הפרעת קשב וריכוז: גם במבוגרים

ב' בן ה- 80 נוהג לאבד את בני שיחו אחרי שלושה משפטים בקירוב. זה לא שמוחו אינו צלול, חלילה, אלא שהקשבה היא לא הצד החזק שלו. הוא פשוט לא מסוגל להתרכז. הפרעת הקשב והריכוז מלווה אותו מילדות, אך לא אובחנה מעולם. כשהיה ילד איש לא היה ער לבעיה הכל כך מדוברת היום ולא ניסה להבין למה ילדים מסוימים פשוט לא מסוגלים לשבת על הכיסא. ב' נחשב אז לילד "שובב" ולתלמיד מתקשה. את לימודי התיכון עשה בבית ספר מקצועי, שגם אותו נטש בטרם עת כדי להתגייס לפלמ"ח, וכנראה גם במטרה שלא להמשיך ולהתייסר על ספסל הלימודים. בהמשך, כמו רבים מבעלי ההפרעה, באו לביטוי כישוריו העסקיים והוא עשה בהם חיל. רק כשנכדיו אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, בעיה גנטית בחלק גדול מהמקרים, החל ב' לשחזר את ילדותו ואת נעוריו ולהבין מה מנע ממנו להגיע להישגים בתחום הלימודים, ולמעשה מה עיצב את אישיותו. הפרעת קשב וריכוז איננה חולפת עם הגיל, היא מקסימום משנה צורה. מי שלא אובחן וטופל בילדותו, סוחב אותה ואת התסכולים ותחושת הכישלון הנלווים אליה, לאורך שנים, או לומד דרכי פיצוי ואפילו מפיק ממנה תועלת. מי שנמצאים היום בגיל השלישי שייכים לדור שלא ידע את ההפרעה, אבל זו עדיין קיימת ולעתים מקשה על תפקודים שונים וממשיכה לייצר את התזזית, את האימפולסיביות ואת חוסר השקט האופייניים לה. ביום שישי, 7 במאי, בשעה 9:30, יתקיים בבית החולים וולפסון יום פתוח לציבור בנושא הפרעת קשב וריכוז במבוגרים. הנוירולוגית ד"ר מרייאטה אנקה-הרשקוביץ, מנהלת המרפאה להפרעות תנועה בבית החולים וולפסון, הנתקלת בלא מעט מטופלים בני הגיל השלישי הסובלים (או נהנים, כפי שיפורט בהמשך) מהפרעת קשב וריכוז, אומרת שמטרת היום הפתוח להסביר על ההפרעה במבוגרים, על מקורותיה האפשריים ועל האבחון והטיפול בה. "כמחצית מאלה שסובלים בילדות מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), ממשיכים לסבול ממנה במהלך החיים", היא אומרת, "אבל לרוב מפתחים מנגנוני פיצוי ולומדים להתמודד. בזמנו לא עשו אבחונים, ומי שרצה ללמוד, מצא דרך לעשות את זה בלי טיפול בריטלין או אבחונים. חלק מהאנשים האלה לא הצליחו בכך וחיים במשך שנים בתחושת כישלון והחמצה. היום, בעקבות האבחונים שעורכים לילדים או לנכדים שלהם, הם מגלים שגם להם היו תופעות של חוסר שקט וחוסר יכולת להתרכז, שלא טופלו". גם אנשים שכן התגברו על הבעיה ופיתחו קריירה משגשגת, מבקשים בגיל מבוגר לשפר את יכולת הריכוז שלהם כדי לעסוק בדברים שבמשך השנים נמנעו מהם. "אני נתקלת באנשים שאחרי שיצאו לפנסיה רוצים ללמוד כדי להרחיב את ההשכלה, ופתאום מגלים שקשה להם. כיוון שנושא הפרעת הקשב והריכוז תופש היום מקום כל כך בולט בתקשורת, הם בודקים ומגלים שאכן יש להם בעיה. הם פונים לקבל עזרה, עוברים אבחון, מקבלים ריטלין ומגלים עולם חדש שהיה סגור בפניהם".


אבל בגיל מבוגר הפרעת קשב וריכוז יכולה להופיע לא רק על רקע גנטי ומולד. "תאונות ונפילות שקורות בגיל הזה, למשל, שמביאות לפגיעות ראש, אפילו קלות, הן גורם אפשרי להפרעות קשב וריכוז. יתכן שזה היה שם קודם, אבל החבלה בראש מביאה את זה לרמה שמטרידה ומפריעה. "יש לי פציינט בן 65, איש חכם, בריא וספורטיבי שעדיין עובד. הוא עלה על סולם, נפל וקיבל מכה בראש ללא דימום. הוא אמנם חזר מהר לעצמו, אבל בהמשך פיתח הפרעה תפקודית בתחום הקשב והריכוז. הוא שוכח דברים, איבד את יכולת הארגון המצוינת שהייתה לו. היום הוא לוקח ריטלין וזה מאוד עוזר לו".
הריטלין הוא תרופה בטוחה בגיל השלישי?
"הריטלין הוא לא תרופה מסוכנת בדרך כלל, אבל הוא יכול להעלות את לחץ הדם ואת הדופק וצריך להיזהר באנשים עם בעיות לבביות שמקבלים תרופות נגד בעיות לב. לאנשים כאלה אפשר לתת תרופות שמשפרות את הריכוז ואינן ממשפחת הריטלין, כמו 'פרו ויג'יל', תרופה חסרת תופעות לוואי. היא לא בסל הבריאות, אלא רק במצב נדיר של הירדמות תכופה או בטרשת נפוצה, כדי לשפר את הערנות. התרופה הזאת, במינון גבוה יותר, משמשת זה כמה שנים בארצות הברית כאלטרנטיבה לריטלין, לילדים ולמבוגרים. "אגב, מטפלים היום בריטלין גם באנשים מבוגרים עם פגיעה מוחית שגורמת למגבלה מנטלית. הריטלין מסייע לתת להם טיפולי שיקום, בתנאי כמובן שאין להם מחלת לב או לחץ דם לא מאוזן. גם לחולי פרקינסון נותנים ריטלין, כדי לאפשר להם לבצע תרגילי הליכה". כאמור, רבים מבעלי ההפרעה מצאו עם השנים דרכים להתגבר על הבעיה גם ללא תרופות. "אנשים שכל חייהם עבדו בתפקידי ניהול, אבל מאוד התקשו בחלק של הריכוז, גילו שאם הם קמים מדי פעם מהכיסא ונמצאים בתנועה, הם מצליחים לגייס את הריכוז. בגיל השלישי, כשהם רוצים ליהנות קצת מלימודים אקדמיים, זה כבר לא מספיק, וכדאי לקבל את התרופות". מעבר למגבלות ולאי הנוחות, הפרעת קשב וריכוז עלולה להיות גם מסוכנת לעתים ומחקרים מראים שאנשים הלוקים בבעיה, הכרוכה גם בפזיזות ובאיפולסיביות, נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות דרכים. אחת הפציינטיות של ד"ר אנקה-הרשקוביץ, אישה בת 70 פלוס, צלולה לגמרי ובריאה פיזית אך היפר אקטיבית ואימפולסיבית, "דופקת" את האוטו כל יומיים. "היא יוצאת מהחנייה וטראח, נכנסת לחנייה ושוב טראח והאוטו הרוס. היא בוכה לי שהיא חייבת להמשיך לנהוג למען העצמאות שלה, אבל הבעיה רק מחריפה. המלצתי לה לקחת ריטלין כשהיא נוהגת, וזה עובד". לתזזיתיות, עם זאת, יש גם צדדים חיוביים. "אנשים היפר אקטיביים שזזים ונמצאים הרבה בתנועה נראים ומרגישים צעירים יותר מאחרים, וגם התפקוד המנטלי שלהם טוב יותר. הם גם בריאים יותר פיזית, כי הם לא משמינים. האישה הזאת, למשל, נראית צעירה בהרבה מגילה. קשה להאמין שהיא בת 70". אנשים היפר אקטיביים גם עוסקים יותר בספורט כדי להירגע. "הם פיתחו לעצמם הרגלים שמביאים אותם לאיזון. יש לי פציינטית בת 80 שכל בוקר הולכת לשחות בים, חורף וקיץ, והיא בריאה ונראית כמו חדשה. יש בזה אפילו מידה של כפייתיות, אבל כפייתיות חיובית במקרה הזה".
יום פתוח לציבור בנושא הפרעות קשב וריכוז במבוגרים ייערך ביום שישי, 7 במאי, בשעה 9:30 בבית החולים וולפסון

עוד על לימוד וחשיבה בגיל מבוגר:

כיצד נמנע נסיגה קוגניטיבית

אימון המוח: תוכנות לשיפור הזיכרון

כך נשפר את התפקוד הקוגניטיבי

עשר דרכים לשמור על מוח יעיל

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות