חזרה לחדשות היום

הכשל הסיעודי הגדול: המדינה מפקירה את הקשישים

תמונת המצב העגומה, שעולה מדו"ח מבקר המדינה על מצב הקשישים הסיעודיים, מלמדת על כשל שוק של שנים. כלכלן בכיר: "המתווה שמציע השר חיים כץ יגדיל את הנטל על מעמד הביניים"
מאת שירלי גל 01/11/17
הכשל הסיעודי הגדול: המדינה מפקירה את הקשישים
'פגיעה בזכות הקשיש להזדקן בכבוד בביתו'. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

בחודש שעבר התפרסם דו"ח ביקורת מיוחד מטעם מבקר המדינה, שנגע במצב הקשישים הסיעודיים השוהים בביתם. הדו"ח עורר הדים רבים, בעיקר בגלל שרבים הרגישו שהנושא הזה, שבמשך שנים היה מוזנח ולא מדובר, סוף סוף עלה לכותרות - ובצדק. תמונת המצב שעלתה היתה עגומה למדיי, כפי שנכתב בדו"ח: "איכות הטיפול הביתי שניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה, לעיתים עד כדי הזנחת הקשישים. לא זו בלבד שיש בכך פגיעה בזכות הקשיש להזדקן בכבוד בביתו, אלא שהדבר אף עלול להחמיר את מצבו הבריאותי - הפיזי והנפשי".

 

בניסיון לספק פתרון לבעיה הציג לאחרונה שר הרווחה, חיים כץ, מתווה שעיקרו עוסק בהפיכת הביטוח הסיעודי של קופות החולים לביטוח חובה, ועבור האוכלוסיות שאינן מסוגלות לבטח את עצמן מפאת גיל או מצב כלכלי, יינתן פתרון ביטוחי במימון המדינה.

 

האם זה מה שיפתור את הבעיה עבור קשישים סיעודיים כה רבים בישראל? ואולי השאלה האמיתית היא איך נוצרה מלכתחילה בעיה כל כך עמוקה? זה לא סוד גדול ששיעור הקשישים באוכלוסייה הולך וגדל. הרפואה המתקדמת גרמה לכך שאחוז הקשישים באוכלוסייה רק עולה, כמו גם תוחלת החיים הממוצעת. באותה נשימה, גם גיל הקשישים הסיעודיים עולה. וכך נראה, שבעוד הרפואה המודרנית ואורח החיים הנוח יחסית האריכו את תוחלת החיים, הרי שהם עדיין לא מצאו פתרונות אולטימטיביים לסוגיית איכות החיים בגילים המתקדמים.

 

כך, אם בשנת 1990 רק 27,700 קיבלו גמלת סיעוד, הרי ש-241,000 קשישים נמצאו זכאים לה בשנת 2015, והמספר צפוי להמשיך לגדול בשנים הקרובות, עם תחזית של 361,000 איש שצפויים לקבל קצבת סיעוד בשנת 2035.

 

לעובדות האלו יש השלכות מרחיקות לכת על התקציב ועל המוכנות הממשלתית להתמודד עם התופעה. הקשישים הסיעודיים זקוקים לתקציבי ענק, בין השאר כדי לקבל עזרה יום-יומית מסוגים שונים. בין אם מדובר בשירותי ניקיון של הבית, שירותים פרה-רפואיים, תיקונים קלים או אפילו בישולים ועזרה במקלחות - הם צריכים איתם מטפל או מטפלת שידאגו לצרכיהם, וכאן בעצם מתחילות הבעיות.

 

 

בת לקשישה סיעודית: "נאלצתי להפוך למטפלת במשרה מלאה"

 

 בירוקרטיה שלא נגמרת, מחסור בידע בתחום והמוני גופים לדבר איתם. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

"אימא שלי המבוגרת הפכה לסיעודית ביום אחד. זה קרה ברגע", אומרת נ' (השם המלא שמור במערכת), בת 39 מהמרכז. "נשברה לה היד, נסענו לבית חולים, ומאותו הרגע המצב שלה החל להידרדר והעולם שלי התהפך עלי. מלהיות אימא לשניים ועובדת במשרה מלאה, הפכתי להיות כל אלה וגם מטפלת במשרה מלאה, שצריכה להתמודד עם כל הרשויות והבירוקרטיה.

 

"ובניגוד למה שאולי חושבים, לא מדובר בגוף אחד. זה לדבר עם בית החולים, עם העובדות הסוציאליות במחלקות השונות, עם ביטוח לאומי, עם יד שרה, עם עמותות אחרות, עם רופאים – כל אחד בהתאם לתחום ההתמחות שלו. אין יכולת אמיתית להתמודד עם התיק הזה, זה לא נגמר".

 

אז מה עושים?

"לקח לי זמן להתאפס ולהבין מי נגד מי, ועדיין לא הגעתי לדבר עם כל מי שאני צריכה. בסוף זה מרגיש שהדברים לא באמת מסודרים. אף אחד לא באמת מספק פתרונות מלאים למצב הזה, ולאף אחד אין את כל התשובות. זה גם מרגיש שאם נפלת על יום טוב של אחת האחיות במחלקה בבית החולים, או שענתה לך נציגה שמגדילה ראש במוקד - אז זכית, ואם לא - אין לך שום דרך לדעת את הדברים".

 

נ' מספרת, שרוב העיסוק סביב הנושא הוא באיסוף מידע. "הדבר האחרון שהיה לי זמן לעשות הוא ממש לשבת ליד אימא שלי ולטפל בה. מצאתי את עצמי יושבת בעבודה ותוך כדי מרימה עשרות טלפונים, כשרוב הזמן ניסיתי להבין מה הצעד הבא ומה צריך לעשות. בין אם זה להוציא את אימא מבית החולים ולהעביר אותה לבית חולים שיקומי, ואז להבין איך עושים את זה. אחר כך להזמין את האמבולנס, כשמדובר באמבולנס פרטי, ולנסות להבין מי אמור לשלם על זה.

 

"זה עיסוק שלא נגמר, ומצאתי את עצמי כל הזמן מתמודדת עם אתגרים שהרשויות מערימות. מי שבאמת עוזרים בתהליך הם באופן אבסורדי המוסדות הפרטיים, שמצויים בפרטים ויודעים בדיוק מה לעשות ואיך להתמודד עם הבירוקרטיה, וגם עמותות שנוגעות במחלות הספציפיות ואתר 'כל זכות', שבו מרוכז המון מידע מועיל, ובצורה יחסית ברורה".

 

 

זריקת אחריות של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה

 

 

דו"ח מבקר המדינה: "הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מתנערים מאחריותם להבטחת איכות הטיפול". צילום: Shutterstock

 

 

אחד הממצאים הברורים בדו"ח עסק ב"זריקת האחריות" של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. בין השאר נכתב: "הביטוח הלאומי לא מימש את אחריותו הכוללת להבטחת איכות הטיפול הביתי. לגישתו של הביטוח הלאומי, יש לו אחריות כוללת על ביצוע החוק, אולם אין לו סמכות אכיפה על השותפים לביצועו. מנגד, משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים סבורים שאחריותם מתמקדת בביצוע בפועל של הבקרה בבית הקשיש הסיעודי בלבד, ואילו האחריות הכוללת להבטחת איכות הטיפול היא של הביטוח הלאומי. בכך מתנערים, הלכה למעשה, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מאחריותם להבטחת איכות הטיפול".

 

אחת הדרכים להתמודד עם "זריקת האחריות" היא דרך ידע: ברגע שהקשישים ובני משפחתם ידעו מה לדרוש, ובעיקר ממי הם צריכים לדרוש זאת, יהיה למוסדות קשה הרבה יותר להתנער מהאחריות המוטלת עליהם על פי חוק. עו"ד שרון הורנשטיין, העורך הראשי של אתר 'כל זכות', מספר שהוא עושה זאת מתוך תחושת שליחות.

 

"הטיפול בחולים הסיעודיים הוא טיפול מורכב, שבאמת דורש סיוע צמוד במשך מרבית שעות היממה, בעיקר מצד בני המשפחה והמטפלים. בנוסף לכל זה, יש לא מעט עבודה במישור הבירוקרטי. כדי לעזור לכמה שיותר אנשים ללמוד על מה שמגיע להם ועל הזכויות וארגוני הסיוע, הקמנו את האתר וריכזנו בו את רוב המידע בנושאים השונים".

 

בין השאר אפשר למצוא באתר תשובות לשאלות כמו מה זו גמלת סיעוד, איך מקבלים אותה, כמה אפשר לקבל, מי זכאי לה, ואפילו לברר לגבי זכויות בני המשפחה ועמותות נוספות שיכולות לעזור. הצורך במידע הזה הוא כל כך גבוה, שב-12 החודשים האחרונים ביקרו באתר 4,674,477 ישראלים.

 

אחת המצוקות הגדולות שעלו מהדו"ח הוא המצוקה הכלכלית. "אם הייתי מביאה מטפלת, יכול להיות שזה היה עולה לי באזור ה-15,000 שקלים בחודש, לא כולל חיתולים, תרופות מיוחדות, הסעות וכמובן - הגעה שלי אליה וויתור על ימי עבודה, שאת זה אף אחד לא רואה", אומרת נ'.

 

"ואני בכלל לא מתחילה לדבר על איכות הטיפול בבית. אם המטפלת לא מספיק טובה אז יש גם עלויות החלפה, ובכלל, ברגע שמדובר במטפלת יש את כל מה שכרוך בהעסקת עובד בבית. אם מדובר על העברה לבית אבות סיעודי זה גם יכול להגיע לאזורים של 16,000 שקלים בחודש, ואם מחשבים נסיעות, חיתולים ואת כל המסביב כבר הגענו ל-20,000 או ל-30,000 שקלים בחודש. אלה סכומי עתק שאני לא יודעת מי יכול לעמוד בהם".

 

 

 

"המתווה של השר חיים כץ: מס נוסף על מעמד הביניים"

 

 "אין סיבה שהמדינה לא תממן את הביטוח, אי אפשר להפיל הכל על משלמי המיסים". פרופ' עומר מואב, צילום: Michelle Tennison  

 

 

על המצוקה שמתמודדים איתה הקשישים הסיעודיים ובני משפחותיהם, נוספה מצוקה חדשה יחסית, והיא ביטול ביטוחי הבריאות הקבוצתיים ובתוכם הסעיפים הרלוונטיים למצבי סיעוד. איך זה קרה? המפקח על הביטוח במשרד הבריאות הודיע בשנת 2011 שאין כדאיות כלכלית לפוליסות ביטוחי הבריאות הקבוצתיים, שהיו נהוגים בחברות הגדולות במשק החל משנות התשעים המוקדמות.

 

כך, בעצם, אפשר המפקח לחברות הביטוח לממש סעיף בפוליסה, שהקנה להן את הזכות לבטל את הביטוח באופן חד צדדי מדי שלוש שנים. העובדים שחתמו על ההסכמים לא היו מודעים לו, ונוצר מצב שהיות שההסכם בוטל - מי שהיו מבוטחים בביטוחים הקבוצתיים כל חייהם כעת נותרו ללא זכאות וללא ביטוח, וחלקם אף נמצאים בגיל בו חברות הביטוח מסרבות לבטח אותם בביטוח הסיעודי מחדש.

 

השר חיים כץ ניסה לענות לבעיות שעלו בדו"ח, וכן לסוגיית הביטוחים הקבוצתיים דרך המתווה שהציע בתחילת השבוע. עיקרי המתווה, כאמור - שכל מבוגר במדינה יבטח את עצמו בביטוח הסיעודי שיהיה בגדר חובה, ואת אלו שלא מסוגלים לבטח את עצמם – המדינה תבטח, על ידי מיסוי נוסף. 

 

"בגדול אין סיבה שהמדינה לא תממן את זה, וקשה להגיד למה דווקא נושא הביטוח הסיעודי צריך להיות מוחרג", אומר פרופ' עומר מואב, כלכלן בכיר ומרצה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת וורוויק באנגליה. "הבעיה היא לדעתי שזה רק יגדיל עוד את הסבסוד של העובדים על הלא עובדים. במסגרת כל הנטל הכבד פה על מעמד הביניים שבקושי שורד, רוצים להטיל עליו מס נוסף כדי לממן את כל אלו שלא יכולים לממן את עצמם".

 

האם באמת יש כאן כשל שוק?

"צריך להבין שמדובר בהטבה נוספת לאזרחים, הטבה שלא הייתה קודם, והטענה שלי היא שלא צריך להפיל כל דבר שרוצים לתת לציבור על גב האנשים העובדים. נטל המס על הקבוצות האלה הוא ממילא גדול. כשזה מגיע לשאלת המימון יש פה עניין של הגזמה. זכותה של המדינה לנהוג בפטרנליזם מסוים ולפעמים זה גם ראוי, אבל באותה נשימה גם צריך לשים לב שלא מטילים כל הזמן את הנטל על אותה קבוצה של משלמי מיסים".

 

אז האם המתווה של כץ הוא הפתרון האידיאלי לעניין? והאם בשעה שעלות בית אבות סיעודי או מטפל בבית גבוהה עד כדי כך - הביטוח באמת יעזור, או שדרוש פתרון יסודי יותר למצב? גם כאן, כמו במציאות החדשה שנוצרה, התשובה מורכבת, ותלויה בעיקר בנכונות הממשלה למצוא פתרון אמיתי, שיעשה סדר אחת ולתמיד במצב הקשישים הסיעודיים בישראל.

 

 

"הקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף"

כל מה שצריך לדעת לפני שבוחרים מטפל להורה

לטפל בהורים המזדקנים

מטפלים בקשישים - אבל גם בצוואה שלהם

כל מה שצריך לדעת על דיון מוגן בישראל

משלמים ביטוח סיעודי? המדינה לא תדאג לכם

 

 

ומה אתם חושבים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה

 

3  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
שמיש 04/11/17
אני לא אוהב שסתם מתבכיינים, הביטוח הקיבוצי שהוצע בזמנו לא נקרא כראוי ואני למשל בין הבודדים שקראו את התנאים התרעתי במקום עבודתי אך דברי נפלו על אזניים אטומות מתפלא גם דאז הממנונה על שוק היטוח שלא מצא ל...
אני לא אוהב שסתם מתבכיינים, הביטוח הקיבוצי שהוצע בזמנו לא נקרא כראוי ואני למשל בין הבודדים שקראו את התנאים התרעתי במקום עבודתי אך דברי נפלו על אזניים אטומות מתפלא גם דאז הממנונה על שוק היטוח שלא מצא לנכון לבדוק את אותו הסכם/כשל ועליו ולו להיום לתת את הדים על כך לגופ של עיניין, להיום ובכדי לקבל את חוק הסיעוד יש לעמוד בקרטריונים כלכליים שהם ההכנסה של האדם הסיעודי מכל מקור וכך נקבעה זכאותו, יוצא מיכך כאשר אדם נזקק לבית אבות סיעודי בהוצאה די גדולה או אז מבקשים במשרד הבריאות לבדוק את הכנסתו כולל האפשרות להשכיר את הנכס בו הוא מתגורר והכנסת ילדיו ואז נוצר מימון בסויים לאותו בית אבות, וכל מקרה המומחים ממליצים השארותו של הסיעודי בבית ובקהילה ככל הניתן מה רק וכדאי שתדעו עובדת זרה עולה לחודש כ9000 שח אם אני מכליל את כל ההוצאות כולל שכר מינמום שגם עולה החודש ב300 ש"ח ל5300 שח דבר שהינו שערוריה אחת גדולה רוב העובדים האלה מגיעים למכרה זהב כאשר בארצותיהם הם בקושי מרוויחים 200 דולר לחודש רק אציין שעובדים אלה אין להם כלל הוצאות מחיה וחוסכים כ90 אחוז משכרם דבר שעובד רגיל בישראל רק יכול לחלום ע"כ, , בספרד ואיטליה למשל עובדים כאלה בחוקם באותם ארצות  מרוויחים כ600 אירו כולל כל התנאים
התמונה של תגונה
גבי3 04/11/17
באיזור המרכז והשרון עלות מחלקה סיעודית בבית אבות כ- 15000 שח לחודש , סכום עתק למעמד הבינוני. יש אפשרות לקבלת קןד סיעודי לפי מבחן הכנסות ואז המדינה משתתפת ועשוייה לשלם את רוב העלות. למי שיש נכסים כספיי...
באיזור המרכז והשרון עלות מחלקה סיעודית בבית אבות כ- 15000 שח לחודש , סכום עתק למעמד הבינוני. יש אפשרות לקבלת קןד סיעודי לפי מבחן הכנסות ואז המדינה משתתפת ועשוייה לשלם את רוב העלות. למי שיש נכסים כספיים משמעותיים ישלם את העלות בעצמו ללא עזרה ממשלתית. עלות עובדת זרה 24-6 כמחצית מעלות מחלקה סיעודית זה פתרון טוב בפרט שהקשיש נישאר בדירתו הפרטית,
התמונה של תגונה
אלונזו 06/11/17
אין מה לעשות, צריך ביטוח סיעודי ואי אפשר לסמוך על אף אחד - בטח שלא על המדינה. לכל הפחות ביטוח סיעודי בקופות החולים....
אין מה לעשות, צריך ביטוח סיעודי ואי אפשר לסמוך על אף אחד - בטח שלא על המדינה. לכל הפחות ביטוח סיעודי בקופות החולים.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בחדשות היום

מימוש זכויות ניצולי שואה: המדריך המלא
יום השואה מזכיר לנו שבישראל נותרו רק כ-150 אלף ניצולים. כמעט מדי ערב אנחנו נחשפים בתקשורת לניצולים רבים...
לקריאת הכתבה
בחירות עכשיו: למי אתן את הקול שלי?
אילנה אליאב, 67 מרחובות, נשואה ואימא לארבעה, סבתא לתשעה נכדים. אחרי שהיתה מורה במשך 40 שנה וגם בשליחות...
לקריאת הכתבה
מה מבטיחות המפלגות לבני הגיל השלישי?
גשם הזלעפות שהיה כאן בשבוע שעבר לא הפריע לבני הגיל השלישי להגיע למרכז הכנסים במועצה לישראל יפה בפארק...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה