המין, האנושי: האם נשים נהנות מסטוצים?

שלום, איך החיים?

אני מתכוונת כמובן לחיי המין שלכם. יש לכם כאלה? ולכן? הרבה? מעט? טוב? בינוני? לא קיים? התשובות, אני מניחה, מגוונות. אולי יש ביננו שמחים וטובי לב החיים בזוגיות ונהנים מסקס קבוע ומווריד לחיים, אבל לא מעט מאתנו חיים לבד, ואז שאלת "יחסינו (המיניים) לאן" עולה על הפרק לפרקים.

ביננו׃ בנות מיני, כמה מכן באמת נהנות מסטוצים? ת׳אמת בנות. אם עניתן "מממ...לא ממש", בעיני זה לא הופך אתכן לפחות פמיניסטיות, או לנשים שאינן חזקות ונאורות. זה אומר שאתן מקבלות את העובדה שיש הבדל בגישה לסקס בין גברים לנשים.

אם תשאלו אותי, אז תאורטית, אני לגמרי בעד סטוץ. כשברור לשני הצדדים שבכך מדובר בתודה מראש, שלום ולא להתראות. למעשה, אני חושבת (שוב, תאורטית) שבריא וקלילי להתייחס למין כאל צורך בריא, כמו אכילה, שינה ובהייה טמטומית בטלוויזיה. אבל לדאבוני אין לי כל כשרון לזה.

סטוץ: רעיון חברתי גברי

מפגש כימיקלי-ביולוגי-פיזיולוגי נטול ציפיות להמשך, צילום: Shutterstock

עבורי, אווילה משרישה שכמותי, סקס מעורבב עם רומנטיקה. שאלתי את עצמי אם להיות רומנטית עדיין (!) בגילי, לא גובל באינפנטיליות מדאיגה, אך לאחר וויכוחים, האשמות וטונים צורמים, הגענו אני ועצמי למסקנה שככה אני וקיבלתי את עצמי כמות שאני. עדיין, אם להודות על האמת, אני קצת מקנאה באלה ששלמות עם מפגש כימיקלי-ביולוגי-פיזיולוגי נטול ציפיות להמשך. רק נחשו מה? מתוך כל חברותיי, מהעבר ומההווה, מדובר על שלושה אחוז מתוך מאה.

ד"ר מוטי רימור מסביר איך האבולוציה והמהפכה הפמיניסטית קשורות לכך שנשים לא בנויות לסטוצים. הוא טוען שהבשלות הרגשית של נשים גבוהה מזו של גברים, עקב סיבות אבולוציוניות וחברתיות שונות. נטייתן הטבעית היא לא להפריד בין קשר לבין מין. אי ההפרדה הוא סימן לתפיסה בריאה של יחסים. אבל התרבות, החברה הגברית, לוחצת על הנשים כיום להתכחש לטבען ולנהוג כמו גברים. הסטוץ הוא בעיקרו רעיון חברתי גברי המביע השתלטות וכוחניות. נשים קנו את הרעיון מתוך רצון "להשתחרר" על ידי אימוץ ערכים גבריים, וזוהי אחת מטעויות המהפכה הפמיניסטית בראשית דרכה.

אפרופו, אני פמיניסטית כבר מגיל 13 וכשאני נתקלת בשוביניזם אני הופכת לאיש זאב. אבל שיוויון זכויות, מעמד, שכר שווה בעבודה וכל העניינים הטריוויאליים בעליל הללו המככבים בחברה נאורה - כל אלה עדיין לא אומרים, שנשים וגברים הם דומים.

אם הסקס היה טוב, היא כמהה לקרבה 

הכירי את הלב שלך, אישה. צילום: Shutterstock

כולנו מכירים את הסברי האבולוציה השגורים לעייפה, על איך הנקבה רוצה לבחור לה זכר אלפא מהדהד, להרות, ללדת ולקנן. בעוד הזכר מצדו (אלפא, ביתא, מה שיוצא), מעדיף לרדוף, לכבוש ולפזר זרעים על פני כדור הארץ. אז הנה עוד הסבר׃ כשם שמבנה גוף האישה שונה מגוף הגבר, כך גם מבנה נפשה. הגבר מכניס ומוציא את היצור שלו מגוף האישה ולכן, בדרך כלל, מבחינתו החיבור שהיה, גם אם היה בו אלמנט מרגש, התאדה במהירות האור. הלחץ הטוסטסטורוני נעלם. נורא פשוט.

לא כך אצל האישה׃ בגלל שנפשה בתוך גופה, מטבע הדברים הדבר נוגע גם בה, בנפש. לכן יש לאירוע משמעות, כי הורמון האוקסיטוצין, כימיקל רומנטי שכמותו, משפיע על תחושת הקִרבה אצל נשים. סקס מחובר  לזיכרון ההנאה שההורמון יימח שמו מביא, ומבלבל את הנפש, ולכן האישה כמהה לקרבה לאחר מכן. אם היה דיאלוג משובח לפני הסקס והדיאלוג ממשיך גם במיטה, לנפש האישה מוזר מאד לחתוך הכל בבת אחת, ולקבל את העובדה שאותו פרטנר שהפליא בסרנדות אמש, נדם ליום המחרת.

הגיע הזמן שנפנים: גברים ונשים חושבים אחרת. שני המינים אמנם  מדברים עברית, אבל זה  לא אומר שאנחנו באמת מבינים אלה את אלה. אז אם לא נבין אותם, נשים יקרות, כדאי שנבין את עצמנו. עלינו להיות חכמות, כנות, נאמנות לעצמנו וחפות מבלבולי ביצים (תרתי משמע).

כי זה מה שבאמת משחרר.

 [#middleBanner]