הכרזה שמכריזה על קום המדינה

במרץ 1962 כתב הסופר דן בן אמוץ מכתב תלונה רשמי למנהל משרד ראש הממשלה דאז, טדי קולק, ובו התלונן על התערבותה של ועדת יום העצמאות בהחלטה של צוות השופטים, והוא ביניהם, על הזוכה בתחרות כרזת יום העצמאות: ״הופתעתי שהוועדה החליטה לא להדפיס השנה את הכרזה של גד אולמן שנבחרה על ידי השופטים המכובדים… הסיבה היא פיננסית״, ציין בן אמוץ. ״ההסבר הזה חשוד עליי במקצת… נודע לי מחוגים ממשלתיים אחרים… שהכרזה פשוט לא נשאה חן בעיני חברי הוועדה ושהוחלט בקריצה ממזרית לתלות את הסיבה לאי הדפסתה במצבו הפיסקאלי הקשה של משרד ראש הממשלה...״.

אז היום אנחנו כבר רגילים להתערבות פוליטית בנושאי תרבות וחברה, אבל לא תמיד זה נעשה באופן בוטה כל כך, וההחלטה שלא להדפיס את הכרזה של אולמן הסעירה את חבר השופטים. בחלופת המכתבים, הודה קולק שדעתה של הוועדה על הכרזה אכן היתה שלילית, אך טען שההחלטה שלא להדפיס אותה היתה תקציבית. עם זאת, יו״ר הוועדה לחגיגות יום העצמאות יצחק לוי, הוסיף במכתב ששלח לקולק כי ״לא מן הנמנע שכאשר שקלו חברי הוועדה מה הן הפעולות לקצוץ התרשמו גם מהערכתם האישית את הכרזה״.

1952 - כרזה בעיצוב פאול קור

השנה החליטה ועדת הסמלים והטקסים שחגיגות 68 למדינה יעמדו בסימן ״גבורה אזרחית״, הנקשרים לדבריהם לאתגרים המשתנים בנוגע לערכיה ולבטחונה של המדינה, תוך הצדעה לאזרחים עצמם. ״גבורה אזרחית נגלית לעינינו בכל תחומי החיים ופניה רבות״, הסבירו. ״ייחודה היא שאינה מבדילה בין דת, גזע ומין ומבחנה היחיד הוא נפשו של האדם, ערכיו, אומץ לבו והסיוע לזולת״. זהו הנושא שעל בסיסו נבחרו גם מדליקי המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל, ביניהם הרצל ביטון, 57, שניטרל פיגוע, אבי טויבין שהציל את החותרת יסמין פיינגולד, בני הזוג נילי ומויש לוי, ששניהם תרמו כליות לאנשים שאינם מכירים, ורונה רמון. הכרזה נחשפה ביום שני האחרון, והיא תחולק בחינם, על אף שהמלאי מוגבל.

 2016 - סטודיו לעיצוב סקורפיו 88

לחזק את העם

מסורת כרזות יום העצמאות החלה ב-1949, שנה לאחר הקמת המדינה, והיא נחשבת כחלק מחגיגות ציון יום ההולדת לישראל. את הכרזה הראשונה עיצב יוחנן סימון והיא נראית כמעט כמו כרזה סובייטית: שתי ידיים גבריות מניפות את דגל ישראל לצד ציטוט מתוך הכרזת המדינה, המעניק לעם היהודי את הזכות הטבעית לעמוד בראש מדינתו הריבונית.

כל הכרזות בשנים הראשונות עוצבו על מנת לחזק את העם ואת המדינה הטרייה באמצעות ביטויים ויזואליים: סמלים ודימויים שיעניקו לתושבים ולעולים החדשים תחושה של הזדהות, וביניהם המנורה, עלי זית, דגל ישראל, שבעת המינים, יונת שלום וכדומה.

1949 - כרזה בעיצוב יוחנן סימון

הכרזות הופקו על ידי מרכז ההסברה, ונבחרו באמצעות תחרות כלל ארצית. חבר השופטים בחר בכל שנה על סמך קריטריונים שונים מבין כרזות שנשלחו על ידי מעצבים, אמנים אך גם אזרחים ללא עבר מקצועי בתחום. החל משנות השבעים הקונספט השתנה: בוועדת השרים לענייני טקסים וסמלים בחרו את הנושא שילווה את חגיגות יום העצמאות, ומרכז ההסברה פנה לאנשי מקצוע להציע עיצוב לתחרות, שישקף את הנושא וייצג את הערכים שעומדים מאחוריו.

לא מדברים על שלום

אחד הדברים המעניינים במבט על התפתחות הכרזות מאז הקמת המדינה ועד היום היא הביטוי החזותי לשינויים הרבים ולדרך הארוכה שעברה המדינה. הכרזות הראשונות דיברו על בנייה, התחדשות, איחוד וקיבוץ גלויות, אך תוך הגמוניה אשכנזית. ביטוי לעדות המזרח ניתן לראשונה רק ב-1966 בכרזה שעיצב רן זייצר בהשראת ערבסקות וחמסות בחגיגות ח״י שנים למדינה. בשנות השבעים ניתן ביטוי רב גם לירושלים כבירת ישראל ובעשור שאחריו נראתה חזרה לסמלים יהודים כמו המנורה או מגן דוד. בשנים האחרונות ניתן לראות ייצוג לתרבות השפע עם אזכורים של מגדלי עזריאלי, בנייה עירונית ותשתיות תחבורה, אך גם לערכים של שוויון חברתי וקבלת האחר.

1966 - כרזה בעיצוב רן זייצר

נושא מעניין נוסף הוא השלום. אמנם דימוי של יונים נראה כבר בכרזה של סטודיו גרפוס מ-1961, אך המילה המפורשת נראתה לראשונה רק בכרזה של מימי תמרי בשנת 1974, לאחר מלחמת יום כיפור. ארבע שנים לאחר מכן, בחגיגות השלושים למדינה ורגע לפני חתימת הסכם השלום עם מצרים, עיצב האמן דוד טרטקובר כרזה, שהפכה מאוחר יותר לבסיס הלוגו של תנועת ״שלום עכשיו״, ומושתתת כולה על התקווה והתפילה לשלום. ״[הכרזה] הציגה לראשונה ישראליות הקוראת לשלום בהיר, שאינו מותנה טריטוריאלית״, סיכם את הדברים ד״ר חיים גרוסמן במאמרו ״שלום על ישראל: לתולדותיה של כרזת שנת השלושים לעצמאות ישראל״. ״אולם חשוב יותר שהדימוי היה לחלק מהוויית השיח הממסדי. דוד טרטקובר המחיש חלום ישראלי אישי וקולקטיבי״.

1961 - כרזה בעיצוב סטודיו גרפוס

1974 - כרזה בעיצוב מימי תמרי

1978 - כרזה בעיצוב דוד טרטקובר

הכרזות מהשנים האחרונות באות לשעשע או לעורר מחלוקת. הכרזה מ-2013 היא מפה משועשעת של מדינת ישראל, בעיצוב טל הרדה וסוניה אוליטסקי, והכרזה מ-2014, שאמורה היתה להעצים נשים, נראית כמו קריקטורה שמזכירה מכתביות ילדותיות. 

כל התמונות באדיבות אתר נוסטלגיה

 [#middleBanner]

חוגגים עם מנגל? תוסיפו לו קצת סלטים

מסע בזמן: הנוסטלגיה של הגלויות הישראליות

טיולים מצוינים לכבוד יום העצמאות

חולצה חגיגית ומכופתרת ליום העצמאות - אבל לא רק

מרים פרץ שכלה שני בנים, ומצאה דרך אחרת לחגוג את יום העצמאות