הילדים עזבו, נשארו הארגזים

שירותי המסדרות הפכו נפוצים מאוד בשנים האחרונות. אנשים רבים נעזרים במומחיות לסדר, שיודעות לקחת בית מבורדק שעושה בלגן בנשמה ולהפוך אותו, בכמה שעות של עבודה, לסניף מתוקתק של חנות אופנה. איילת גרינברג מ"לצאת מהבלאגן" נותנת שירות כזה כבר שנים, אבל מה שחיכה לה בבית של לקוחה אחת הצליח להפתיע אותה: באחד החדרים היו החפצים של הלקוחה מונחים בערימות על הרצפה. לא שהיו חסרים ארונות בחדר; אבל הם היו מלאים בחפצים של בתה, שבגרה מזמן ועזבה את הבית.

"הגוזלים עזבו את הקן והחפצים נשארו"

"זה מקרה קיצוני של תופעה נפוצה מאוד", אומרת איילת. "הגוזלים עזבו את הקן והחפצים נשארו". במקרה אחר ניגשה אליה אישה אחרי הרצאה שהעבירה וסיפרה, שהיא רוצה לפתוח קליניקה בחדר הישן של הבת. הבעיה היא, שהבת לא מאפשרת לה להפוך את חדר ילדותה לקליניקת טיפולים.

היא מוצאת את חפצי הילדים (ושוב – כבר מזמן לא מדובר בילדים) בחדרי הילדות, בבוידעם, במרפסת הסגורה. לפעמים זה רק ארון עם כמה בגדים ומדי מילואים, ולפעמים בתי ההורים הופכים למחסנים של ממש: הילד, כבר נשוי עם שלושה ילדים, מגיע עם שקיות מלאות בבגדי תינוקות לאמא, כדי לאפסן אותן אצלה. וגם את עגלת התאומים, הטיולון, הבוסטר והסיר.

 

                                                       חדר עבודה, לפני ואחרי - צילום: יונה אדם

יונה אדם, מסדרת הבתים "בלבוסטע", מוסיפה גם את מחסני הנוסטלגיה: "ספרים, חולצות סיום בי"ס / צבא / צופים, גביעים ולא עלינו - כל המחברות מכיתה א'. יש גם שליחויות בחו"ל שישראלים רבים נוסעים אליהן ובינתיים מאחסנים בבית ההורים את כל המיטלטלין. השליחות נמשכת שנתיים-שלוש והמחסן בתוך הבית מכביד על יושביו, גם אם הוא סגור מאחורי דלת".

אז מה עושים? הנה כמה עצות מקצועיות:

יש לכם מקום? שימרו על סדר

"אם אתם גרים בבית גדול ורוצים לעזור לילדים, בבקשה", אומרת איילת גרינברג. "כדאי להגדיר מקום לחפצים ולאחסן אותם בצורה מסודרת, כדי שיתפסו כמה שפחות מקום". יונה אדם: "רישמו על כל אריזה מה תכולתה, למקרה שהילדים יזדקקו למשהו".

אין מקום? היו אסרטיביים

יונה אדם: "ההורים חוששים לגעת, לפנות, אפילו אם הם עצמם עוברים דירה. כשאני עובדת עם לקוחות על סידור הבית, אפילו לקראת מעבר דירה, הם אומרים לי, 'אני לא רוצה להחליט בשבילם, תשאירי, הם יגיעו בשבת ויחליטו'. אחרי שנתיים אני שוב מגיעה לאותם לקוחות ומתברר שהארגזים עדיין מחכים שהילדים יחליטו מה לעשות איתם".

"אם לא מתאים לכם להפוך את הבית למחלקת שמירת חפצים, אמרו מילה אחת: לא!", קובעת איילת גרינברג.

                                                  חדר אורחים, לפני ואחרי - צילום: יונה אדם

איך יתבצע הפינוי? בנחישות וברגישות

אם אין מקום לחפצים בחדר הילדים הישן, או שההורים רוצים להשתמש בו כדי להכניס מטפלת או להסב אותו לכל מטרה אחרת, צריך לבקש מהילדים באופן אסרטיבי וחד-משמעי להגיע ולמיין את חפציהם.

"לא להתנפל עליהם כשהם עוברים בריצה לקחת את הנכדה ולדרוש שעכשיו! ממש עכשיו! יזחלו לבוידעם ויורידו משם את ספרי סטטיסטיקה למתחילים", מחייכת איילת. במקום זה היא מציעה לרכז את החפצים במקום אחד, להזמין את הילדים לארוחה או לאחר צהרים ואז לבקש לעבור על החפצים. "זכרו, הם לא עושים לכם טובה. מה שהם לא יבדקו או לא יקחו – יוצא מהבית אחת ולתמיד. בהרבה מקרים הם בכלל לא מודעים לערמות שהצטברו. הם יתפלאו ש'השטויות האלה עדיין נמצאות בכלל'".

מחסן לפני סידור - צילום: איילת גרינברג 

 מחסן אחרי סידור - צילום: איילת גרינברג

אחרי המיון: מה עושים עם מה שלא נלקח?
  

"אחרי שהילדים לקחו מה שלקחו, אפשר לשחרר את השאר. זה הבית שלכם וזכותכם להשתמש בו אז בלי 'לא נעים לי'", אומרת יונה. "את שאר החפצים כדאי להעביר לתרומה ואפשר אפילו לזרוק. אף אחד לא יתגעגע לדברים האלה דקה אחרי שנזרקו".

ומה עם חפצים של מי שיוצאים לשליחות?

אפשר לשכור מקום לאחסנה. המחיר סביר, במיוחד אם מדובר בתקופה ארוכה. צריכים עוד זריקת אסרטיביות? קבלו אותה מאיילת גרינברג: "הזכירו לעצמכם שאתם בעלי הבית. אתם ורק אתם תחליטו מה לעשות בו". בהצלחה!

עוד ביחסים במשפחה

הילדים חזרו הביתה? כך תתמודדו