המעצבת רוז'י בן יוסף הלכה לעולמה

מעצבת האופנה רוז'י בן יוסף (77) הלכה אמש לעולמה ממחלה קשה. יחד עם דורית ברלין, עבדה המעצבת ענת סאקס בשנתיים האחרונות על הספר "רוז'י בן יוסף ? אופנה ישראלית מקורית, 1960-1985", המתעד את פועלה של בן יוסף ואת סיפורה של תעשיית הטקסטיל בארץ. "לפחות היא הספיקה לראות אותו בכל שלביו ולאשר את הכול", מוסיפה סאקס. בן יוסף נחשבת בסצנה המקומית כאחת מיוצרות הסגנון הארצישראלי, אם לא המייצגת המובהקת שלו. היא יצרה את שמלת הכאפייה הראשונה שלבשו בארץ ולא היתה מלכת יופי או שחקנית קולנוע בלי שמלה של רוז'י בן יוסף בארון. צלם האופנה הוותיק בן לם, שצילם עבורה קולקציות בעבר, כמו גם את הבגדים שתועדו לאחרונה עבור הספר, מציין כי "בגדי החוף שהיא יצרה הפכו ללבוש חובה לקונצרטים. היא יצרה הדפסים אוריינטליים בגווני הארץ החמים. היא גם היתה אחת המעצבות הראשונות בארץ שייצאו את הדגמים שלהן לחו"ל. כיום, לא ממש מכירים את עבודתה מחוץ לברנז'ה. אני חושב שזה בעיקר כי היא מאותם אנשים שמעולם לא דחפו את עצמם בשום מקום. הגיעה לה הרבה יותר הכרה ממה שהיא קיבלה". את ההשתלמות שלה בתחום האופנה עשתה בן יוסף, ילידת סופיה שבבולגריה, בפריז. את צעדיה הראשונים בסצנת האופנה עשתה במפעל הטקסטיל שהקים אביה, שלמה חננאל, "רקמה". רוז'י עסקה בחיפוש מתמיד אחר בדים אוטנטיים המותאמים לאקלים ולארח החיים בישראל של אותן שנים. התלבושות עוצבו מבדים ששימשו למגבות מטבח - בצבעוניות ארץ ישראלית ובחומרים כמו אבני חברון, אבני אילת, צדפים - מתוך תפיסה שיש לייצר בגדים מקוריים ויחודיים ברוח המקום, ולא העתקים זולים של אופנות העולם. ייצור הבדים נעשה הן במפעלי מולר בנהריה והן בידי בעלי מלאכה בחברון ובעזה - עדות למיזוג תרבויות.
עוד כתבות על אנשים מרתקים

[u]
נעצר זוג הפנסיונרים ששיגע את אמריקה
[/u]

[u]
מסע הפנסיה סביב העולם
[/u]

[u]
מתנה ליום ההולדת ה-101 - רישיון נהיגה
[/u]

[u]
הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה
[/u]

[u]
כוכבים בגיל השלישי: כובשים את העולם מחדש
[/u]

[u]
שבוע של שבירת שיאי קשישות בעולם
[/u]

[u]
ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים
[/u]

[u]
יפני בן 75 בדרך לכיבוש האוורסט
[/u]
[u]

100 שנה להולדתה של השחקנית בטי דייוויס

[/u] [u]

מותה של אגדה: צ'רלסטון הסטון

[/u] בן יוסף היתה אחת המעצבות הראשונות מישראל שזכתה להכרה עולמית על ידי מבקרי אופנה, כמו גם מצד קניינים ברשתות באירופה, יפן וארה"ב. לאורך הדרך, שיתפה בן יוסף פעולה גם עם האמניות הישראליות ציונה שמשי, אוולין פאוקר ורות צרפתי שטרנשוס. בעזרתן היא ניסה להגדיר סגנון עיצובי. ב-1973 צורפו עבודותיה לתערוכת הקבע של מכון התלבושות של המטרופוליטן בניו יורק, ב-1976 הופיעה בתערוכת "עבודות חוט" במוזיאון ישראל ובשנת 1975 השתתפה בתערוכת האופנה בתיאטרון ירושלים, בחסות תמר וטדי קולק. "לטובת הספר שלפנו בגדים מהמחסן שלה", מספרת סאקס, "ויחד עם תמרה יובל ג'ונס ובן לם הרכבנו מעין קולקציה על חמש דוגמניות, שכן בגדים רבים כבר לא שרדו. אחרי 1985, רוז'י עברה להתמקד בחינוך לעיצוב. היא ישבה במשך שנים רבות בחבר הנאמנים של שנקר ובצלאל." עורכת הספר והכותבת, מיה דבש, תנאם מחר בכנס האופנה שייערך במדיטק חולון על פועלה של בן יוסף ועל מפעל "רקמה". (nrg) הכרתי את רוז'י אישית מזה עשרות שנים: היא היתה אשה שקשה היה להתעלם מקיומה - ברגע שנכנסה לחדר, העינים הוסבו אליה: אשה מרשימה עם רעמת שיער אדומה, תמיד לבושה בבגדים אוטנטיים אותם עיצבה. החיוך מעולם לא סר מפניה, תמיד מוכנה להקשיב ולעזור, מעולם לא התנשאה גם כאשר כבשה את צמרת העתונות העולמית וגם כאשר כבשה את ארון הבגדים של נשות החברה הישראלית. היא העניקה לנו מכישרונה הבלתי נדלה ולעד תישאר בלבנו. (בלה דיאמנט)