הסוד שבמרתף

אין ספק שהסרט "גנבת הספרים" עשוי מחומרים של להיט: הספר היה רב מכר, השחקנים נהדרים והנושא - גרמניה במלחמת העולם השנייה - תמיד מעניין. אלא שזכור לי שכשקראתי את הספר לפני כמה שנים בדקתי מיד מי כתב אותו. רוב הגרמנים בספר היו נחמדים וטובי לב וסבלו כקורבנות של משטר אכזר (של מי בדיוק?). במיוחד הטרידה אותי פסקה מסוימת שבה מתוארת צעדת המוות העוברת בסביבה והאזרחים עומדים בצד וזורקים ליהודים לחם. נו, באמת. בסרט היהודים סתם עוברים להם, קצת מוזנחים אבל חסונים, עם טלאי צהוב. בגרמניה לקראת סוף המלחמה?  - לא ריאלי.

ואכן, גיליתי שמרקוס זוסאק, שכתב את הספר, הוא אוסטרלי ממוצא גרמני, ולכן לא מפתיע שהוא מציג את הצד הגרמני של המתרס בגיהינום, וכנראה שכמו שסיפרו לו כל מיני סיפורים, ככה הוא מספר אותם גם לנו. אז יכול להיות שעבור אנשים שאינם רגישים כמונו לנושא השואה, אוסטרלים למשל, אולי יש בשריפת ספרים ובעוד כמה סיפורים כדי לזעזע מספיק. יחד עם זאת אין ספק שזוסאק יודע לכתוב, והספר באמת כיכב ברשימות רבי המכר במשך תקופה ארוכה.

העיבוד הקולנועי של הבמאי בריאן פרסיבל (?אחוזת דאונטון?) נפתח כמו הספר, עם קולו של המספר, שהוא המוות, המספר את סיפורה של ליזל (סופי נליס), שאותה פגש שלוש פעמים מבלי שלקח את נשמתה. ליזל נשלחת לגור עם הורים מאמצים כי הוריה הקומוניסטים נשלחו למחנה ריכוז. הוריה החדשים הם הנס הוברמן המקסים (ג?פרי ראש) ואשתו הקשה רוזה (אמילי ווטסון).

עוד על קולנוע:

צ'ימ-צ'ימיני

בחזרה לעיראק

רדפורד במים סוערים