הלך האיש הגדול מהחיים

בגיל 71, כשהוא סובל מסרטן הלבלב, הלך אתמול לוצ'אנו פאבארוטי לעולמו בביתו שבמודנה. שנה אחרי שהתגלה הגידול, ושנה אחרי שהוא הפסיק את סיבוב ההופעות הגדול שתוכנן לו בארצות הברית, ירד גדול זמרי האופרה מהבמות ? לתמיד. המבקרים, שלא ידעו על המחלה המקננת בגופו, האשימו אותו כי הקול כבר לא מה שהיה פעם. הם שכחו כי רק שנה-שנתיים קודם לכן עוד הריע לו כל העולם כחלק מ"שלושת הטנורים" וכחלק משפע שיתופי פעולה דווקא עם זמרי פופ ורוק. כי פאבארוטי, למרות שהיה גדול זמרי האופרה והשירה הנאפוליטנית, היה גם היחיד שהצליח להביא את האופרה להמונים ולשלב פעולה בין הצליל האופראי לצליל המודרני של כוכבי העכשיו. במשך שנים יצר שיתופי פעולה עם צעירים ממנו בשנים רבות, ביניהם אלטון ג'ון, בונו, סטינג, "קווין" וגם ה"ספייס גירלז". כן, בגילו המתקדם הוא אהב נשים, כמו איטלקי אמיתי. ב-2003, אחרי שלושים שנות נישואים לאשה אחת, הוא המיר אותה במזכירתו, הצעירה ממנו ב-34 שנים, ולשניים נולדה תינוקת כשהוא היה בן 68. באותה מידה היה פאבארוטי סמל לאהבת החיים ? הוא אהב לאכול, והרבה, ולכל מקום בו הגיע כדי להופיע נסעו איתו גם שני טבחיו הצמודים. "אני שמן כי אני אוהב לאכול", אמר בלי להתנצל כשנשאל על מימדיו. העובדה שרופאיו ציוו עליו לשמור על עצמו בגילו - פשוט לא הזיזה לו. עוד כתבות על גמלאים מעניינים[/u]

ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים
[/u]


ג'יין פונדה רוצה סקס לבני 70[/u]



הדו-קרב של אמריקה: זוג גמלאים מול המימשל וכיתת יורים[/u]



הכוכבת הנולדת של אמריקה: בת 80 ומקסימה[/u]



מסע הפנסיה סביב העולם
[/u]


מתנה ליום ההולדת ה-101 - רישיון נהיגה
[/u]


הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה
[/u]


כוכבים בגיל השלישי: כובשים את העולם מחדש
[/u]
הוא העדיף להתעלם מכך שמשמניו, והעובדה שבמשך שנים נטל תרופות שונות, היו בעוכריו. את סיבוב הפרידה שלו החל ב-2004, בגיל 69, שסגר ארבעים שנות קריירה על הבמות. הופעתו האחרונה נערכה במטרופוליטן בניו יורק ב-13 במרץ אותה שנה, בסיומה זכה למחיאות כפיים במשך 12 דקות על תפקידו ב"טוסקה". בדצמבר אותה שנה הודיע על סיבוב פרידה בארבעים ערים, אבל בשנה שלאחר מכן כבר נאלץ לבטל מספר הופעות, ביניהן עוד הופעה של "שלושת הטנורים" (עם פלסידו דומינגו וחוזה קאררס) שתוכננה להיערך במקסיקו. הביטולים נמשכו בגלל כניסות חוזרות ונשנות לבתי חולים עקב בעיות בגרון, בגב וגם בלבלב. בפברואר 2006 עוד הספיק לשיר את Nessun Dorma ("איש לא ישן הלילה") ? האריה הנצחית שלו מתוך "טורנדוט" בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף שנערכה בטורינו. חמישה חודשים מאוחר יותר אובחן כי הוא לקה בסרטן הלבלב, ועבר ניתוח חירום לכריתת הגידול. הרופאים דיווחו כי הוא מתאושש במהירות, ומנהלו טען כי הוא מתכוון לצאת לסיבוב ההופעות כמתוכנן ב-2007. בחודש שעבר הוא אושפז בבית החולים במודנה, לכאורה עקב דלקת ריאות בה לקה, אולם גם קרוביו לא יכלו להסתיר את ההתדרדרות המהירה במצבו. זמן קצר לפני מותו אמרה בתו, כי המשפחה נמצאת ליד מיטתו בידיעה כי מותו צפוי בכל רגע. הוא נפטר בבוקר ה-6 בספטמבר, כשליד מיטתו רעייתו, אחותו ושלוש בנותיו הבוגרות. בתי אופרה בעולם הניפו דגלים שחורים. הודעות ההשתתפות בצער הגיעו מייד מכל רחבי תבל. כל השותפים לדרכו ? מנצחים, זמרים, חברים ? הביעו את כאבם העמוק על לכתו, שמבחינתם ומבחינת העולם כולו הוא בטרם עת. ידידו הקרוב, מנהל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, המנצח זובין מהטה (שניצח על מופע "שלושת הטנורים"), אמר אתמול: "חבר יקר שלי הלך לעולם אחר. אני הרוס. מרגע זה חיים חדשים נצחיים נולדו דרך קולו ורוחו של פאבארוטי הענק. חיים של תרבות שאין לה גבולות ובעיקר מבטאים את רוחו והנשמה היתרה של איש מיוחד, זמר ענק ומוסיקאי מחונן. הקלטותיו יישארו לעד וייבטאו את המורשת האדירה שהשאיר לנו, חבריו, ולמוסיקאים לעולמים."

הוא נולד ב-12 באוקטובר 1935 במודנה שבצפון איטליה, ילדם הראשון של פרננדו, אופה וזמר אופרה חובב, ואדל, שעבדה במפעל טבק מקומי. את האהבה והכישרון לשירה קיבל מאביו. הוא שיחק כדורגל בקבוצת הילדים והנערים המקומית, ובכלל רצה להיות שוער, אבל אימו התעקשה שילמד הוראה. המוסיקה האופראית והנאפוליטנית זרמה בדמו מיום שנולד. בבית שמע את תקליטיהם של גדולי זמרי האופרה ? בנימינו ג'ילי, ג'ובאני מרטינלי, טיטו שיפה ובעיקר אלילו של פאבארוטי הנער, אנריקו קארוזו. ואכן, המוסיקה גברה על הכדורגל, ובגיל 19 הוא החל להתאמן בקביעות אצל מורה לפיתוח קול, שזיהתה מייד את השמיעה האבסולוטית והקול המדהים של התלמיד שלה. שנה מאוחר יותר הוא פגש זמרת אופרה צעירה בשם אדואה ורוני, והשניים נישאו ב-1961. כדי להתפרנס עבד פאבארוטי במישרה חלקית כמורה וכסוכן ביטוח. במשך שש שנים הופיע מדי פעם ברסיטלים קטנים בעיירות קטנות ללא תמורה. כשיבלת צמחה על מיתרי הקול שלו, הוא החליט לפרוש משירה. אבל טיפול פסיכולוגי שקיבל והיעלמותה של היבלת הותירו אותו עם המוסיקה, כשהוא הולך ומגבש את היכולת הקולית המדהימה שלו על בסיס מתת-האל בה ניחן. את הופעתו הראשונה על הבמה עשה במודנה כבר כשהיה בן תשע, כשהופיע יחד עם אביו במקהלה של הכנסייה המקומית, שקטפה את הפרס הראשון בתחרות בינלאומית למקהלות שנערכה בוויילס, בריטניה. לקרוא תווים הוא לא ידע, והיתה לו גם בעיה עם הקצב, אבל קול הזהב הטבעי שנתן לו האל פיצה על הכל. הוא הצליח "לפגוע" בצלילים הגבוהים בדרך ששום זמר אופרה לא הצליח לעשות לפניו או אחריו, והצליח להפיק את הצלילים לכאורה ללא מאמץ (לכאורה, כי תמיד טען שבמקום בו אחרים מתאמנים עשר פעמים על קטע - הוא מתאמן מאה פעם). כשרונו הגדול הגיע עד מהרה לאוזניו של זמר האופרה האיטלקי הנודע ג'וזפה די סטפנו, שלקח אותו תחת חסותו והחל להנחות אותו. די סטפאנו לא הניח לצעיר הנלהב לעלות מהר מדי על הבמות בטרם יהיה "מבושל" כהלכה.
שיא של מסכים
באפריל 1961 ערך פאבארוטי את הופעת הבכורה האופראית שלו ב"לה בוהם" של פוצ'יני, ברג'יו אמיליה. ההזדמנות הגדולה לפריצת דרך נקרתה בדרכו כאשר ? כמו תמיד בסיפורים - די סטפנו חלה, ופאבארוטי נכנס לנעליו כדי לבצע את תפקיד רודולפו ב"לה בוהם" שהועלתה ב-1963 בבית האופרה המלכותי בלונדון. ומאז הכל היסטוריה. את הפריצה הגדולה שלו בארצות הברית ביצע ב-1972, במטרופוליטן אופרה, ב"בת הגדוד" של דוניצטי. הקהל פשוט הוטרף מהטנור החדש שהגיע תשע פעמים לצליל הגבוה ביותר שטנור יכול להגיע אליו ? ה-C הגבוה ? והריע לו ממושכות, מה שהביא לפאבארוטי גם שיא אמריקני של 17 "מסכים" (הכוונה לפתיחת המסך אחרי סיום הקטע או ההצגה). שמע הטנור בעל הקול הטבעי הגדול ביותר בהיסטוריה הגיע עד מהרה לכל מקום בעולם. פאבארוטי לוהק בכל האופרות הגדולות, תחת שרביטם של גדולי המנצחים שרצו לעבוד איתו ולצידן של גדולות הזמרות. במקביל החל להופיע גם בטלוויזיה והפך לסמל מסחרי בזכות מימדיו (הוא לא היה גבוה במיוחד ? 1.84 מ' ? אבל בגלל משקלו ורוחבו נראה גדולה בהרבה). פני הליצן שלו, על זקנו וגבותיו האקספרסיביות, וגם הממחטה הלבנה הנצחית שהחזיק בידיו ברסיטלים, הפכו לחלק בלתי נפרד מסמל זה. כבר בשנות ה-80 החלה נערכת תחרות כשרונות צעירים (כוכב נולד אופראי, אם תרצו) על שמו. ב-1990 הוא גוייס לפתיחת משחקי הגביע העולמי בכדורגל שנערכו באיטליה, כשהוא שר את "נסון דורמה", הופעה שזכתה לצפייה גדולה יותר מאשר הופעות הפופ הגדולות. האריה הזו הפכה מאז גם היא לסמלו המסחרי. בטקס הסיום של אותו טורניר הופיעו לראשונה שלושת הטנורים בקונצרט משותף במרחצאות הקרקאלה ברומא, שפתח את הדרך לעוד כמה הופעות משותפות שלהם. האלבום של אותו קונצרט היה לאלבום הקלאסי הנמכר ביותר בהיסטוריה. מאז שנות ה-90 הופיע פאבארוטי בקונצרטים פתוחים רבים, ביניהם בהייד פארק בלונדון בפני 150 אלף איש, בסנטרל פארק בניו יורק בפני חצי מיליון איש ? הקונצרט הגדול בהיסטוריה של אדם בודד (בנוסף למיליונים שצפו בהופעה זו בטלוויזיה), ובפריס, לרגלי מגדל אייפל, בפני 300 אלף איש. על המסכים נראה פאבארוטי מחייך, אבל מאחורי הקלעים המקצועיים הוא הסתבך והסתכסך שוב ושוב. הוא נודע כ"מלך מבטלי ההופעות", מסיבות שונות ומשונות, וכבעל יחסי אנוש גרועים. כך, למשל, החליט מנהל בית האופרה של שיקאגו להפסיק את ההתקשרות עם הזמר לאחר שהוא ביטל 26 מתוך 41 ההופעות המתוכננות במהלך תקופה של שמונה שנים. ב-2002 הובילה התנהגותו גם לקטיעת היחסים עם מנהלו האישי מזה 36 שנה, שלא יכול עוד לשאת את הגחמות של הזמר. בעקבות הפרידה פירסם המנהל, הרברט ברסלין, ספר שנקרא "המלך ואני", ואשר בו חשף את כל הרגליו הרעים של פאבארוטי, כולל התייחסות לצדדיו החלשים ? יכולת המשחק, היכולת לקרוא מוסיקה וללמוד תפקידים.

ואכן, בעיית המשחק היתה עקב האכילס שלו. כאן קם לו מתחרה של ממש, הספרדי פלאסידו דומינגו (שאגב, החל את דרכו האופראית בישראל). דומינגו היה שחקן טוב בהרבה מפאבארוטי ובעל יכולת הבעה משוכללת פי כמה. לא פלא שהעולם נחלק לשני מחנות אוהדים ? אלה שטענו כי פאבארוטי הוא הגדול מכולם משום קולו, לעומת אלה שצידדו בדומינגו כאמן בעל כישורים טוטאליים יותר. זה לא עימעם, כמובן, את היכולת הקולית היחידה במינה של פאבארוטי ואת העובדה שהוא מחזיק גם בשני שיאי גינס ? על מספר המסכים הגדול ביותר שקיבל אמן (165) ועל מכירת האלבום הקלאסי הגדולה ביותר (זה של שלושת הטנורים, שיא שאותו הוא חולק עם דומינגו וקאררס). הוא גם הזמר הקלאסי היחיד שמכר מעל 100 מיליון תקליטים. בניגוד לדומינגו, פאבארוטי גילה את יכולותיו לא רק באופרה, אלא גם בשיתופי פעולה עם זמרי פופ ורוק ? שיתוף שהיה חדשני לזמנו, בשירה הנאפוליטנית שלו (הוא הוציא כמה אוספי שירים כאלה) שנתנו כבוד למורשת האיטלקית עליה גדל, וגם בקונצרטי ההתרמה הגדולים שערך מדי שנה בביתו במודנה וברחבי תבל ואשר תמורתם הועברה לנזקקים ? החל מילדים רעבים וכלה בנפגעי רעש אדמה, מסילוק מוקשים ברחבי העולם (שיתוף פעולה שלו עם הנסיכה המנוחה דיאנה) ועד להיותו שליח שלום של האו"ם למען פליטים ברחבי תבל. דיאנה איננה כבר עשור שנים, ועכשיו גם פאבארוטי לא איתנו. מאחוריו הוא משאיר מורשת אדירה של הקלטות בכל הסגנונות, אבל יותר מזה ? הוא משאיר עולם שבו יש יותר חובבי אופרה מאשר היו טרם זמנו, הוא משאיר עולם עם הרבה יותר אנשים שנהנו מההכנסות שלו, הוא משאיר עולם שהוא נתן לו בקולו נחמה, ובאישיותו ? דוגמא איך חיים טוב יותר גם בגיל המבוגר. והוא משאיר עולם שיחכה עוד הרבה שנים, אם בכלל, למישהו עם קול כמו שלו. אז לכבודו של האיש הגדול הזה, תרתי משמע, הנה כמה תזכורות שלא יישכחו:
מבצע את "נסון דורמה" במופע "שלושת הטנורים" ?
לחצו

[/u]
מבצע את "אווה מריה" במופע "שלושת הטנורי" -
לחצו

[/u]
מבצע את "יותר מדי אהבה עלולה להרוג אותך" עם "קווין" -
לחצו

[/u]