הסגולות התזונתיות והבריאותיות של הדבש

אין כמעט אדם בעולם שאינו מכיר ויודע את טעמו של הדבש: אנחנו אוהבים דבש או שונאים דבש, לעולם איננו אדישים אליו. אם התרגלנו לקבל את הדבש המסורתי "המשעמם" כמובן מאליו, בא הממתק הדביק והמענג הזה וממציא את עצמו מחדש לנגד עינינו בשנים האחרונות. לאחרונה אנחנו נחשפים למגוון הטעמים שהוא יכול לספק לנו, מבינים את חשיבות פרחי הצוף ממנו מיוצר הדבש אותו אנו אוכלים, ושואלים את עצמנו עד כמה הדבש טוב לנו בעצם?
הדבש בימי קדם
אפשר היום לקבוע בביטחון כי הדבש קדם לאדם, משום שנתגלו מאובנים של דבורת הדבש המיוחסים לתקופה של לפני 150 מיליון שנה. האדם גילה את הדבש עוד בתקופה הפרהיסטורית, ועל כך מעידים ציורי קיר במערות ממקומות שונים בעולם. את העדות הראשונה לשימוש בדבש בימי קדם אנו מוצאים אצל המצרים. הפרעונים היו הראשונים אשר גילו את טעמו של המעדן הטבעי הזה, ועלו על האפשרות להפוך אותו למוצר חקלאי מתועש. עדויות ראשונות לכך ניתן למצוא בציורים שנמצאו בקברי הפרעונים. הדבש היה מרכיב חשוב במיוחד בתרבות המצרית: הוא שימש כתוסף מתוק לרוב המזונות והיה המרכיב הפופולארי ביותר בתרופות שרקחו המצרים. הם השתמשו בו בטקסי חניטה והעמידו לרשות הנקברים כמויות גדולות ממנו, על מנת שישובו מן המתים והוא יעמוד לרשותם.


כל האלים החשובים בדת ההינדו היו קשורים לדבורים ולדבש, וגם המיתולוגיה היוונית קשורה באזכורים רבים מספור למעדן זה. גם היוונים ראו בדבש מקור ובסיס ליצירת מרקחות ותרופות שונות. הם יחסו אריכות חיים לאכילת דבש מרובה שכן הדבש מכיל חומרים נוגדי חמצון, אנטי אוקסידנטים, הידועים בפעולתם למניעת מחלות לב וסרטן. קיימת גם גישה הטוענת כי אכילת דבש טובה לסובלים מסוכרת, בשל איכויותיו הגבוהות והרכבו הכימי של הדבש. אולם חשוב לציין כי גישה זו שנויה מאד במחלוקת, והנטייה המרכזית בחוגי הרפואה היא לראות את צריכת הדבש על ידי חולי סוכרת כאסורה או כמוגבלת מאד, כמו כל רכיב פחמימתי אחר. הרומאים, שאימצו את ערכי התרבות היוונית, המליצו על שתיית כוס דבש מדי יום ביומו, על מנת לנקות את הגוף מרעלים. אחת התרופות הנפוצות לריפוי אבנים בכליות, כללה דבש ודבורים טחונות. בתי ספר לרפואה המבוססת על תורת הדבש, שגשגו בכל רחבי האימפריה והגבירו את יצור הדבש בכל שטחי האימפריה הרומית.
הדבש במסורת היהודית
המסורת היהודית אינה מתירה אכילת הדבורה, המוגדרת כטמאה, אך תפוקת הדבש שלה טהורה ומותרת לשימוש. זהו מקרה נדיר ויוצא דופן של כשרות שאין שני לו והסיבה לכך היא שדבש הדבורה אינו מיוצר בגופה אלא בכוורת. לפיכך הדבורה היא "סייעת" ביצירתו בתוך זפק ייחודי לה, שאינו חלק מגופה לכאורה, והיא משמשת כנשאית בלבד של חומרי הדבש. ביהדות הדבש הוא סגולה למזל וברכה ו מצווה לאכול אותו בראש השנה, על מנת ש"תהא לנו שנה מתוקה".
עוד על תזונה בגיל המבוגר


תזונה לגיל הזהב



נשים מבוגרות יוכלו לחיות יותר אם... ישתו יין



הקשר בין תזונה נכונה לתפקוד מיני



מחקר חדש מאשש: בשר אדום מעלה הסיכון לסרטן



שמן דגים עשוי למנוע בעיות זיכרון



על חשיבות הסידן בגיל הזהב



נשנושים בין הארוחות: אידיאליים לגיל הזהב



שתיית יין כתרופה לדלקת פרקים



מיץ חמוציות עוזר לרפא אולקוס



תזונה דלת שומן מונעת חזרה של סרטן השד



40 טיפים לבישול ואכילה בריאים בגיל הזהב



שתיית תה על בסיס יומי מסייעת ללב



דגנים מלאים מורידים לחץ דםד אצל נשים



תזונה ים-תיכונית מונעת אלצהיימר



טיפים לתזונה דלת כולסטרול לגיל הזהב



תזונה עשירה בפחמימות = חשיבה מהירה יותר



האבוקדו מציל חיים



רוצים להאריך ימים? תאכלו אוכל ים-תיכוני



תזונה נכונה לבעלי עודף כולסטרול וסוכרת



המדריך המלא לתזונה מונעת בגיל הזהב



מי אמר שדיאטה דלת שומן טובה לבריאות?


הרכבו הכימי וערכיו התזונתיים
פרט לערכיו התזונתיים הגבוהים של הדבש, הוא משמש כ"אמצעי חירום" לכל מי שתוקף אותו בולמוס אכילה. הרמב"ם היה הראשון שהכיר בסגולות הדבש, דווקא עבור אוכלוסיה מבוגרת יותר, אך הורה להימנע משימוש בדבש לילדים קטנים. הוא המליץ על הדבש כעל מזון-מרפא, המטהר את הדם ומסדיר את פעולת דרכי העיכול. המלצתו היתה להמיס את הדבש תחילה במים פושרים, ולשתות אותו כמשקה של בוקר. לדבש השפעה מעוררת כאשר האדם עייף, והוא ידוע כמחזק את הגוף כאשר הוא חלש. דבש משולב בכוס חלב חם ידוע כבעל סגולות לריפוי הצטננות או צרידות, וגם כמגן מפני זיהום (אנטיספטי) - ניתן לכסות בו פצעים פתוחים. חומר הגלם ליצור הדבש הוא צוף הפרחים והרכבו הכימי מותנה בסוג הפרחים, תנאי מזג האוויר סוג הקרקע והמיקום הגיאוגרפי. הצוף מכיל מים בריכוז שבין 60% ל-90% (בדרך כלל הדבורה לא תאסוף צוף שריכוז המים בו גבוה מ-85%), פחמימות בצורת סוכרים בריכוזים שונים, חומצות אורגניות שונות, וכן כמויות זעירות של ויטמינים ומינראלים שונים. הצוף הוא בדרך כלל חומצי ברמת PH שבין 2.7 ל- 6.4. במרבית סוגי הצוף, רוב הסוכרים הם חד-סוכרתיים, כגון פרוקטוז וגלוקוז. כמו כן ניתן למצוא בין מרכיבי הצוף גם סוכרוז ומלטוז. ערכו התזונתי של 100 גרם דבש הוא 304 קלוריות מפחמימות והוא מכיל ויטמינים B ו C, ברזל, סידן ואשלגן. מעריכים כי ייצור ק"ג דבש אחד דורש עמל של יותר ממיליון דבורים. ככלל, ככל שצבעו של הדבש כהה יותר גם טעמו וריחו עזים יותר. יש סוגי דבש שמקורם בצוף של סוג אחד של פרחים (דבש מו?נו?פ?לו?רי), ויש סוגי דבש שמקורם בצוף של מספר פרחים (דבש פ?ו?ל?יפ?לו?רי). סוג הצמחים שמצוף פרחיהם מופק דבש, משתנה מאזור לאזור ומעונה לעונה. בישראל מפיקים דבש מלמעלה מ-100 סוגים של צמחים. בארץ ניתן להשיג מגוון רחב מאד יחסית של מוצרי דבש, והתעשייה המקומית התאימה עצמה לצרכני דבש מתוחכמים יותר מאשר בעבר.
סוגי הדבש הפופולאריים ביותר
דבש מפרחי הדרים - הדבש הנפוץ ביותר בארץ ובארצות הברית. הגוון בהיר וטעמו וניחוחו כשל פריחת ההדרים. דבש מפרחי אקליפטוס - גוון הדבש משתנה בהתאם לסוג האקליפטוס, אך הטעם בדרך כלל עז ומזכיר במקצת טעם לוואי של תרופה. דבש מפרחי בר - מופק מסוגים רבים של צמחים: תלתן, מרווה, עירית, חצב ועוד'. הגוון בדרך כלל בהיר וטעמו עדין.


בארץ ניתן למצוא גם דבש מיובש, מזון מלכות, פולן, דבש עם תוספים, דבש מתובל והוא נמצא בעשרות רבות של מוצרי מזון פופולאריים כתוסף טעם. הדבש מתוק פי שניים מסוכר, לכן יש להפחית את הכמות הנדרשת המצוינת בכל מתכון עד לחצי עד שליש כוס דבש לכל כוס סוכר. כמו כן, מכיוון שבדבש יש עד 18% מים, צריך להפחית את כמות הנוזלים הנדרשים במתכון לארבע חמישיות כוס, לכל כוס במתכון המקורי. הדבש הוא מזון משובח, אך עם זאת אין להגזים באכילתו: אין לצרוך יותר מאשר מנה של 50 גרם לארוחה אחת ביום. ערכיו התזונתיים וסגולותיו הרפואיות של הדבש רבים מספור, אבל זה עלול לעלות לנו ביוקר בכמות הקלוריות שנספח לגופנו. לאתר מלב"י -

לחצו


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:


פורום תזונה נכונה בגיל הזהב