החדשות האחרונות בנוגע לשיפור המוח

אפילו מנוחת הצהריים הקצרצרה, בערך שש דקות, יכולה להיות מספיקה על מנת לשפר את יכולות הזיכרון במבחני זיכרון, כך אומרים מדענים גרמניים. מדווח ערוץ 7 סגירת עיניים למנוחה של שש דקות היוותה מקור לשיפור משמעותי בזכירת מאגר מילים, כך דווח בעיתון מדעי חדש. שינה "אולטרה קצרה" יכולה גרום להאצה של תהליכי זיכרון במוח, המדענים מציעים. מדען בריטי אחד אינו מסכים לתוצאות המחקר. הוא טען ששינה הרבה יותר ארוכה דרושה על מנת ליצור השפעה אמיתית על הזיכרון. עשרות מחקרים כבר הוכיחו את הקשר שבין שינה לזיכרון. המחקרים הצביעו על הוכחות אמיתיות לכך שיש קשר וודאי ומוכח בין המעגל הטבעי של שינה וערות לבין מערכת הזיכרון, ושהשינה היא חלק בלתי נפרד ממערכת הזיכרון.
עוד כתבות על זיכרון בגיל המבוגר

[u]
זיכרון בחיי היומיום - האם ניתן לשפרו?
[/u]

[u]
אימון קוגניטיבי אישי בגיל המבוגר
[/u]

[u]
הסודוקו ישמור על חדות מוחכם
[/u]

[u]
עשר עובדות שאתם חייבים לדעת על מוחכם המזדקן
[/u]

[u]
אימון המוח: המפתח לחוסן קוגניטיבי
[/u]

[u]
איך לבנות עתודות קוגניטיביות
[/u]

[u]
מחקר: הזזת עיניים מסייעת לשיפור הזיכרון
[/u]

[u]
חדר כושר למוח: תוכנית אימון לתאים האפורים
[/u]

[u]
תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר
[/u]

[u]
דגים משפרים את מהירות וחדות המחשבה
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת על שיפור הזיכרון
[/u]

[u]
זיכרון בכל גיל: דרכים לשיפור הזיכרון
[/u]
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת דאסלדורף רצו לבדוק מהי השינה הקצרה ביותר שעדיין תוכל להשפיע על הזיכרון. הם השתמשו בקבוצת סטודנטים שהתבקשו לזכור מספר מילים. לאחר מכן קיבלו הסטודנטים שעה הפסקה ורק לאחריה ניבחנו. בשמך שעת ההפסקה הזו חלק מן הסטודנטים הורשו לישון, אבל רק למשך 6 דקות. בעוד שאר חברי הקבוצה הושארו ערים. באופן מפתיע, בעודם ערים הסטודנטים שהורשו לישון הצליחו הרבה יותר טוב במבחני הזיכרון. תיאוריות שונות מציעות שתהליך הזיכרון מתרחש כאשר הגוף נמצא בשלבי השינה העמוקה, שלב שאינו מתחיל בדרך כלל אלא 20 דקות בערך לאחר השכיבה לישון. למרות הכל, קבוצת המחקר שהונחתה על ידי ד"ר אולאף לאהי, טוענת שיכול להיות שהרגע שנרדמים בו יוצר פעולה כימית בראש הגורמת לתחילת התהליך של הזיכרון. תהליך זה ממשיך, על פי הדעה, לא משנה האם האדם התעורר בינתיים או המשיך לישון המוח שלו ממשיך לעבד את המידע. "למיטב ידיעתנו, זה מבהיר בפעם הראשונה שאפיזודה קצרה מאוד וחולפת של "אולטרה שינה" מספקת את תחילת התהליך של הזיכרון", אמר ד"ר לאהי. פרופסור ג'ים הורן, ממרכז החקר לשינה באוניברסיטת לוגבוראו, אמר שבעוד שהמחקר מאוד מעניין הוא היה מעדיף. הוא אמר שיש לו עוד ספקות לגבי המחקר ושהוא מוכן להוכחה שהתוצאות לא היו סתם עוד שיפור מיקרי בזיכרון. "הרעיון שהזיכרון שלנו יכול להטעין את עצמו על העגלה בשש דקות קצרצרות של שינה הוא רעיון חדשני ומהפכני, שעלינו להיזהר מאוד מפניה. ישנה הוכחה שתהליך הזיכרון הראשוני הוא הרבה יותר מאשר שש דקות, אבל רק העתיד יוכל לגלות לנו מי מהצדדים צודק."


ומצידה השני של סקלת הגיל - ידיעות אחרונות מדווח כי משרד החינוך הישראלי אישר לאחרונה להנהלת בית הספר "כוכב הצפון" באשקלון לקיים ניסוי, המהווה פריצת דרך עולמית, שנועד לשפר את הקשב והריכוז של התלמידים באמצעות פעולות שונות המפעילות את המוח וטובות לכל גיל, לאו דווקא לצעירים. לדברי מפתחי השיטה - פרופ' יהושע צאל מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר לילך שלו-מבורך מהאוניברסיטה העברית וד"ר כרמל מבורך מאוניברסיטת בירמינגהאם - הנחת היסוד שלהם היא שהמוח הוא "שריר שניתן לאמן ולפתח בגל גיל ובכל מצב". במסגרת התוכנית נפתח יום הלימודים באימון בתנועה, המעורר את גלי המוח. בין השאר הולכים התלמידים במסלול הדומה למספר 8 כשברקע מתנגנת מוסיקה, הם מנפחים בלונים ומוסרים אותם זה לזה בזמן שמופנות אליהם שאלות ידע מתוך תוכנית הלימודים, מצליבים ידיים על הברכיים כשבכל פעם יד אחרת על העליונה, או יוצרים בהן צורת X. מנהלת בית הספר, מלי כהן, משוכנעת שהניסוי יצליח ויקדם את התלמידים. לדבריה, ניתן לזהות בשלב זה שיפור, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות. לדברי ד"ר מבורך, תרגילים אלה - כמו גם תרגילים מורכבים יותר - טובים בכל גיל, והיא ממליצה על שיגרת אימונים יומיומית.



להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום שמירה על הזיכרון
[/u]