הצצה מרתקת לעולם שנעלם

"היער נאנח, נכלם,/ פרץ בבכי ולא בכדי:/ לאן הם נעלמו כולם/ ואיך נשארתי לבדי? "לכל ציפור מצאתי עץ,/ דירה וארוחה גם כן./ תמיד הרשיתי לקפץ,/ לשיר לרקוד, לישון בקן. "אז למה הן, כשרק נגעו/ בהן בסתיו כמה רוחות,/ מייד ברחו ונעלמו/ ולא הודיעו לפחות?" שיר הילדים הנוגע ללב הזה, "היער בסתיו" של המשורר היידי אברהם רייזן (1876-1953), היה שוקע לתהומות השכחה, לולא החליטו המתרגם בני מר והמאיירת מיכל אריאלי למשות אותו משם, ביחד עם שירי ילדים נוספים שנכתבו ביידיש, ולהוציא אותם לאור בעברית. בספרם החדש "אף על פיל" (הוצאת "כתר"), מביאים השניים לקורא הישראלי 25 שירי ילדים, שרובם מתורגמים לעברית לראשונה ובשעתם פורסמו בספרי ילדים או בעיתוני ילדים ביידיש. השירים שובי לב, מרגשים ומשעשעים ומעלים חיוך לצד לחלוחית בעיניים. הם מיועדים אמנם לילדים, אך גם מבוגרים, בעיקר מי שגדלו על השירים הללו או על כותביהם, יפיקו מהם הנאה. הספר מספק טעימה מעולם היצירה היידית לילדים שהתקיים במחצית הראשונה של המאה ה-20 במזרח אירופה ובאמריקה, במקביל ליצירה בעברית שהחלה להתפתח באותה תקופה. ספרות הילדים ביידיש החלה לפרוח, על פי מאמר של החוקרת עדינה בר-אל (שספרה "בין העצים הירקרקים" עוסק בעיתוני הילדים ביידיש ובעברית בפולין 1918-1939), בראשית המאה ה-20 במזרח אירופה ובארצות הברית. באותה תקופה הוקמו שם מוסדות חינוך בשפה ויצאו לאור ספרי לימוד ומקראות ביידיש ואף ספרות ילדים במגוון ז'אנרים. חלק מהיצירות פורסמו בעיתוני ילדים בשפה. בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיכו להתקיים גם בגטאות פולין ספרות ועיתונות מחתרתית ביידיש. הסופר והמשורר יצחק קצנלסון, למשל, ששירו "החנות הענייה" מופיע בספר ואשר נרצח באושוויץ, המשיך לכתוב בעברית וביידיש לילדים גם בגטו ורשה. בארצות הברית ובארגנטינה המשיכו גם אחרי המלחמה לכתוב לילדים ולנוער ביידיש ולהוציא לאור עיתונים וספרים בשפה. משתתפי "אף על פיל" (כשם אחד משיריה של קדיה מולודובסקי) הם 19 משוררים יידיים, שמעניין לגלות קווי דמיון בין הביוגרפיות שלהם. מרביתם ילידי מזרח אירופה שהתחנכו ב"חדר" אך בבגרותם נפתחו לרעיונות ההשכלה והחילוניות. חלקם הגדול היגר לארצות הברית או לארגנטינה, אך יש בהם גם שנשארו באירופה ואף נספו בשואה. מלבד אחת, איש מהם לא עלה לישראל.


בעקבות השמדת רוב אוכלוסיית דוברי היידיש בשואה ירד מפעלם של המשוררים הללו לטמיון. שיריהם כמעט שלא תורגמו לעברית, ובישראל מרביתם אינם מוכרים. מבחינה זו הספר מאפשר היכרות מרתקת עם יוצרים כמעט עלומים, ומספק בנוסף לשיריהם גם את קורות החיים שלהם ותמונות שלהם. יוצאי הדופן כאן הם הסופר י"ל פרץ, מחשובי הכותבים גם בעברית בתקופת ההשכלה, והמשוררת קדיה מולודובסקי, שחיה תקופת מה בישראל וזכתה לתרגום שיריה לעברית על ידי נתן אלתרמן ולאה גולדברג. אבל מי שמע על המשורר שמואל צסלר, יליד פולין שהיגר לארגנטינה ושימש שם כמורה ועורך מדור לילדים בעיתון יהודי, או על איידה מאזה, משוררת ילדים יהודייה ילידת רוסיה הלבנה שהיגרה לקנדה? כמי שפסחו על הקטע הציוני, לא הרגישו משוררי הילדים הללו מחויבות לאתוס הלאומי שאפיין את השירים העבריים של התקופה ושיריהם מתאפיינים בגישה הומניסטית ועוסקים בעיקר ב"אני" של הילד, בטבע וביחסי אנוש. חלקם מפתיעים בגישה חתרנית משהו, השולחת קריצה אל משובות הילדות. ב"אתל" של י"ל פרץ, למשל, מסופר על ילדה ש"אוהבת היא, וזו זכותה,/ לשכב שעות במיטתה/ ולא לקום באור ראשון/ ולא לשכב מוקדם לישון./ אוהבת גם מעדנים,/ אבל שונאת לרחוץ פנים". יש בהם גם הומור שחור, כמו בשיר ה"קרפד והחסידה" של המשורר יהואש (שלמה בומגרטן), שבו החסידה גוערת בקרפד על נטייתו לדכדוך, וכדי להוכיח לו שיש טעם לחיים, סועדת בו את ליבה, ואף אמפתיה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, כמו בשיר "לייזר המפוזר": "אתה שואל דבר אחד/ והוא משיב דבר שני./ אז טוב שהמורה נחמד/ ולא כועס ועצבני". השירים ב"אף על פיל" אינם מתחנפים לילד הישראלי העכשווי ולא נעשה ניסיון להתאימם להוויה המקומית. הגיבורים נקראים, כמו במקור, אברמ'ל ויוסק'ה, בעלי המקצוע הם חייט וטוחנת והמורה "כבר מכין מכה" לילדים שסרחו ולא הגיעו לשיעור. גם האיורים ממשיכים את הקו ומתארים דמויות מהזמנים והמחוזות בהם נכתבו השירים. "העברית כבר אינה צריכה לבטל את 'ארץ היידיש', ללגלג על שמותיה ועל אורח חייה", כותבים שני יוצרי הספר בסיומו. "נהפוך הוא, היא יכולה להתעשר ממנה בדיוק כמו שהיא מתעשרת מעולמם של ילדים לא ישראלים אחרים, כמו בילבי ותום סויר".
"אף על פיל - אוצר שירי ילדים מיידיש", תרגום: בני מר, איור: מיכל אריאלי, הוצאת כתר, 74 שקלים

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

עד שהאהבה מנצחת

ארבע נשים מגשימות חלום

עסיסיות מתפרצת ותאוות חיים

הצד האפל של הכפר הציורי

מתיידדים עם הזקנה

במקום הכי שקוף בתל אביב