העסקת מבוגרים: המשמעות הכלכלית

(צילום: Shutterstock)

במחקר שכתב פרופסור אמנון כספי מהמכללה האקדמית בצפת תחת הכותרת "שילובם של בני ובנות 67+ בשוק העבודה החופשי: יתרונות ואתגרים", הוא מזכיר שני אומדנים של פוטנציאל המועסקים מקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל:

1. אומדן המדבר על 187,130 איש ואישה. מספר זה הוא התוצאה כאשר מסך המדווחים על בריאות תקינה - 257,830 (שהם 37.3% מכלל אוכלוסיית בני 65+ המונה 693,100) מופחתים המועסקים - 70,690.

2. בישראל, שיעור המדווחים על עצמם כמובטלים - משמע מחפשים עבודה, הוא 4%. בשנת 2005 מספר בני 65+ בישראל הוא כ-700 אלף. מכאן נגזור את אומדן פוטנציאל המועסקים - 28,000. 

לדבריו, אם ממצעים את שני המספרים ואומדים את פוטנציאל המועסקים ב-107 אלף, הרי שמדובר בהעלאת שיעור המועסקים בקבוצת הגיל הרלוונטית בעוד כ-15%. כספי כותב כי לתוספת כזו יש משמעות כלכלית וחברתית מרחיקת לכת. 

לדבריו, קשה לאמוד את תוספת התפוקה / התוצר / ההכנסה הנקייה לפעילות הכלכלית, אך גם אומדנים מינימליסטיים, המוטים כלפי מטה, מצביעים על הגדלה משמעותית הן ברמת הפרט והן ברמת המקרו - ההכנסה הלאומית:

כספי כותב כי אם נניח שיצלח המהלך של שילוב קבוצה זו בשוק העבודה, וכי תפוקתו (שכרו) של בן ה-65+ שיועסק יהיה ההפרש בין השכר הממוצע במשק לשכר המינימום, (לצורך העניין הוא מניח כי השכר הממוצע הוא 8,000 שקלים ושכר המינימום הוא 3,000 שקלים), הרי שההפרש, 5,000 שקלים בחודש, מגיע להכנסה שנתית של כמעט 6.5 מיליארד שקלים. כספי מסייג ואומר כי זהו מדד פשטני לתוספת התפוקה לתוצר הלאומי, וללא ספק יהיה מקום לפתח ולהשתמש במדדים מדויקים יותר.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


על מנת להיערך להשגת מטרה זו, כספי מציע מערך מחקר לזיהוי תת הקבוצות וסדרי העדיפויות שכדאי לנקוט כדי לאפשר התנהלות אפקטיבית להשגת הכלי המרכזי להעסקה של האוכלוסיה הזו: שירות תעסוקה ייעודי.

כספי מבחין בין שתי קבוצות של מועסקים פוטנציאליים: האחת - כלל העובדים עד גיל 67 לגברים ו-65 לנשים כיום בישראל, והשנייה - אלה הנמצאים מעל גילים אלה. לדבריו, בארץ ובעולם נעשים מאמצים רבים להגדיל את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני הקבוצה הראשונה. קבוצה זו גדלה והולכת בגלל פרישה מוקדמת, גלי פיטורים המקשים על המפוטרים המבוגרים לחזור לשוק העבודה וסיבות נוספות. כיום ההתמקדות היא בבני קבוצה זו, כשחלק ניכר מהמאמץ מוקדש להדרכה, לרכישת מיומנויות נוספות וכדומה. 

הוא מציין כי בני הקבוצה השנייה הם אלה העובדים בצורה מוסדרת עד למועד פרישתם הכפויה ומעוניינים להמשיך בעבודתם ללא שינוי מהותי, באותו המקצוע, באותו הארגון או בארגונים הדומים לזה שמהם פרשו. לדבריו, המאמץ בטיפול בקבוצה זו אינו ממוקד בנושאי הכישורים והיכולות, אלא בהתמודדות עם סטריאוטיפים וחסמים אחרים המונעים השתלבות נאותה בשוק העבודה הטבעי.

ב-29 בנובמבר יתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב יריד תעסוקה ראשון לבני 60 פלוס בהשתתפות נציגים של כ-15 מעסיקים גדולים. לפרטים: לחצו 


לקהילת עבודה ותעסוקה בגיל השלישי:  לחצו