הם מפלים גם גברים

אבשלום קור עבורי, ואני משערת שעבור כולנו, הוא שם נרדף ללשון העברית במיטבה, בדיוקה ובצחותה. האורים והתומים של השפה העברית. הוא "באופן מילולי" של גלי צה"ל (מ-1976), הוא "הגיע זמן לשון" בערוץ הראשון (מ-1987), והוא המנחה המיתולוגי של חידון התנ"ך העולמי (מ-1988), המשודר מדי שנה ביום העצמאות בערוץ הראשון. אבשלום קור בשביל כולנו הוא סמל.

אלא שפחות מחודש אחרי שד"ר אבשלום קור קיבל את פרס ראש הממשלה ללשון עברית על שם אליעזר בן יהודה, בנימוק כי הפך לסמל לאהבת העברית ולטיפוחה, פוטר מתפקידו רב המעלה כמנחה חידון התנ"ך העולמי. את הודעת הפיטורין הוא קיבל במסרון. 28 שנה של תפקיד מכובד הצטמצמו ברגע לכלום אחד גדול של הודעת טקסט. 28 שנה.  

יצאה גם הודעה רשמית בזו הלשון: "משרד החינוך והשר נפתלי בנט מודים לד''ר אבשלום קור על תרומתו הגדולה, המיוחדת והמקצועית רבת השנים לחידון התנ"ך". זהו? לא עוגה, בורקס, נאומים? אף לחיצת יד? 28 שנה מסתכמות בשתי שורות קצרות, קורקטיות. אני מוכנה להעיז ולשער שמסיבת פרידה או פיטורים פנים מול פנים לא היו מקטינים את העלבון, אבל לפחות היה בזה כבוד. כבוד לאדם, לפועלו, לתרומתו. כבוד.

רהב מאיר באקט אצילי ומעורר קנאה

המכתב המלא של סיון רהב מאיר למשרד החינוך, כפי שפורסם בדף הפייסבוק שלה

הכל התחיל בכך שהשנה, לראשונה בהיסטוריה, חידון התנ"ך העולמי לנוער יתקיים באחריותו של משרד החינוך בלבד, ללא צה"ל. משרד החינוך, כידוע, לא עושה שום דבר ללא מכרז, ובכפוף לחובת נוהל המכרזים, פרסם מכרז לבחירת מנחה לאירוע. במסגרת המכרז, שאליו ניגשו גם ג'קי לוי וגם קור עצמו, נבחרה בסופו של דבר העיתונאית סיון רהב מאיר. לדברי גורמים במשרד החינוך, העיתונאית זכתה בגלל שהגישה הצעה זולה וטובה יותר.

אבשלום קור הודה לצוות הנפלא שעבד איתו, הצר על כך שלא ימשיך, ואיחל לרהב מאיר הצלחה בתפקיד. טוב, מה כבר יכול היה להגיד? סיון רהב מאיר בת ה-34 היא עיתונאית ותיקה ומוערכת. עם בחירתה מסרה: "כיף ומרגש להיכנס לנעליים ענקיות. עדיין מחפשת פסוק מתאים שיבטא את רגשותיי". ואז נפל דבר - לרהב מאיר נודע על הדרך המבזה שבה פוטר קור, והיא עשתה מעשה שאין דרך אחרת לתאר מאשר אצילי ומעורר קנאה. היא ויתרה על כסא המנחה.

מעטים האנשים שהיו מוותרים על ג'וב החלומות שלהם רק בגלל הדרך שבה פיטרו את קודמם בתפקיד. בעמוד הפייסבוק שלה פרסמה רהב מאיר את המכתב ששלחה למשרד החינוך, ובו תיארה כי היא מוטרדת מהדרך שבה הופסקה עבודתו של קור ומהמסר המועבר מהחלפתו של מגיש, שהפך למותג של ממש. "לפעמים חלומות מתגשמים - אבל לא ככה", ציינה במכתבה.

משרד החינוך באקט פחדני של חוסר כבוד 

נפתלי בנט, שר החינוך. לא מתנצל? צילום: קובי גדעון, מתוך אתר לע"מ

מספר סוגיות חשובות צפו ועלו לי בעקבות הפרשה. בן 66 הוחלף בבת 34. יש שיגידו מה הבעיה? למה לא לרענן קצת עם מישהי צעירה יותר? ואני שואלת: למה, בעצם? אני מחבבת ומעריכה את סיון רהב מאיר. לטעמי היא מוכשרת ונהדרת, והיתה יכולה לעשות עבודה מצוינת. מצד שני, מדובר בחידון התנ"ך, אירוע שהמסורת היא המאפיין המרכזי בו. אין בו ולא יהיה בו שינוי, אז בשביל מה להצעיר? מה זו אם לא אפליה גילנית, רק הפעם הגבר הוא שנכווה ממנה? וכמו שסבתא שלי היתה אומרת: אם משהו עובד, למה להחליף?

סוגיה מטרידה נוספת היא כמובן עצם הפיטורים במסרון. מדהים שדווקא כשההפקה עוברת אל משרד החינוך - אותו משרד שאחראי על הקניית ערכים לילדינו ולנכדינו - נוהגים בחוסר כבוד מוחלט ומפטרים את ד"ר אבשלום קור בהודעת טקסט. מה זה אומר על החברה שלנו? איך זה קרה לנו? האם אנחנו באמת מדינה של אנשים גסי רוח וחסרי כבוד? האם לשום דבר אין ערך? לפטר בהודעת טקסט זה לא רק בזוי, זה גם מעשה פחדני. בשביל מה להסתכל בעיניים, להגיד את הדברים הקשים, ולקחת בחשבון שמולך יושב אדם שיענה אולי בעלבון ואולי אף בכעס, אם יש סלולרי שיכול לעשות את העבודה הקשה.

ולבסוף, הוויתור של רהב מאיר. בפעולת המחאה הקטנה-גדולה שלה, הוכיחה העיתונאית הצעירה שעדיין יש תקווה לחברה שלנו, וסיפקה תשובה מוחצת לשאלתי הקודמת. עדיין יש כאן אנשים עם מוסר אנושי וחברתי שמסרבים להרוויח על חשבון השפלה של האחר. במכתבה הציעה רהב מאיר למשרד החינוך לשקול הגשה זוגית שלה ושל קור, שבה כל אחד יתרום את חלקו. משרד החינוך טרם הגיב, וגם אם יגיב בחיוב, ספק אם אבשלום קור יענה להצעה. אבל לרהב מאיר, ללא ספק, מגיע ריספקט. סליחה ד"ר קור, כבוד.

צילום אבשלום קור: עמוס בן גרשום, מתוך אתר לע"מ. צילום נפתלי בנט: קובי גדעון, מתוך אתר לע"מ.

שרי שיין על פרשת משה איבגי: מזל שנשים יכולות לדבר

שרי שיין על השמצות קרין גורן: יצאת גדולה

שרי שיין על נטישת רונית אלקבץ את אולפן "שש עם": דרמה מיותרת

שרי שיין על פרשת אהוד יערי ודנה וויס: מפגן שוביניזם עצוב

שרי שיין: אני לא אימא. אז מה, אין לי זכות קיום?

[#middleBanner]