חזרה לקריירה שנייה

הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה

רוני שיר, 57, עזבה לפני כשנתיים תפקיד בכיר של מנכ"לית עמותה והפכה מורה ליוגה המשמשת גם כמנכ"לית ארגון מורי היוגה בישראל. איריס קליין, 53, היא עו"ד בהכשרתה וכיום מכשירה מורי יוגה ומעבירה בעצמה שיעורים. איך שתי נשים שמעידות על עצמן שלא התחברו בעבר ליוגה הפכו למאסטריות בתחום, ואיך השינוי בקריירה השפיע על כל תחומי החיים שלהן?
מאת חני יודל 18/06/20
הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה
'היה מחיר לשינוי, אבל זה שווה לי את השקט הנפשי'. רוני שיר, צילום: אריה ריזנמן

 

רוני שיר מראש העין, 57, בזוגיות ואם לשתי בנות, עסקה אמנם במהלך חייה בפעילות גופנית אבל ליוגה מעולם לא התחברה. זה לא שלא ניסתה פה ושם, אבל התחום לא דיבר אליה. אם מישהו היה אומר לה בצעירותה שדווקא בגיל 50+ היא תעזוב את עבודתה כמנכ"לית עמותות ותהפוך למורה ליוגה (המשמשת גם כמנכ"לית ארגון מורי היוגה), שינוי שישפיע על כל תחום בחייה, היא לבטח היתה צוחקת. אז איך זה בכל זאת קרה? "כנראה לא נפלתי על המורים הנכונים, שזה דבר מאד חשוב ביוגה", היא אומרת. "לפני כ-18 שנה הכרתי מורה מקסימה ליוגה והתחלתי לתרגל אצלה בראש העין. התאהבתי. מפעמיים בשבוע התחלתי לתרגל 3 פעמים ואז 4, לכל שיעור שהיה הלכתי, כולל לסדנאות. לאט לאט הבנתי שאני רוצה להתעמק בזה".

שיר, בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני, עבדה שנים רבות בתחום השיווק והפרסום ובהמשך בחברה למתנ"סים. היא ניהלה את תזמורת אנסמבל תל אביב במשך 5 שנים ונחשפה לעולם התרבות וניהול עמותות, ומשם עברה לנהל את עמותת "מקהלות מורן". ניהול עמותות נשמע אולי כעבודה רגועה, אבל האמת היא די הפוכה. "ההתמודדויות לא פשוטות מול גופים גדולים בגיוס משאבים שהם תמיד מוגבלים ובעייתיים, שיווק, פרסום, ניהול אנשים, הפקת אירועים גדולים וכו' - במקרה של עמותות רוב הנטל נופל על מנהל העמותה, משום שאין מספיק משאבים להחזיק הרבה כוח אדם", מספרת שיר. "כך מצאתי את עצמי עובדת שעות על גבי שעות, ובעיקר טרודה רוב יומי בענייני העבודה".

לאורך כל התקופה הזו המשיכה לתרגל יוגה. "מאד התחברתי לזה, ובתוך תוכי התחלתי לחלום שכך אני רוצה שיראו החיים שלי. הבנתי את החשיבות הגדולה של היוגה ואת היכולת שלה לעשות שינוי גדול גם בחשיבה וגם בחיים. זה תהליך אבל הוא עמוק ומשמעותי".

לפני 5 שנים החליטה לעבור קורס מורים ליוגה. "עדיין לא התכוונתי להפוך מורה ליוגה, אבל רציתי עוד מקום להעמיק בו את התחום. הבנתי שביוגה יש עוד הרבה מה ללמוד, תוך כדי התהליך הכנסתי גם את בן הזוג שלי וזה היה מדהים, לעבור את זה ביחד עשה הרבה מאד טוב גם לזוגיות וגם לחיים שלנו בבית, כמשפחה".

 

"אני בנאדם אחר היום"

 

החותמת הסופית על השינוי בחייה הגיעה לפני כשנתיים, כשהיא בת 55. "החלטתי שזהו, שאני רוצה להיות רק ביוגה. עזבתי את העבודה והתחלתי לגשש את דרכי כמורה. היום אני עובדת בסטודיו שבו התחלתי ללמוד יוגה ומלמדת גם באופן פרטי. יוגה זה תחום שכל הזמן צריך ללמוד ולכן אני תוך כדי ממשיכה ללמוד ולהתפתח". במקביל, עזרה שהציעה בהתנדבות לארגון מורי היוגה בישראל, מתוך רצון לתרום מניסיונה העשיר כמנכ"לית עמותות, הפך לתפקיד נוסף ומשמעותי בחייה, והיא משמשת כיום גם כמנכ"לית ארגון מורי היוגה בארץ ומסייעת למורים בתחום.

איך היוגה תרמה לך?

"אני חושבת שאני בנאדם אחר היום. הורדתי כל כך הרבה לחץ מהחיים שלי. אני אדם מאד היפר, ובזכות היוגה הורדתי ווליום. אני עושה דברים ממקום אחר לגמרי, עם הרבה יותר שלוות נפש ורגיעה, מתוך הבנה מה נכון לי ומה לא. היוגה עזרה לי להאמין בעצמי וללכת עם מה שאני מרגישה ולא לפחד מזה. בעבר סבלתי הרבה מכאבי גב, היה לי גם עניין של קרע בעורק. היום אני מרגישה נפלא. אני גם עושה סקי, ואחרי תאונת סקי שעברתי, שבמהלכה קרעתי רצועה, הרופא אמר לי שלא אוכל לשבת, בטח לא לעשות יוגה, אבל בלי ניתוחים ורק עם תרגול יוגה מסודר ועדין, חזרתי לפעילות והיום אני עושה הכל כרגיל. הגוף שלי במצב מעולה, הכושר שלי טוב.

"גם מבחינה נפשית עברתי שינוי. הייתי אדם שכל זמן ממהר, רצה בטרוף מדבר לדבר עם הרבה לחץ ולילות בלי שינה, והיום הכל הרבה יותר רגוע. כל ההסתכלות שלי שונה. גם כשאני באה לאירוע יותר מלחיץ, כמו למשל לקראת ארגון כנס יוגה גדול שמתקיים בזום ואני לא כל כך מכירה את הטכנולוגיה - אני לא נלחצת, אני מאמינה בעצמי, יודעת שאצליח ואני באה לזה הרבה יותר רגועה".

הכנס שאותו הזכירה שיר הוא סוף שבוע של שיעורי יוגה מטעם ארגון מורי היוגה בישראל במגוון סגנונות ועם מורים שונים, שיועבר אונליין דרך תוכנת זום בין ה-19-21 ביוני, ללא עלות. סוף השבוע מתקיים לקראת יום היוגה הבינלאומי שמצוין ברחבי העולם ב-21.6. פרטים נוספים ניתן למצוא בדף הפייסבוק של ארגון מורי היוגה ובאתר הארגון.

 

"אני מרוויחה פחות, אבל זה שווה לי את הבריאות הנפשית"

 

"יוגה זה לכולם, בכל גיל". רוני שיר, צילום: אריה ריזנמן

 

היו קשיים בדרך?

"היה לזה מחיר. אני מרוויחה פחות, וידעתי מראש שארוויח פחות אבל זה שווה לי את הבריאות הנפשית, את השקט שלי. זה תהליך שלווה בחששות אבל דווקא היוגה חיברה אותי מאד לאמונה בעצמי. וזה מדהים כי מאד חששתי מהקטע הכלכלי אבל כנראה שכשעושים דברים נכון, הכל מסתדר. אני לא עשירה, לא מתעשרים מיוגה אבל הכל בסדר, אני חיה טוב, עושה את מה שאני רוצה וקמה באהבה לכל דבר שאני עושה. הרבה מהדברים שצרכתי לפני כבר לא מעניינים אותי, שזה גם תהליך מדהים שקרה. גם הפכתי לטבעונית במהלך התהליך. היוגה לא מכריחה אף אחד להיות טבעוני, אבל הנושא של אי פגיעה הוא אחד החשובים ביוגה – אי פגיעה בעצמך, לא ללכת מעבר ליכולות שלך, וגם אי פגיעה באחר, בסביבה, בעולם. וזה פתאום קורה בצורה טבעית. אני כל יום לומדת מה היוגה יכולה להעניק לאנשים. אני רואה את זה בתלמידים שלי, בעצמי, בבן הזוג שלי, בכל מי שאני מצליחה לקרב לתחום. אפילו ההורים שלי, שהם אנשים מבוגרים, פתאום התחברו לזה, בגילי 75-80. אני מביאה היום יוגה גם לגיל השלישי".

איך יוגה משפיעה בגיל השלישי מבחינה בריאותית, פיזית?

"הנושא של הנשימה מאד משמעותי ביוגה, ובגיל השלישי נשימה עושה פלאים. אנשים מסתובבים שנים בנשימה מאד רדודה ולא מנצלים את מלוא פוטנציאל הנשימה שלהם. בגיל המבוגר מתפתחות הרבה חרדות, אנשים נכנסים לדיכאון הרבה פעמים, והכניסה ליוגה שמחברת לנשימה יחד עם העבודה על הגוף עושה שינוי גדול. כמובן שזה גם משפר את זרימת הדם, את גמישות המפרקים והשרירים, את כל השלד. אני מאמינה שבעקבות היוגה האדם יכול לגלות שהוא יכול לרפא את עצמו, שזה משהו שהרפואה המערבית לא מלמדת אותנו".

לשיר חשוב להדגיש שיוגה היא לא לגמישים בלבד. "יוגה זה לכולם, בכל גיל. אני עובדת היום עם מישהי בת 92, היא כבר בקושי זזה אבל הנשימה, המדיטציה, הפתיחה של הגוף וההרגשה שאתה נושם וחי הן כבר מאד משמעותיות. אפשר לעשות יוגה עם כל מצב של גוף וזה ממש לא לגמישים בלבד. המילה יוגה היא איחוד, חיבור, והרעיון הוא בסופו של דבר איחוד בין הגוף לנפש, לנשימה".

 

"חשבתי שיוגה זה רוחני מדי, שלא בשבילי כל ההיפיות הזו"

 

"אני רוצה לקוות שאני בנאדם טוב יותר בזכות היוגה". איריס קליין, צילום: תומר אפלבאום

 

גם איריס קליין, 53, נשואה ואם לשלושה המתגוררת בתל אביב, היתה רחוקה מעולם היוגה מרחק שנות אור. עו"ד המתמחה בתאגידים ותקשורת, שעבדה בחברת טכנולוגיה בתחום של רכישות ומיזוגים בבוסטון שבארה"ב, לשם עברה עם בעלה בצעירותם בעקבות הצעת עבודה שקיבל. תוך כדי עבודתה למדה תואר שני במנהל עסקים. כשילדה את בתה הראשונה לקראת סוף הלימודים, הבינה קליין שכל מה שעשתה עד כה כבר לא מתאים. "עבדתי שנים מבוקר עד לילה, והתינוקת הזו היתה סוג של שוק. העבודה שלי היתה כרוכה בהרבה נסיעות, והבנתי שזה לא מתאים יותר. שמתי ברקס על הכל", היא מספרת. "הייתי שנה בבית, אמא משרה מלאה, בבוסטון, בקור אימים. אני תקועה בבית עם ילדה, בלי חברים".

אחרי שנה נכנסה שוב להריון, ובעלה קיבל הצעת עבודה בסינגפור. "עברנו כשאני עם שני תינוקות, ואחרי כחצי שנה חזרתי לעבוד בפיתוח עסקי, ואז נכנסתי תוך שנה להריון עם הילד השלישי. תמיד עסקתי בספורט, תמיד רצתי, שחיתי ועסקתי בפעילות אינטנסיבית. בסינגפור היתה לי חברה טובה שהציעה לי לבוא איתה לשיעור יוגה בחדר הכושר שבו התאמנו. אמרתי לה שזה רוחני, ולא בשבילי כל ההיפיות הזו. אבל היא היתה עקבית ובסוף השתכנעתי, נכנסתי איתה לשיעור ומצאתי מדריכה עם יכולות אקרובטיות מטורפות. איכשהו התחברתי אליה, גם מחוץ לחדר הכושר, ומצאתי את עצמי מגיעה יותר ויותר. אחרי הלידה של הבן השלישי חזרתי לפעילות רגילה ולעבודה מהר מדי, ומצבי הפיזי היה לא טוב. חטפתי מיקופלסמה, חיידק שפוגע בריאות, אבל לא שמתי לב כי הייתי עסוקה וזה לא הפיל אותי לגמרי. עם זאת, הייתי כחצי שנה אחרי הלידה וזה חייב אותי לעצור".

אז היא עצרה, ואז שמעה לראשונה שהיא חייבת להיות מורה ליוגה. "אמר לי את זה השותף של המדריכה ליוגה שתרגלתי אצלה, ואני נקרעתי מצחוק - אבל יחד עם זאת הבנתי שאני לא צריכה לחזור למה שעשיתי. שאני אמנם נורא טובה במה שאני עושה, אבל אני לא שמחה, אולי גם בגלל האינטנסיביות שעשיתי את הדברים. ומה שהוא אמר ישב איתי, ואז החלטתי שאם אני הולכת על זה אני צריכה ללמוד את זה".

 

מרגישה מבורכת

 

איך הסביבה הגיבה?

"ישבתי עם בעלי, הוא צחק. אבא שלי לא האמין, לא הבין מה הקשר ושאל מה עם הפרנסה, אבל יאמר לזכות כולם שסמכו עלי שאסתדר. למזלי עבדתי עם מורים מדהימים ליוגה, הודים שלמדו בהודו, נרשמתי לקורס וכך התחלתי מסע, שבהתחלה היה נורא קשה. אני תפסתי יוגה כהתעמלות, הם הסתכלו על יוגה כאל מסע רוחני, ויש לי בעיה גם עם כל הקונספט של גורו ואוטוריטה. זה היה לי מאד לא פשוט לשבת ביוגה, אבל כל הזמן אמרו לי תרגיעי, תני לדברים לחלחל, ולמזלי הקשבתי. התרגול הוא תרגול אישי, יוגה זה משהו מאד אינטימי ומשלב המון נשימה. אחרי כמה חודשים של תרגול מאד בסיסי רק עם נשימה היתה לי נקודת מפנה, הרגשתי ממש אחרת ושקורה פה משהו מאד עמוק. מאותו רגע היתה תחושה שהגעתי הביתה. זה הפך להיות דרך חיים וזה גם משלח ידי, היום אני כבר מכשירה מורים, זה דבר מאד מרכזי בחיים שלי. כאילו מצאתי את ייעודי, כל הקלישאות קרו".

איך זה השפיע עליך?

"זה השפיע על הכל. אני רוצה לקוות שאני בנאדם טוב יותר, גם לעצמי וגם לסביבה. אני יודעת שמה שאני עושה משפיע מאד על אנשים שאני עובדת איתם, אני בתחום היוגה תרפיה, עובדת אחד על אחד עם אנשים בריאים לחלוטין וגם עם אנשים בעלי בעיות פיזיות ונפשיות, מצעירים ועד מאד מבוגרים. יוגה זה לכולם. אני חושבת שאני נותנת להם כלים לשפר להם את החיים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם החיים שלי בלי היוגה. להגיד שאין מקום לשיפור? תמיד יש, כמו כולם יש מאד מורכבות לחיים, והניסיון הוא לחיות את החיים האלה בצורה הכי טובה שאפשר".

היום את שמחה?

"מאד. אין לתאר. יותר מזה, אני מרגישה מבורכת. והחיים שלי לא קלים, כמו כולם. אבל איך בעלי אומר לי? שזה נורא בולט שאני עושה משהו שאני מרגישה שהוא משמעותי, והיכולת שלי לתת, להיות חלק ממשהו שהוא גדול ממני, מרגשת ומשמחת אותי מאד".

 

יוגה בגיל השלישי: כך תעשו זאת נכון

מאיש הייטק ופיזיקאי לבודהיסט רוחני

10 דקות ביום לשיפור הבריאות: מדיטציה למתחילים

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בקריירה שנייה

הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה

רוני שיר מראש העין, 57, בזוגיות ואם לשתי בנות, עסקה אמנם במהלך חייה בפעילות גופנית אבל ליוגה מעולם לא...

לקריאת הכתבה
"תמיד ידעתי שאני בגוף הלא נכון"

"רק בשנות העשרים המאוחרות שלי הודיתי בפני עצמי שאני אישה בגוף של גבר. עוד לא עשיתי עם זה כלום אבל לפחות...

לקריאת הכתבה
האישה שמוכיחה שהשמיים הם הגבול

החיים, יש אומרים, מעמידים בפנינו אין סוף מבחנים, ובסופו של דבר הדרך שבה נתמודד עם המבחנים האלה תסלול את...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה