הכל על מחלת הפסוריאזיס ודרכי הטיפול בה

פסוריאזיס היא מחלת עור תורשתית המופיעה אצל כ-2% מהאוכלוסייה. המחלה הפוגעת באנשים בכל הגילאים ופורצת בעיקר בסביבות גילאי 20-30 או 50-60, מתבטאת ברבדים אדומים (פלאק) וקשקשת על פני העור, לעתים מלווה בגרד, כאבים ולרוב מפריעה לאיכות חייו של החולה, שכן היא גורמת לו למגבלות רבות: קשה ללבוש בגדים חשופים, קשה לישון ואף ישנן פעילויות חברתיות ופיזיות שנרתעים מלהשתתף בהן. על אף שפסוריאזיס אינה מחלה מדבקת, מדווחים החולים כי פעמים רבות בשל מראה המחלה, אנשים מגלים רתיעה כלפיהם ונמנעים מללחוץ את ידיהם ולקיים מגע פיזי עימם. מגבלות אלה מתבטאות ביתר שאת אצל אלה הסובלים מפסוריאזיס באזורי גוף רגישים כגון: פנים וצוואר, קיפולי עור, כפות ידיים ורגליים, אברי מין ועכוזים. מתח נפשי, תרופות וזיהומים מגבירים את הסיכוי להתפרצות המחלה או להחמרתה, וכן עישון סיגריות ושתיית אלכוהול. לחולי פסוריאזיס נטייה לפתח תסמונת מטבולית הכוללת יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה בטנית. המחלה מאופיינת ב-2 תקופות: של התלקחות ושל הפוגה (רמיסיה). על מנת להפחית את מספר ההתפרצויות, מומלץ לאמץ אורח חיים רגוע, שכן כאמור מתח נפשי עלול להגביר את ההתפרצויות. מחלת הפסוריאזיס מופיעה במשך כל השנה, אולם בקיץ חלה הטבה במצבם של רוב החולים, בשל החשיפה לקרני השמש. זו הסיבה שאזור ים המלח נחשב למקום שהייה מומלץ עבור החולים במחלה. [@ --- IMG_2 --- @] [u]
קיימות מספר שיטות טיפול, אולם הן אינן מרפאות, אלא רק תורמות להפוגה של המחלה:
[/u] - טיפול מקומי על ידי מריחת מגוון של משחות שמטרתן להסיר את הקשקשים מהרבדים ולרכך אותם, ולטפל בנגעים הדלקתיים שעל העור. - טיפולי פוטותרפיה על ידי חשיפת העור לקרניים על סגוליות, הפועלות במנגנונים שונים להפחתת הדלקת ולהסדרת קצב חלוקת תאי האפידרמיס. - טיפול תרופתי סיסטמי: ניתן כטיפול בודד או כטיפול משולב עם הקרנות, משחות ועוד. - טיפול אקלימי בים המלח: שהייה של 10 ימים עד שבועיים בחודשי האביב והקיץ, תוך חשיפה מבוקרת לשמש ורחצה בים המלח, משיגה תוצאות טיפול טובות. - טיפול ביולוגי: ניתן במקרים בהם טיפולים אחרים לא הועילו. התרופות הביולוגיות פותחו בעשור האחרון והן פועלות באמצעות חלבונים כנגד פעילות של תאים במערכת החיסונית, האחראים על התפתחות המחלה בעור. הטיפולים ניתנים בשילובים שונים בהתאם למצבו של החולה ובהתאם לשטח הגוף המכוסה בנגעי המחלה. כאשר נפגע שטח של עד 2% מהגוף, המחלה מוגדרת קלה. פגיעה של 10%-3% נחשבת בינונית, וכאשר נפגע יותר מ-10% משטח הגוף, מדובר בדרגת חומרה גבוהה של המחלה, המאפיינת כ- 10% מהחולים. כאשר המחלה פוגעת באזורים רגישים של הגוף, ההתמודדות קשה יותר מאחר והתפקוד היומיומי נפגע מאוד. לדוגמא, נגעים בידיים אינם מאפשרים אחיזה בחפצים, כתיבה וכדומה ואילו נגעים ברגליים פוגעים בהליכה ובתנועה. [u]
מוגבלויות מסוג זה לעיתים מוכרות על ידי הביטוח הלאומי כנכות.
[/u] מחלת הפסוריאזיס באזורים רגישים, גם קשה יותר לטיפול ולעיתים קרובות הטיפולים הסטנדרטיים אינם מספקים. לאחרונה חלק מהתרופות הביולוגיות נכנסו לסל הבריאות, עבור חולים הסובלים ממחלת הפסוריאזיס באזורי גוף רגישים, זאת לאחר שבשנים האחרונות הוכחה במחקרים יעילות הטיפול הביולוגי באזורים אלה. כך לדוגמא, במחקר שפורסם בעיתון הרפואי הנחשב "האקדמיה האמריקאית לרפואת עור", תוארו מקרים של מטופלים אשר סבלו ממוגבלויות בהליכה, בכתיבה וביכולתם לעבוד, בעקבות פסוריאזיס בכפות הידיים והרגלים. הודות לטיפול בתרופה הביולוגית אמביב שנמשך 12 שבועות, הם חזרו לתפקד באופן רגיל תוך שמונה שבועות. מקום נוסף שבו פסוריאזיס יכול להוות מגבלה משמעותית הינו באברי המין. המיקום הרגיש גורם לחרדה, ירידה בביטחון העצמי וכאבים משמעותיים בעת קיום יחסי מין ולעתים אף להחמרת המחלה. פעמים רבות, מטופלים עם פסוריאזיס באזורים רגישים אלה, נמנעים מראש מיצירת קשרים חברתיים ואינטימיים ועקב כך סובלים מדיכאון. גברים מספרים כי נשים נרתעות ממראה איבר המין המכוסה בפסוריאזיס ואף חוששות להידבק, למרות שהמחלה אינה מדבקת, לכן פעמים רבות הם נמנעים מלהגיע למצבים אינטימיים. אפילו פעולה פשוטה כמו הליכה לשירותים, הופכת לבלתי נסבלת עבורם. מבחינת הכאב ואי הנוחות. [u]
על כן, עבור חולים אלה, הכנסת הטיפול הביולוגי לסל הבריאות, היא עוגן הצלה.
[/u] [@ --- IMG_1 --- @]
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
[u]

סרטן העור, מלנומה ונקודות חן

[/u] [u]

זכויות רפואית

[/u] [u]

בדיקות רפואיות, בדיקות דם

[/u]
[u]
פורום תזונה נכונה בגיל הזהב
[/u]
[u]

תזונה ודיאטה

[/u] [u]

רפואה אלטרנטיבית

[/u]

בישול בריאות