המדד, הריבית והכסף שלנו

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש בספטמבר ב-0.3 אחוז, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עליית מדד המחירים לצרכן המצטברת מתחילת השנה עומדת כעת על 3.4 אחוזים. מדד ספטמבר הושפע בעיקר מירידה עונתית של 4.1 אחוזים במחירי הירקות והפירות וירידה עונתית נוספת של חמישה אחוזים במחירי ההלבשה וההנעלה. ירידות נוספות נרשמו בסעיף חינוך, תרבות ובידור (1.2 אחוז) ובסעיפים ריהוט וציוד לבית (0.5 אחוז) ותחבורה ותקשורת (0.5 אחוז). המדד הושפע מהעלייה בצריכה בתקופת החגים לצד עלייה מובהקת בהטבות לצרכנים בתקופה זו. האינפלציה ב-12 החודשים באחרונים מסתכמת ב-2.8 אחוזים, מעט מתחת ליעד האינפלציה העליון הרשמי של ממשלת ישראל (1-3 אחוזים). על פי הערכות כלכלנים, מדד ספטמבר הנמוך מהצפוי עשוי לאותת כי גם האינפלציה בשנת 2009 כולה תהיה בהתאם ליעדי הממשלה. מדדי ארבעת החודשים האחרונים של השנה עומדים, על פי נתוני העבר, על מספרים אפסיים או שליליים, ואלה יסייעו לשמור על האינפלציה תחת רסן. עליות המחירים הבולטות בספטמבר היו בסעיף הדיור ובסעיף אחזקת הדירה (עליות של 0.7 אחוז ו-0.6 אחוז, בהתאמה). עליות חדות נרשמו בסעיף המים לצריכה ביתית (4.8 אחוזים) ותשלומים לגני ילדים (4.7 אחוזים). הרגיעה המסתמנת בעליות המחירים במשק תאפשר, על פי הערכות, לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר להותיר את ריבית בנק ישראל על כנה בסוף החודש, כפי שעשה גם בספטמבר. מי שסבר עם העלאת הריבית הראשונה שביצע פישר באוגוסט כי מדובר בתוואי חדש וקבוע, למד כעת כי מגמת עליית הריבית עשויה להידחות, כדי להמשיך ולעודד את הפעילות במשק. חשוב לציין, כי במידה מסוימת הריבית הכמעט האפסית במשק מעידה גם על צפי להמשך עליות בבורסה של תל אביב, מהטעם הפשוט שלמשקיעים אין אלטרנטיבות ראויות להשקעות בשוק ההון: השקעות בפק"מים ובמק"מים ימשיכו להניב ריביות זעומות ביותר (כשני אחוזים בפקדונות לשנתיים), מה שמוביל כמעט בהכרח את הכסף לאפיקים מסוכנים יותר, כמו מניות, אגרות חוב קונצרניות, תעודות סל וניירות עוקבי מדדים אחרים.


אם אתם מבצעים השקעות כאלה בימים אלה, זכרו היטב שריבית אפסית היא יועצת השקעות גרועה במיוחד, והמגמה הזו עשויה להתהפך ולגרום להפסדים. אי לכך, ברכישה של ניירות ערך, כדי להישאר עם הידיים על ההגה ולהתכונן גם ליום עליית הריבית, שישפיע על המחירים בבורסה בכיוון ההפוך. במקביל כדאי לתת את הדעת גם לחולשת הדולר: אם ריבית שקלית נמוכה היתה מעידה לרוב על בריחה מהשקל למטבעות זרים ובראשם הדולר, הרי שהיום, כשהדולר חלש בכל העולם והכלכלנים מעריכים כי הוא ייוותר חלש לאורך זמן, הדולר אינו מהווה השקעה אטרקטיבית. זאת ועוד, רבים טוענים כי רמתו הנוכחית מול השקל מנופחת בעקבות הזרמת צינור רכישת הדולרים של בנק ישראל בשנה האחרונה, שהותירה את הדולר ברמה "סבירה" מול השקל ולא החריפה את הירידות ואת הפגיעה ביצואנים. דולר חלש משמעו מחירים נוחים של מוצרי יבוא לצד מחירים נוחים של נסיעות לחו"ל ושל שהייה שם (בעיקר בארצות הברית, כמובן). אגב, העונה הנוכחית היא עונה זולה יחסית לנוסעים לחו"ל, כך שלצד המטבע הזול משתלם מאוד לנסוע בימים אלה לארצות הברית. הירידה בכוח הקנייה האמריקני לוחצת את המחירים שם כלפי מטה, ומאפשרת שהות זולה ורכישות במחירים נוחים. למרבה הצער, דולר נמוך ושקל חזק הם בבחינת איום של ממש על היצוא הישראלי, ואף יותר מכך על מעסיקים ישראלים שנדרשים להתחרות בתנאי שכר עם אזורים ברחבי העולם. עלות העסקה גבוהה של העובד הישראלי לצד מחירים נמוכים של מוצרי היצוא הנקובים בדולרים יכולים ללחוץ מאוד על יצואנים המעסיקים ישראלים ולגרום להם למהלכי פיטורים ולהעמקת המשבר התעסוקתי במשק.
עוד על כלכלה ופיננסים:

אג"ח חדלות פירעון: החוב הוא גם כלפינו

הריבית ואנחנו

שער הדולר ואנחנו

טיפים להתנהלות פיננסית נכונה

כיצד לבחור מוצרים פיננסיים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים