הפנסיה שלנו, והאם יש לקבוע גיל פרישה

(צילום: Shutterstock)

מחקר שערכה ג'ני ברוצקי, חוקרת בכירה במכון ברוקדייל שחוקרת את תחום הזקנה, על תחום ההזדקנות וההשתתפות בכוח העבודה בחן בין היתר את מבנה מערכות הפנסיה בישראל וגיל הזכאות. ברוצקי כותבת כי בישראל מקובלים שלושה מסלולים של חיסכון לפנסיה:

1. קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק הביטוח הלאומי (1953) נועדה להבטיח לכל תושבי ישראל הכנסה קבועה לעת זקנה. הזכאות לקצבת זקנה ללא מבחן הכנסות היא מגיל 70. בגיל הפרישה הזכאות מותנית במבחן הכנסות.

2. פנסיה תעסוקתית. לפנסיה זו זכאים עובדים שכירים על פי הסדרים פנסיוניים במקום עבודתם. היא נועדה להבטיח הכנסה שתסייע בשמירה על אותה רמת חיים כמו בתקופת העבודה, ולפיכך יש קשר בין גובה הפנסיה לשכר העובד. עם זאת, לא כל מרכיבי השכר נכללים בחישוב הפנסיה, ולכן גם מי שמגיע לצבירה מקסימלית צפוי לסבול מירידה ברמת ההכנסה שלו.

פנסיה תעסוקתית אינה מתחייבת על פי חוק, אלא מעוגנת בהסכמי עבודה קיבוציים, בעוד פנסיה תקציבית מעוגנת בחוק שירות המדינה גמלאות. גיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית הוא גיל הפרישה, אולם ניתן לקבלה גם לפני כן, אם פרש העובד מהעבודה.

החוקרת מזכירה בנוסף, כי עקב הגרעון של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הונהגה בשנת 1995 רפורמה בענף הפנסיה: קרנות הפנסיה הישנות נסגרו לעמיתים חדשים ונפתחו קרנות פנסיה חדשות. בקרנות החדשות אחוז הצבירה שונה, אולם הן מאפשרת למי שהצטרף בגיל צעיר להגיע בגיל 65 לפנסיה של 100% מהשכר, בעוד שבקרנות הישנות ניתן להגיע רק ל-70%. 

3. חיסכון הפרט - חסכונות וקופות גמל, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות ועוד. תוכניות אלה מבוססות על הפרשה חודשית של העובד והמעסיק. עבור חלק מהעובדים קופות גמל וביטוח מנהלים הם תחליף לפנסיה תעסוקתית, ועבור חלק אחר הם מהווים תוספת לפנסיה התעסוקתית. על פי תוכניות אלה, בגיל 65 יקבל המבוטח את הכספים שצבר בקופות הגמל כסכום חד פעמי או כהכנסה חודשית.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


החוקרת מוסיפה, כי למרות העלאת גיל הפרישה וקביעתו בחוק, בחמש השנים האחרונות הוצאו לפרישה מוקדמת ממשרדי הממשלה, מבזק, מהבנקים, מהאוניברסיטאות וממוסדות רבים אחרים עשרות אלפי עובדים. לפי נתוני מינהל המחקר במשרד התמ"ת, מאז שנת 2005 נפלטו כ-134 אלף עובדים בגילים 45 עד 65 מהעבודה עקב גילם או יצאו לפנסיה. בשנת 2006 הצטרפו אליהם עוד כמה עשרות אלפים נוספים.

ברוצקי מעלה את השאלות הבאות בעניין זה:

· האם קיימת מדיניות ממשלתית או לפחות חשיבה רצינית בעניין 'הגמלאים הצעירים' המעונינים או חייבים לעבוד?

• האם צריכה המדינה לקבוע בחוק את גיל פרישת החובה או לתת לכוחות השוק להחליט?

• מה חושבים הקשישים עצמם על קביעת גיל פרישה בחוק?

במסגרת סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2005 רואיינו 7,467 אנשים בגיל 20 ומעלה. הסקר העלה כי רוב האוכלוסייה סבורה כי לא צריך להיות גיל פרישה חובה. 58% חושבים שלא צריך להיות גיל פרישה חובה ו-42% סבורים שכן. אחוז בני 65+ שסבורים שלא צריך להיות גיל פרישה חובה גבוה במקצת מאשר אחוז האנשים מתחת לגיל 65 שסבורים כך (62%).

לקהילת עבודה ותעסוקה בגיל השלישי לחצו