המחלות שעלולות להוביל לעיוורון: כך ניתן להקל על ההתמודדות עימן

מחלות רשתית הן הגורם המוביל לעיוורון במדינות מפותחות, לרבות ישראל. מחלות הרשתית הנפוצות פוגעות במקולה – מרכז הראייה ברשתית המשמש לביצוע פעולות יומיומיות כמו קריאה, כתיבה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה, הבחנה בפרטים וזיהוי פנים.

ללא אבחון וטיפול בזמן, מחלות אלה עלולות להוביל לאיבוד ראייה משמעותי ואף לעיוורון, ולכן חשוב להכיר את המחלות וגורמי הסיכון, להיות ערניים לתסמינים, להקפיד להיבדק לפי ההמלצות ולהכיר את אפשרויות הטיפול הזמינות כיום.   

ניוון מקולרי גילי (AMD)

ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים נפוצה בגיל המבוגר ומהווה את הגורם המוביל לעיוורון בקרב אנשים מעל גיל 50. מעל גיל 75 אחד מכל ארבעה יסבול מניוון מקולרי גילי ברמה כלשהי.

המחלה הכרונית מאופיינת בפגיעה באזור המקולה – מרכז הראייה. בתחילה מצטברים משקעי חומר המכונים "דרוזן". בשלב זה של המחלה, המכונה השלב היבש, הירידה בראייה בדרך כלל קלה והדרגתית. בקרב 15% עד 20% מהחולים המחלה מתקדמת לשלב הרטוב שנוצר בעקבות התפתחות כלי דם חדשים, בלתי תקינים, שצומחים דרך האזורים המנוונים ברשתית. מאותם כלי דם דולפים נוזלים, דם וחלבונים לתוך הרשתית, מה שמוביל לבצקת שפוגעת במרכז הראייה.

התסמינים של ניוון מקולרי גילי רטוב: הבצקת גורמת לטשטוש ראייה ועיוות של התמונה במרכז שדה הראייה. ללא טיפול, המהלך הטבעי הוא התפתחות צלקת וכתם כהה גדול שמסתיר את מרכז שדה הראייה.

גורמי הסיכון: גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא הגיל, אולם יש גם משמעות לגנטיקה, ולכן כשיש סיפור משפחתי יש להקפיד על המעקב במיוחד.

מתי מומלץ להיבדק? בגיל 50 מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים, ובהמשך לרוב להיבדק אחת לשנתיים אם אין סימנים למחלה ואין היסטוריה משפחתית של המחלה. מעבר לכך, מי שחווה שינויים במרכז שדה הראייה ופגיעה ביכולת לראות צבעים ופרטים נדרש לפנות לרופא עיניים. מי שאובחן אצלו ניוון מקולרי יבש צריך להקפיד על המעקב אצל הרופא וגם לבדוק בעצמו באופן קבוע את הראייה לפי הנחיות הרופא. במקרה של שינוי בראייה יש לפנות מייד לרופא עיניים. צריך להבין כי עם המעבר למחלה רטובה הירידה בראייה עלולה להיות משמעותית ומהירה ולכן כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים חשובים הזיהוי והטיפול המהיר.

בצקת מקולרית סוכרתית (DME)

סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להוביל לרמות גבוהות מהרצוי של סוכר בדם. הסוכר שוקע בדפנות של כלי הדם וגורם למשקעים שפוגעים בדפנות כלי הדם בכל איברי הגוף - גם בעיניים. פגיעה בדפנות כלי דם קטנים המזינים את הרשתית גורמת לעלייה בחדירותם ולכן נוזלים וחלבונים דולפים מתוכם לתוך הרשתית. הנוזלים יוצרים בצקת ברשתית – מצב שפוגע בראייה. כמו כן, עשויה להיווצר חסימה של כלי הדם (איסכמיה) – מצב בו הדם לא זורם לרקמה ונגרם נזק בלתי הפיך ברקמה שמוביל לירידה קשה ובלתי הפיכה בראייה.

התסמינים של בצקת מקולרית סוכרתית: ראייה מטושטשת, עיוות תמונה ולעיתים הופעת כתמים כהים במרכז שדה הראייה.

גורמי הסיכון: סוכרת שאינה מאוזנת, משך מחלה ארוך ויתר לחץ דם. גם הריון מהווה גורם סיכון בנשים סוכרתיות.

מתי מומלץ להיבדק? חשוב להיבדק כשמתקבלת אבחנה של סוכרת ואז להמשיך במעקב לפחות אחת לשנה, בהתאם למצב העין והנחיות הרופא.

חסימת ורידי הרשתית (RVO)

הוורידים והעורקים בעין עוברים בסמוך אחד לשני. במצבי מחלה שונים בהם העורקים נהיים קשים וקשיחים עלול להיווצר לחץ מכני על הוורידים הסמוכים ולגרום לחסימתם.

הגודש של הוורידים החסומים גורם לדליפה של נוזלים לתוך הרשתית והיווצרות של בצקת מקולרית שמעוותת את מרכז הראייה וגורמת לירידה קשה ופתאומית בראייה. החסימה היא תהליך מיידי, אבל הבצקת שנוצרת בעקבותיה יכולה להתפתח על פני ימים ואפילו שבועות, וזאת גם אם החסימה נפתחה.

ללא טיפול, הצטברות של נוזלים ברשתית גורמת לטשטוש ראייה. לאורך זמן הנוזלים ברשתית גם פוגעים בתאי הרשתית – תאי עצב שלא מחדשים את עצמם – ולכן נוצר נזק שאינו ניתן לשיקום.

החומרה של המחלה תלויה במיקום החסימה. לפעמים חסום הווריד המרכזי של העין ולפעמים נחסם סעיף אחד ורק אזור אחד נפגע.

התסמינים של חסימת ורידי הרשתית: המטופל יבחין שמשהו מפריע רק כשיש בצקת במרכז הראייה – אז מעבר לשינוי פתאומי בראייה עשויים להופיע גם טשטוש או עיוות בראייה, אובדן זמני של הראייה המרכזית וכן עשויים להופיע כתמים כהים בשדה הראייה.

גורמי הסיכון: לחץ דם הוא גורם הסיכון הכי נפוץ לחסימה של ורידי הרשתית. גורמי סיכון נוספים כוללים לחץ תוך עיני מוגבר (גלאוקומה) והפרעות של קרישיות הדם.

מתי מומלץ להיבדק? כאשר מופיע טשטוש ראייה, בייחוד באנשים עם יתר לחץ דם וסוכרת, חשוב להיבדק בהקדם.

התפתחויות בטיפול

לפני כשני עשורים החלו להשתמש בתרופות שנוגדות VEGF כדי לטפל במחלות רשתית. צילום: Shutterstock

לשלוש המחלות האלה מכנה משותף – פגיעה בכלי דם, או כלי דם לא תקינים שנוטים יותר לדליפה שגורמת להיווצרות בצקת ופגיעה במקולה. אחד הגורמים המשמעותיים במחלות האלה הוא ייצור יתר של החלבון VEGF (Vascular endothelial growth factor) ברשתית, שגורם לכלי הדם להיות פחות אטומים ולהפוך חדירים לדליפה של נוזלים, מעודד תהליכים דלקתיים וצמיחה של כלי דם בעין.

לפני כשני עשורים החלו להשתמש בתרופות שנוגדות VEGF כדי לטפל במחלות רשתית. כשאנחנו מזריקים את החומר לעין – אנו מקטינים את הגירוי ליצירת כלי דם קטנים חדשים וגם מגבילים את החדירות של כלי הדם וכך מקטינים את הדלף ואת הבצקת שנוצרת ברשתית.

הטיפול הוכח לא רק כמקטין את אובדן הראייה אלא אף כיכול להוביל לשיפור בראייה. ההשפעה של התרופה זמנית ולכן נדרשות זריקות חוזרות, עד לאחרונה, לרוב אחת לחודש-חודשיים.

בחולי בצקת מקולרית סוכרתית, במקרים בהם התגובה לנוגדי VEGF אינה מספקת, אפשרות טיפולית נוספת היא שימוש בסטרואידים.

ההזרקה התוך-עינית היא פעולה פשוטה ובטוחה. התהליך אורך דקות ספורות, נטול כאבים כמעט לחלוטין ודקות אחריו אפשר להמשיך בחיי היום-יום. עם זאת, המחשבה לקבל זריקה בעין עשויה לגרום לחץ למטופלים. גם ההגעה אחת לחודש-חודשיים למרפאה מהווה עומס גדול על מטופלים ובני המשפחה שנדרשים ללוותם. מסיבות אלה מטופלים פעמים רבות דוחים טיפול או מפסיקים לקבל את הזריקות, זאת למרות שאיחור במתן הזרקות או הפסקתו עלול להוביל לנזק חמור בראייה, אותו במקרים רבים לא ניתן לשקם.

בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשניים בניסיון לרווח כמה שיותר בין הזרקות וכך לשפר את ההיענות לטיפול  תוך שמירה על יעילותו.

על קבוצה זו נמנות תרופות המתמקדות בעיכוב פעילות הקולטן ל-VEGF אשר יכולות להינתן כל מספר חודשים בהתאם לתגובת המטופל, וכן תרופהבעלת מנגנון עיכוב כפול: הן של פעילות קולטני VEGF והן של חלבון נוסף בעל תפקיד חשוב בהתפתחות מחלות רשתית, ה- ANG-2 (אנגיופואטין 2). במחקרים הקליניים עם התרופה רוב המטופלים הצליחו להשיג ריווח בין הטיפולים של אחת לשלושה או ארבעה חודשים – כלומר, 3-4 זריקות במהלך שנה.

טיפולים אלו מסייעים להתמודד טוב יותר עם המחלות, מפחיתים את העומס הטיפולי ומחזירים למטופלים את עצמאותם.

ד"ר אסף רוזנברג הוא מומחה למחלות רשתית ומחלות עיניים דלקתיות במרכז הרפואי שמיר.
 

*יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם, בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למאי 2025. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.