החיים כטלנובלה

הגיבורה המרכזית בספר הביכורים של ורד שנבל "עכשיו אפשר להתחיל" היא עמליה, או מילי (או מיל, תלוי בדובר ובנסיבות), עיתונאית שמתמחה בכתבות קצפת על סלבריטאים במגזין נשים, שהריונה הבלתי צפוי מביא אותה לכתיבת בלוג אישי (שבסופו של הספר הופך לספר), מעין תרפיה בכתיבה.

להבנתי (דש הספר, ראיון עם המחברת), שנבל עצמה הייתה עיתונאית (וסגנית עורכת במגזין נשים) וגם הספר שלה עצמו החל כבלוג שכתבה, אבל זה רק סוג של קוריוז צדדי, שאינו קשור באמת להתרשמות מהספר ומהסיפור, שלטעמי הוא בעצם סוג של טלנובלה (בכתב), וככזו - קל להישאב לתוכה, הכול קורה בה לגיבורים כל הזמן, דרמה רודפת משבר והדברים נטחנים עד דק, הסוף טוב, ואפילו לאוהדים שרופים של הז'אנר ברור שבחיים האמיתיים זה לא ממש עובד ככה.

כאמור, הגיבורה המרכזית היא עמליה, שמגלה שהיא בהריון לגמרי לא מתוכנן רגע אחרי שהיא מתגרשת מרני, בעלה הכמעט-מושלם (אוקיי, הסדר וניקיון שלו לפעמים קצת אובססיביים, אבל רק לפעמים). היא לא מסוגלת להמשיך לחיות איתו כי היא לא מצליחה להתגבר על טראומת הפלה בשלב מתקדם של הריון קודם, בעצם לידת עובר מת שאובחן כבעל מומים. גרושה והרה היא מתמקמת בבית צמוד הקרקע של סבתה האהובה זורי, שבמקרה הלכה לעולמה קצת קודם והורישה לה את הבית ברעננה.

לעמליה יש הורים, יונה ושאול, שהיא קוראת להם בשמותיהם הפרטיים ובאופן עקרוני גם לא ממש סובלת את יונה, שבעיניה היא אישה תלותית וחלשה שגם די הרסה לה ולאחיה הגדול את החיים רגע לפני חתונתה (עם רני, שממנו התגרשה), כשסיפרה להם שהם לא לגמרי אחים, כי לפני שאול הייתה נשואה למישהו אחר שממנו נולד האח איתמר, שהוא צייר וברח לניו יורק, פעם אחת בגלל התגלית של יונה ופעם שנייה בגלל שאנה (תכף נגיע אליה) ביטלה איתו חתונה. זאת ועוד: יונה הייתה בת יחידה לסבתא זורי, שגידלה אותה כחד-הורית בימים שהמונח טרם הומצא, ורצתה בכלל להיות זמרת אבל בגלל תהפוכות הגורל, נהייתה עקרת בית ברעננה.

שנבל נעה בכתיבתה בין גיבורים וזמנים, בין כתיבה בגוף ראשון לגוף שלישי. הסיפור לכאורה כל הזמן בתנועה, אבל חלק מהזמן זו תנועה מעגלית, חזרתית, ממש כמו בטלנובלה או באופרת סבון, שבה חוזרים ודשים בקונפליקט מסוים שוב ושוב, במין העצמה מלאכותית של דרמה. כך גם יוצא שהסיפור כל הזמן נע מדרמה לדרמה (וגם זה מאפיין את הז'אנר) מבלי לאפשר לגיבורים אוויר לנשימה, אוויר שיפיח בהם חיים - ספרותיים - של ממש.

קל לקרוא את הספר, למרות לא מעט חזרות שלעתים מנדנדות, אבל הקלות הזו מתעתעת, כי היא כמו לאכול חטיף מתוק כשרעבים: זה ממלא לרגע, אבל לא באמת משביע וגם לא מזין; זה נבלע בקלות, אבל מותיר טעם סכריני מתקתק מדי, לא מתיקות מענגת לאורך זמן.

שורה תחתונה: לחובבי טלנובלות.

"עכשיו אפשר להתחיל", מאת ורד שנבל. 366 עמודים. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן

עוד על ספרים:

כל ההתחלות

המפלצת ממינסוטה

תסריטאית מחפשת סופרת

וכל המושבה ידעה ושתקה

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו