הצד האפל של הכפר הציורי

"צד אפל", מותחן פסיכולוגי של בלינדה באואר, הוא בראשיתו מעין גרסה קצת יותר אפלה של הסדרה הבריטית "רציחות במידסומר", שבה התחוללו בלב הפסטורליה האנגלית דברים איומים ונוראים. גם "צד אפל" מתרחש באזור כפרי אנגלי ציורי, שבלבו הכפר שיפקוט, שבו נולד, מתגורר ומופקד על ביטחון התושבים - שאת כולם הוא מכיר, כמנהג הכפרים הללו - השוטר המהימן והמצוין ג'ונס הולי. זה מתחיל בקשישה שנמצאת מתה במיטתה, קשישה חסרת ישע, משותקת בכל גופה (בעקבות תאונת רכיבה), שאפה השבור מסגיר את העובדה שנרצחה בחניקה. וזה נמשך בסדרה של קשישות וקשישים שנרצחים בזה אחר זה, לכאורה בלי סיבה הגיונית או קשר. השוטר הולי מזמין תגבורת עירונית מיד אחרי שמתחוור לו כי המקרה הראשון הוא מקרה רצח ולא מוות טבעי. בהיותו שוטר כפרי אזורי, הוא נדרש להזמין צוות כזה כשמדובר במוות בנסיבות חשודות. וכך מגיע לשיפקוט צוות בראשות פקד מארוול, קצין יהיר ולא סימפתי, שמתנשא על הולי, משפיל אותו ובז לו בגלוי בכל הזדמנות אפשרית, ועל הדרך גם משתדל כמיטב יכולתו ללעוג לו ולהתנהלותו המקצועית. הולי בולע את כל הצפרדעים ומשתדל לעשות ככל יכולתו לפענח - או לפחות לסייע בפענוח - מקרי הרצח המתרבים, המטילים אימה על שכניו-ידידיו, אנשי הכפר. הולי הוא בחור טוב אנגלי טיפוסי שכזה, שעזב את הכפר בבגרותו אך חזר אליו ואל בית הוריו אחרי מותם יחד עם אשתו הגננת, שהתברר להם לזוועתם כי היא חולה בניוון שרירים ומחלתה מתקדמת במהירות בכיוון נורא. ברור לו שלעומת הבלשים העירוניים הוא נמצא במקום הכי נמוך בהיררכיית השוטרים, אבל ברור לו גם שאין אחד מהם המכיר כמוהו את כל הקשרים, הסמויים והגלויים, בין תושבי הכפר, את הרקע של כולם, את ההיסטוריה שלהם ואת אופיים. וזה, כך מתברר ככל שהעלילה מתקדמת, עניין משמעותי ביותר, כי ככל שמעשי הרצח מתרבים, כך מתרבים סימני השאלה סביבם. לכאורה אין קשר בין הקורבנות, ובכל פעם שנדמה כי מתגלה קצה חוט, הוא נפרם ולא מוביל לשום מקום, למרבה תסכולו של פקד מארוול שהמקום, על הקור, הגשם והשלג הבלתי נגמרים שבו, עולים יותר ויותר על עצביו. כל קורבן מאיר לרגע חשודים חדשים ונוספים, שגם כשהם חדלים להיות חשודים (למשל כשהם עצמם מתים שלא בדרך הטבע), הם מאירים פינות אפלות בהווה, ובעיקר בעבר, של התושבים. וכך למשל אנו למדים כי אפילו הולי, המאוהב נואשות באשתו ההולכת ודועכת לנגד עיניו, בן הכפר הפשוט, הישר והישיר, הוא אדם הרבה יותר מורכב ואוצר סודות ומידע ממה שנדמה היה.


באואר בונה את המותחן כספירה לאחור של ימים, עד לרגע השיא, הוא רגע ההתרה של סבך התעלומה. חלק ניכר מהתיאורים והעלילה מוקדשים בעצם ל"מסביב", לכל מה שאמור לעצב את האווירה, התפאורה, הדמויות ומארג קשריהן מעבר לחוט העלילה של תעלומת הרציחות. היא אמנם מתחילה יפה, בונה בהדרגה, באיטיות אנגלית מאופקת, את סצנת הכפר הקר-גשום ששלוותו מופרת שלב אחרי שלב, אבל משלב מסוים, בערך במחצית הספר, נקודות ההתנגשות כבר ברורות וידועות (הולי נגד מארוול; הולי נגד הזמן; מארוול נגד הסגן שלו ולהפך, וכן הלאה), הדמויות כבר משורטטות לחלוטין (הולי הישר, הטוב והמיוסר; אשתו לוסי, החולה האמיצה והיפה; מארוול האלכוהוליסט הנכלולי; סגנו הידען המעצבן, וכן הלאה), הרמזים הצצים ומתרבים מושכים לכיוונים מאוד מסוימים, ולקורא גם ברור שלא יצוץ כאן פתרון מהסוג המקובל. וזו אולי גם הסיבה שחובבי מותחנים מן הסתם ינחשו בשלב כלשהו (לפני הסוף) את הפתרון המתבקש למדי. לכן למרות טוויסט-בונוס לא מקובל בסוף, בעיני "צד אפל" הוא מותחן מאכזב בסופו בוודאי ביחס לראשיתו. מסוג המותחנים שנפתחים בהבטחה להיות יותר ממותחן נוסחה שמעביר את הזמן במזגן, אבל בהמשך ההבטחה מתפוגגת, העלילה נמתחת מעבר למידותיה, ומה שנפתח ביומרה למותחן פסיכולוגי מורכב, מסתיים בעוד פלונטר פשטני מאכזב.
שורה תחתונה:
אפשר עם (בתנאי שאתם חובבי סיפורי רצח בכפרים אנגליים), ואפשר בהחלט בלי (אם אתם חובבי מותחנים פסיכולוגיים מתוחכמים).
"צד אפל", מאת בלינדה באואר. תרגום מאנגלית: הדסה הנדלר. 333 עמודים. הוצאת כתר

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

מתיידדים עם הזקנה

במקום הכי שקוף בתל אביב

ביקורת תיאטרון: סטמפניו

ביקורת ספר: צרות בגן עדן

ביקורת תיאטרון: המאהב

ביקורת ספר: עלילת הנישואים