המהומות במצרים: ירידות בבורסות העולם

הבוקר הגיבה לראשונה גם הבורסה בתל אביב למהומות הדמים במצרים, ובשעת כתיבת שורות אלה יורדים המדדים העיקריים בתל אביב בשניים עד שלושה אחוזים. במהלך סוף השבוע החולף הגיבו לטלטלה במצרים שוקי מניות בעולם כולו ורשמו ירידות חדות. מדד התנודתיות בשווקים ("מדד הפחד") זינק חדות, מחירי הנפט זינקו, ועימם גם "המקלטים הבטוחים" הקבועים של משקיעים ברחבי העולם - הזהב והפרנק השויצרי. באופן מסורתי, בורסות מגיבות בירידות חדות לערעור הסדר הגיאו-פוליטי. אין דבר ששוקי מניות משוועים לו יותר מיציבות ומיכולת לצפות (במידת מה) את העתיד. אי שקט פוליטי משמעו חוסר ודאות, וחוסר ודאות הוא ככל הנראה המשתנה השנוא ביותר על משקיעים, ולכן גם התגובות הקיצוניות בשווקים. במקביל נרשמה בישראל התחזקות משמעותית של הדולר, והוא טיפס לשווי של 3.68 שקלים. היום, יום ראשון, לא ייקבע שער יציג יומי, אולם על פי עסקות הנערכות בשעות אלה דומה שהדולר מוסיף ומטפס. גם במקרה זה מדובר ב"בריחה" של משקיעים למקלט בטוח באופן יחסי - הדולר האמריקני, הנחשב למטבע בטוח יחסית למטבעות אחרים. גורם נוסף שמשפיע על היחלשות השקל ועל התחזקות הדולר הוא ההוראה של שר האוצר יובל שטייניץ מהשבוע שעבר לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות. השר הורה לרשות המסים לגבש הצעת חוק בעניין, מה שצפוי להקטין את העניין של המשקיעים הזרים (ובעיקר הספקולנטים שבהם) בשקל, ולהפחית את ערכו מול הדולר ושאר המטבעות החזקים. אם לסכם, ניתן להעריך שהשווקים הפיננסיים מציעים בימים אלה סביבה לא בטוחה ולא יציבה, עם מנה הגונה של סנטימנט שלילי הנובע מהטלטלה העוברת על העולם הערבי והחשש מהקצנה איסלאמית בעקבות הטלטלה הזו. אם מוסיפים לכך את העובדה שהשווקים מצויים ברמות גבוהות מאוד, ובמידה רבה "מחפשים דחיפה" לירידה מסוימת שתתקן את העליות בשנה החולפת, הרי שדומה שאנחנו מצויים על סיפה של הירידה הזו. כמובן, סביבה כזו מציעה גם לא מעט הזדמנויות השקעה, בעיקר למשקיעים מתוחכמים יותר, שורטיסטים ומומחים להשקעות במטבע. דומה שמניות הגז הטבעי, שגם ככה הן תנודתיות במידה לא סבירה, מקבלות העצמה נוספת לתנודתיות שלהן בשל החשש להמשך אספקת הגז ממצרים. הפעילויות בכל הסקטורים הללו מסוכנות מאוד, ולא מומלצות למשקיע פרטי שאינו מומחה. קחו בחשבון שהסביבה הנוכחית תבטיח במקביל גם עלייה בתשואות בגזרות האג"ח מדינה (בעקבות הנפילה במחיריהן). ייתכן שכדאי לבחון את האפיק הזה לטווח בינוני-ארוך, שכן הוא יציע תשואה סבירה בסיכון נמוך יחסית, כל עוד האינפלציה נותרת בתוך יעד הממשלה.
עוד על כלכלה ופיננסים:

זהירות: עבודה מהבית

יוצאים לפנסיה? תכננו את העתיד

משכנתא: איך לבחור?

העלייה בתוחלת החיים והפנסיה שלנו

איך לנהל את התקציב החודשי

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים