החופש האמיתי מתחיל ב-3,000 מטר

קשה לצפות, גם מבעד למסך הטלוויזיה וגם כשזה קורה בנפאל הרחוקה, בהרס שזורע אסון טבע ובטרגדיה הניחתת על בני המקום. כשאתה מכיר אישית מי מהם, זה קשה הרבה יותר.

זה מה שקרה לשבתי בן-שם בן ה-78, טייל ותיק שכבש רבות מפסגות ההימלאיה, כששמע על רעידת האדמה שפקדה את נפאל. הדבר הראשון שקפץ בתודעתו היה גורלם של שלושת מורי הדרך הנפאלים שלו, איתם הוא שומר על קשר הדוק בשנים האחרונות. "מיד שלחתי להם מיילים, כי מערכת הטלפונים קרסה, שאלתי מה קורה איתם והצעתי עזרה כספית. שניים מהם ענו לי כעבור כמה זמן. את השלישי לא הצלחתי לאתר עד עכשיו ואני מתכוון לבקש את עזרת שגרירות ישראל בנושא.

מה קרה לסבתא שנכדה נולד בנפאל בזמן רעידת האדמה

"אחד ממורי הדרך האלה, פורבה שמו, הוא אדם נשוי ואב לשניים שחי בכפר ליד קטמנדו, שהתחיל את דרכו כסבל שלא ידע קרוא וכתוב והיום הוא מורה דרך עם רישיון ממשלתי. השני, גאטראג', הוא רווק שחי בבית הוריו ולומד הנדסאות מכונות, מפרנס את עצמו ועוזר להורים. שניהם סיפרו שאיש ממשפחתם לא נספה למרבה המזל, אבל הבתים שלהם נהרסו לחלוטין.

"שלחתי להם כספים, עד כמה שיכולתי, ועכשיו אני מנסה לגייס עבורם סכומים נוספים ויש היענות יפה. אני מקווה רק שהם יצליחו לבנות את הבתים שלהם מחדש, לפני שיגיעו גשמי המונסון והשלגים".

מרגיש אהבה לכל העולם

"המראות בדרך מדהימים. אתה הולך כמרחף באוויר". בן-שם עם דורבה

בן-שם, תושב בחדרה, גרוש החי בזוגיות, אב לשלושה וסב לשמונה נכדים, הוא בהשכלתו מהנדס תעשייה וניהול. בעבר היה בעל חברה להקמת מתקנים תעשייתיים בתחומי האנרגיה והכימיה, שעבדה עם כמה מהמפעלים הגדולים בארץ. בנוסף, הוא צלם חובב שאף הציג את צילומיו בשלוש תערוכות.

במקביל לכל אלה, לא ויתר כל השנים, מאז שירותו הצבאי, על טיולים אתגריים בטבע, אליהם נהג לקחת גם את ילדיו. "יצאנו ביחד להמון צעדות", הוא נזכר, "יש לי עד היום קופסה שלמה של מדליות ותעודות".

לפני שש שנים, נקרתה לו הזדמנות לשדרג את התחביב. "חבר הציע לי להצטרף לטרק בנפאל. ניסיתי ונכבשתי. אתה אמנם הולך במקומות קשים שדורשים מאמץ פיזי וצריך לבוא בכושר, אבל כשאתה מגיע להישג, זה נותן המון תעצומות נפש וביטחון עצמי.

"דבר שני, המראות בדרך מדהימים. בכל הטרקים שעשיתי עד היום, אם זה באלפים הצרפתיים או בהימלאיה, הנופים היו עוצרי נשימה. גם האנשים שאתה פוגש בדרך, מטיילים מכל העולם או מקומיים, מספקים הרבה עניין. אתה מבקר באתרי מורשת עולמית, נחשף לתרבות לא מוכרת.

"חוץ מזה, אתה בחופש, הרחק מכל המחויבויות של החיים. אתה חוזר משם ואתה בעננים. הולך כמרחף באוויר, מרגיש אהבה לכל העולם. כולם מחייכים אליך ואתה מחייך וזו פשוט הרגשה מדהימה.

"בגיל שלי, אני גם מאוד אוהב לראות איך אחרי טיול כזה, כולם מסתכלים עלי אחרת. כשהנכדים שלי אומרים ש'הסבא הזה עושה דברים שאני לא מסוגל', אין מאושר ממני. אני גם משמש דוגמה. לאחרונה בתי, שהייתה מבריזה כרונית משיעורי התעמלות בבית הספר, הודיעה לי שהיא יוצאת לטרק בגרוזיה. כמעט נפלתי מהכיסא. הבנתי שזה מחלחל לדור הבא. גם הנכדים כבר אמרו לי שבגיל 18, הם רוצים לצאת אתי לטרק".

כששהורים מצטרפים לטרקים של הילדים

טרקים בגיל 70 פלוס

"כמובן שזו חוויה יוצאת דופן". בהימליה

כדי לכסות את עלות המסעות שלו, החל בן-שם לפני כמה שנים לארגן קבוצות של בני 50 פלוס, היוצאות ביחד ליעדים האתגריים, כאשר הוא מתכנן את המסלולים ומארגן את ההדרכה והלוגיסטיקה. "עשיתי עם קבוצות כאלה את האוורסט בו הגענו לגובה של 5,550 מ'. את האנפורנה 5,406 מטר והשתתפתי בטרק סובב מון בלאן באלפים של צרפת, שוויצריה ואיטליה. עם כל המטיילים הללו נשארתי בקשר ואנחנו מטיילים יחד גם בארץ".

לא מלחיץ לקחת אחריות על קבוצה של אנשים לא צעירים במקומות כל כך מסוכנים?

"אני מתכנן כל טיול מראש בצורה קפדנית ומדויקת, אני מכיר היטב את השטח ויכול לדעת איך להתאים את המסלול, ביחד עם מורה הדרך, לאנשים מבוגרים. היה לנו למשל באחד הטרקים זוג בני 70 פלוס. כשהיינו צריכים לצאת למחרת לפסגת קאלה פאטאר 5,550 מטר ליד האוורסט, האישה אמרה שהיא לא יוצאת, כי קשה לה, אז הצעתי לה ליווי והיא הלכה עד לנקודת התצפית בגובה 5,400 מטר שמשם רואים את פסגת האוורסט, וכך לא פספסה את החוויה.

"מלבד זה, אנחנו עושים ביטוח שכולל איתור, חילוץ והצלה ואחרי הכול, כולנו אנשים שיודעים למה הם מסוגלים ויכולים לקחת אחריות על עצמם".

מעדיפים לקחת את זה באיזי? צאו להפלגה

מה ההבדל בין טרקים באירופה לבין טרקים באסיה?

"ההבדל העיקרי הוא שבאירופה אתה יכול לישון בבית מלון ברמה של שלושה-ארבעה כוכבים, בעוד שבנפאל התנאים בסיסיים יותר, אבל יש אכסניות, עם מיטות ושמיכות ואוכל משביע ובריא ובכמות מספקת. באירופה אפשר להגיע לחלק מהמקומות במכונית, בעוד שבנפאל, כל האוכל והאספקה מובלים על ידי סבלים או על גב פרדות וחמורים. כמובן שזו חוויה יוצאת דופן". 

ואיך תמשיך לטייל שם אחרי רעידת האדמה?

"כרגע לא נוח לטייל בנפאל, אבל עד ספטמבר, אני משוכנע שיסדרו את התשתיות ואפשר יהיה לחזור לטייל. צריך גם לזכור שבארה"ב נהרגים כל שנה אנשים באסונות טבע, יותר מאשר בטרקים בנפאל".

היעד הבא שלו, הוא בכל מקרה, בכיוון אחר לגמרי: הקילימנג'רו, ההר הגבוה באפריקה, הנמצא בשטחי טנזניה וקניה. "כרגע אני בבדיקה עם ספקי שירותי קרקע, שמספקים את הסבלים, מורי הדרך ומקומות הלינה ומארגן  קבוצה. אין לי רווח כספי מארגון הטיולים, אבל זה מאפשר לי לטייל במקומות מעניינים עם אנשים נחמדים וכיף לי מאוד לקבל את הפידבקים החיוביים". 

לסיוע לשני מורי הדרך הנפאלים ניתן להעביר תרומה לחשבון על שם שבתי בן-שם, מס. 58386/93, בבנק לאומי, סניף 953. או לפנות ל-052-2692286. לאחר העברת כספי התרומה ליעדם, יימסר דוח כספי לתורמים. 

כל הצילומים באדיבות שבתי בן-שם

כשאבא ואמא עושים טיול אחרי צבא

כשסבתא נתקעת ברעידת אדמה

חמישה יעדים שאתם חייבים לפנטז עליהם לקראת הפנסיה

הצטרפו לקהילת המטיילים של מוטק'ה