|
צילום: Shutterstock
סבתא זה לא רק מצב משפחתי. זה גם תפקיד. לכבוד יום המשפחה שאלנו את הדר קוגל, יועצת משפחתית ומנחה בכירה במכון אדלר וגם סבתא לנכדה בת שנתיים וחצי, על מהות התפקיד, מהמורכבים במשפחה המודרנית.
"כמו כל התפקידים במשפחה", היא אומרת, "גם תפקיד הסבתא משתנה עם התקופות. פעם היא היתה ראש המשפחה, המאחדת, המכנסת, וגם זו שיודעת. היום אנחנו רואים את זה קצת אחרת. מבנה המשפחה שונה, המשפחה המורחבת לא חיה ביחד, שני ההורים עובדים, וגם סבא וסבתא הם לרוב אנשים פעילים".
כדי להתנהל בשדה המוקשים הזה יש, לדבריה, צורך בגמישות. "זה אומר שבהתחלה, כשהסבתא מלווה משפחה צעירה שנולד לה ילד ראשון, עיקר התפקיד שלה הוא לחזק את ההורים. זה לא תפקיד קל. במקום לתת עצות והנחיות, לעודד אותם על מה שהם עושים ועל איך שהם לומדים ומתפתחים.
"בשנה הראשונה להולדת התינוק זו בהחלט משימה קשה. חיכינו כל כך לבואו של הנכד ואנחנו רוצים כבר להשתתף, אבל צריך לזכור שנולד פה גם קן חדש, שמנסה לבנות את עצמו. למרות שיש לה ניסיון והיא גידלה כמה ילדים בעצמה, הסבתא צריכה להתמקד בעידוד, גם אם המשמעות היא לוותר על דעתה ועל תחושת השליטה שלה.
"לעצות הם לא זקוקים. ההורים הצעירים מוצפים במידע, ומהבחינה הזאת אפשר להיות שקטים. מה שהם זקוקים לו זה משפטים כמו 'איזה יופי מה שאתם עושים', 'אני סומכת עליכם'. לחשוף את הטוב, את היש, את הנכון. ללוות תהליך של צמיחה, כי צומחים פה הורים חדשים.
"מאוד חשוב גם לעשות מדי פעם תיאום ציפיות עם ההורים הצעירים, וגם הם צריכים להבין שאנחנו הסבתות חסרות ניסיון כמותם. אנחנו גדלות לתוך הסיטואציות ולומדות תוך כדי תנועה, ויכול להיות שבהתחלה הביצוע חלש ואחר הוא משתפר. זה מאוד תלוי בדיאלוג".
ואיך ההתנהלות של הסבתא משתנה עם גדילת הנכד?
"בהתאם לחוזה שמוגדר בין ההורים לסבתות, ויש המון דגמים ואפשרויות. יש סבתות שמגבילות את תפקידן לכיף ולא לחינוך, יש סבתות שממש מטפלות בנכד במשך תקופה באופן יומיומי. יש סבתות שהן 'שרות התרבות', ולוקחות את הנכדים להצגות ולמופעים, ויש גם סבתות שמשקיפות ממרחק, אם מבחירה ואם בשל אילוץ גיאוגרפי.
"בכל מקרה, סבתא, כמו גם סבא, צריכה לנהל דיאלוג עם ההורים, בעיקר אם היא נמצאת הרבה עם הנכד. לא נכון שהיא תעשה פעולות שאין עליהן חשיבה משותפת חינוכית עם ההורים. אם ההורים חושבים שנכון לתת ממתק אחד ביום וסבתא באה עם ערימות של ממתקים כי בא לה לפנק, זו בעיה. פעם בשבוע זה בסדר, אבל לא יותר מזה.
"כשהנכדים באים לסבא וסבתא, החוקים הם חוקי בית הסבים ולא בית ההורים, אבל במקומות שיש פערים גדולים בין שתי הגישות ונוצר מתח, כדאי להיות רגישים למותר ולאסור של ההורים. זה סוג של נדיבות, שאחר כך משתלמת.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
"חשוב גם שסבים יישמרו מהנטייה להעביר ביקורת על התנהגות הנכדים בפורום משפחתי. הורים צעירים מגיעים אלי נורא במתח לקראת הארוחות המשפחתיות, בתחושה של עיניים שיפוטיות כלפי הילדים והחינוך שהם נותנים להם. אני אומרת שכאשר ההורים נמצאים עם הילדים, את סוגיות החינוך יש להשאיר להורים.
"חשוב לציין גם שהנוכחות של הסבים בגיל הילדות חשובה מאוד לנכדים. הסבים הם אלה שמאפשרים לנכד לחוש תחושה הכי שלמה, הכי מושלמת. ההתפעלות והאהבה של הסבים והאפשרות להיות לא במקום של גבולות, אלא במקום שמוקסמים ממך, הן חיוניות. אני זוכרת את זה מהסבים שלי. התחושה שאני נפלאה, הגיעה מהם".
ומה קורה כשהנכדים מגיעים לגיל ההתבגרות ומתחילים להתרחק?
"אני מאמינה שככל שהסבתא השקיעה כל השנים, כך היא תקבל בחזרה. אי אפשר להיות סבתא שלא רואה את הנכדים ולצפות למערכת יחסים. אצל ילדים, נוכחות רציפה היא חשובה. אם את סבתא נוכחת ובנית עם הנכדים יופי של יחסים, יש סיכוי שימשיך להיות טוב.
"נכון שבגיל ההתבגרות צריך יותר לחזר אחרי הנכדים ולקבל את זה שהם כבר 'לא סופרים' אותנו. אבל אני אומרת, אל תהיו פולניות. סבתא שבנתה קשר עם דיאלוג, הנכדים יכולים למצוא אצלה מקום וניחומים גם בגיל 16. אם הסבתא מוכיחה ומבקרת ומחנכת, הנכדים יתרחקו ממנה. אם היא קשובה ומאזנת ומעדנת, הם ישמרו על קשר.
"ועוד דבר - סבתות, תתעדכנו! תלמדו על העולם שלהם. נכון שכשהם מתבגרים זה סוג אחר של קשר והוא אולי יותר רחוק, כי לנכד שנהג להגיע בדבקות לאכול את מרק העוף ביום שישי יש פתאום מסיבה בערב. אז תתקשרי ותזמיני אותו ביום אחר לבית קפה או לסיבוב בקניון. אפשר להיעלב ולהיות מסכנים ואפשר לנסות למצוא מסילות".
עוד על סבים ונכדים:
יש בינינו חיבור מיוחד
משפחה מורכבת, סבאות מורכבת
העיניים של סבא, האף של סבתא
סבאות מרחוק: כשהנכדים חיים בחו"ל
סבתא דולה: קורס הכנה ללידה לסבתות טריות
דוגמניות בנות 60, 70 וגם 80
לפורום הורות וסבתאות: לחצו
|
