|
צילום: Shutterstock
גיל הפרישה הקבוע היום בחוק בישראל, 67 לגברים ו-62 לנשים, כבר מזמן אינו משקף את מצבם האמיתי של עובדים בגילים האלה, שהם לרוב בריאים ופעילים ואין סיבה שיפרשו. מסקר חברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2012 עולה שזהו גם הלך הרוחות בקרב מרבית הציבור בישראל. 87 אחוז מהנשאלים, בני 20 ומעלה, סבורים שיש לאפשר למי שמעוניין לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק. 51 אחוזים מהציבור סבורים גם שיש להשוות את גיל הפרישה בין גברים ונשים.
הסקר החברתי עסק בנושא הפנסיה והחיסכון לקראת הפרישה, כולל רמת השליטה של הציבור בנושא אפיקי חיסכון והסדרים שונים והערכת המציאות הכלכלית לקראת הפרישה. בין השאר התמקד הסקר באוכלוסיית הגמלאים: בתהליך הפרישה לפנסיה, ההכנה לפרישה והמצב שלאחריה מבחינת פעילות, יחסים משפחתיים וחברתיים, שביעות הרצון מהמצב הכלכלי ומהסדרי הפנסיה והערכת היכולת להתקיים בכבוד לאחר הפרישה.
על פי הסקר, שיעור גבוה בציבור (73 אחוז) סבור שפרישה לגמלאות מלווה בירידה ברמת החיים. 62 אחוז מהנשאלים סבורים שהמדינה היא הגורם העיקרי האחראי לרמת חיים סבירה עבור הגמלאים.
ואכן, שאלות שהופנו אל בני 60 פלוס שאינם נמצאים במעגל העבודה מאשרות את הסברה. רק 65 אחוז מבני ה-60 פלוס שאינם עובדים מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית. אגב, אצל בני הגילים האלה שכן מועסקים (ומספרם עומד על כ-392 אלף איש) המצב אינו טוב בהרבה. רק 75 אחוז מהם מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית.
הסיבה העיקרית ליציאה לגמלאות בישראל, על פי הסקר, היא הגעה לגיל הפרישה. מסיבה זו פרשו מעבודתם 47 אחוז מהגמלאים. 26 אחוז אחרים פרשו במסגרת קיצוצים, תוכניות הבראה או תוכניות פרישה, ו- 16 אחוזים פרשו בעקבות בעיות בריאות שלהם או של בן משפחתם.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
אוכלוסיית בני ה-60 פלוס שאינם חלק ממעגל העבודה בישראל נאמדת בכ-734 אלף איש (מהם 62 אחוז נשים). בתוכה יש להבדיל בין אלה שהם בעלי הסדרי פנסיה, שהם המיעוט (39 אחוז) לאלה שלא נהנים מהסדר כזה (ומהווים 61 אחוז). בעלי הפנסיה מצליחים, כצפוי, לחיות טוב יותר מאחרים, גם מאלה שעובדים עדיין לפרנסתם אך אינם מקבלים פנסיה. 82 אחוז מבעלי הפנסיה מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות, לעומת 75 אחוז אצל המועסקים ללא הפנסיה. בקרב אלה שהם גם חסרי פנסיה וגם אינם מועסקים, רק 54 אחוז מצליחים לסיים את החודש. רק לפחות ממחציתה (45 אחוז) של אוכלוסיית בני ה-60 פלוס יש ביטוח סיעודי.
מרבית בני ה-60 פלוס בישראל, בשיעור של 71 אחוז, מסכימים לטענה שפרישה לגמלאות פוגעת ברמת החיים. אך גם הבריאות נפגעת כתוצאה מהמחסור הכלכלי. 67 אחוז מהבלתי מועסקים חסרי הפנסיה העידו שמצבם הבריאותי אינו טוב, לעומת 36 אחוז מבעלי הפנסיה.
גם אלה שיש בידיהם הסדר פנסיה, לא תמיד מתכוננים כראוי לימים שאחרי הפרישה. כמחצית (49 אחוז) מהגמלאים ציינו, שלא ערכו הכנה פיננסית לקראת הפרישה. רק אחוז קטן מאוד, 7 אחוזים ליתר דיוק, נעזרו ביועץ חיצוני כמו רואה חשבון, עורך דין או יועץ פנסיוני כדי להיערך לפרישה. 26 אחוז נוספים הסתפקו בעזרה בנושא מבני משפחה או מחברים.
כמחצית מהגמלאים ענו שהחיים אחרי הפרישה מלאים ופעילים, אך כאן המשתנה העיקרי הוא גיאוגרפי. המקום שבו גמלאים מוצאים פעילות ועניין במידה הרבה ביותר, הוא, שלא במפתיע, העיר תל אביב. מבין הגמלאים התל אביבים, 63 אחוז מרוצים מהנושא, לעומת 40 אחוז בבאר שבע.
עוד על פרישה לגמלאות:
חובת הפרישה היא גזירה קשה
פרישה בראש שקט
לנהל נכון את כספי הפרישה
עבודה אחרי הפרישה: למי זה כדאי
|
ומה עם הגיל אחרי השלישי? לא נעים להיות זקן בישראל. היחס לזקנים הוא כמו למטומטמים. חושבים שהם כבר לא מבינים דבר ומנסים להשתיק אותם וגם, לפעמים, לרמות. זה עצוב ומתסכל.