת הזוגית דנה פלדמן-טסלר מאמינה שהפתרון בידיה: גישור קצר מועד לחמיות וכלות, שנועד ללבן עניינים לקראת החג. "זה התחיל כשאחד הזוגות שמטופלים אצלי", היא מספרת, "אמר לי בפגישה שלפני החגים שהדבר הבא שצריך לעשות זה לסדר את הזוגיות של האישה עם החמות.

"הצעתי לאישה להגיע לכמה פגישות גישור עם חמותה, והיא מאוד התלהבה. בהתחלה עבדתי עם כל אחת מהן לחוד כדי לתת להן להוציא הכול, ואחר כך ערכנו כמה מפגשים משותפים שבהן כל אחת אמרה את מה שעל ליבה וניסינו לברר על מה הקשיים ביניהן יושבים. בדקנו מה הן רוצות לשנות ביחסים ביניהן ומה מתוך הדברים ניתן ליישום. ממש ברמת הגישור, מצאנו פתרונות יצירתיים והתקדמנו".


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


הקורבן העיקרי של מערכת יחסים בעייתית שכזאת הוא לדבריה הבן/בעל. "הוא יודע שאשתו ואמו כועסות והוא בין הפטיש לסדן. אני לא חושבת שהוא צריך לנסות לפשר, כי בסופו של דבר יכעסו גם עליו, וזה גם לא תפקידו".

למה הקונפליקטים האלה מתעצמים לפני החגים?

"מכיוון שיש בתקופה הזאת משהו יותר אינטנסיבי. יש מתח באוויר, עבודה פיזית של ניקיונות, בישולים. זו רוצה שיעזרו לה ונפגעת כשלא מציעים, זו טוענת שהשנייה משתלטת על האירוע. עולה השאלה איפה כל אחד מהילדים הנשואים יהיה בחג, ואם אחד נוסע לחו"ל או בוחר במשפחה השנייה האשמה נופלת על אשתו. מתחיל העניין של מי יעזור ואיך, מי יכין מה לארוחה, ומצטברות תחושות של מרירות, שמרגישים אותן ליד שולחן החג. החג צריך להיות זמן של משפחה, של אהבה ויחסים טובים. זה לא קורה, וחבל".

אבל לא רק בין החמות לכלה. החגים יכולים להעלות משקעים עכורים במשפחה המורחבת בכלל. "החג חושף את הבטן הרכה של המשפחה", אומרת מיכל דיכטר, פסיכותרפיסטית קלינית ומטפלת משפחתית, זוגית ואינדיווידואלית. "בגלל המטלות הרבות באים לביטוי חזק יותר חלוקת תפקידים לא הוגנת וחוסר הדדיות. גם השהות הממושכת של המשפחה ביחד מעלה על פני השטח דברים חבויים. 

"עולים קונפליקטים הקשורים לנאמנויות משפחתיות, אפילו שאלות של הוצאה כספית, כמו כמה עולה האירוח, מה קונים ולמי קונים, ושוב מתעוררים מתחים של נאמנויות, חשבונאות, מה הם הביאו לנו וכדומה. יכולים להיות גם קונפליקטים סביב מידת הדתיות שבה נחגג החג, ומשפחות מרקע שונה או ממוצא שונה לא תמיד יסכימו על הדרך או על ההקפדה שבה מקיימים את מנהגי החג.

"הרבה פעמים מגיעים לסעודה אחרי תהליכים של כעס, חוסר הבנה והאשמות הדדיות. גם המפגש עצמו, עם מעגל משפחתי רחב, מעלה קונפליקטים סמויים או גלויים, חוסר הבנה של קודים, ביקורת או סרקזם לגבי הבישול, עריכת השולחן ואפילו סדר הישיבה. נכון שקונפליקטים משפחתיים קיימים כל השנה, אבל החג מעלה ציפייה לפיוס, להרמוניה, לתחושת חגיגיות, ולעתים כגודל הציפייה - גודל האכזבה".



לפורום פסיכולוגיה ומשפחה: לחצו 

לפורום הורות וסבתאות:  לחצו