הסודות של איידה: סרט חובה

"הסודות של איידה" הוא לא סרט שאתם רוצים לראות. הוא סרט שנוגע בכל כאב בטן ישראלי שקיים, בכל משפחה ששרידיה הגיעו ממלחמת העולם השנייה, ממחנות ההשמדה והעקורים, בכל משפחה ישראלית, בלבה של כל אמא. זה לא סרט שואה: זה סרט על התקופה הלא מדוברת של התקומה, של השנים אחרי המלחמה. "זאת דרמה בת זמננו", מבקש הבמאי, אלון שורץ, להבהיר בריאיון עם מוטק'ה, "זה לא סרט שואה. זה סרט מתח, סרט בלשי, סרט על משפחה. זה סיפור שלא סופר בנרטיב הישראלי, בין אם בכוונה ובין אם לא – על השנים שאחרי המלחמה. ופה מתחילה התקומה".

הסרט, שיוקרן ב-10 במרס בהקרנה מיוחדת לגולשי מוטק'ה בקולנוע לב ברמת גן (קניון ביאליק), ויכלול גם שיחה עם שורץ, נפתח במושבניק בן ימינו משקה את המושב שלו. הוא נראה כמו פרסומת להתיישבות החקלאית בארץ ישראל. הוא בן 60 ומשהו, קוראים לו יצחק, הוא כל מה שאתם חושבים על מושבניקים. אם תצפו ב"הסודות של איידה", תראו אותו נפתח. ונחשף. ומתפרק. ובוכה. אבל אל לי להקדים את המאוחר.

תוך דקות ספורות מתחילת הסרט תמצאו את עצמכם מרותקים למושב, הידיים שלכם צמודות לפה כדי למנוע מאנחות להיפלט. הטישו ימצא את דרכו אל העיניים – כי תכף תתחיל שם לחלוחית ובהמשך דמעות של ממש. "הסודות של איידה", כבר אמרתי, הוא ממש לא סרט שאתם רוצים לראות. ועל אף שהטייטל שלו הוא "סרט תיעודי", זה אחד הסרטים המותחים והמטלטלים שתזכו לראות.