חזרה לחדשות היום

הקנאים מארץ קנאאן: מפלצת ירוקה

אנחנו מדברים על פרגון, אבל הישראלים עינם צרה בכל מי שמרוויח לחמו ביושר. קחו לדוגמה את רפי גינת. גדעון רייכר מתרגז
21/07/15
הקנאים מארץ קנאאן: מפלצת ירוקה
אם איש נעצר ברמזור לידך עם מכונית יקרה, חובה עליך כישראלי לשנוא אותו. איור: Shutterstock

 

בארצנו הקטנה בעלת עבר סוציאליסטי התפתחה זה מכבר אופנה: יש לחבוט במצליחים העושים כספם ביושר. אוי לו למצליח שכספו גואה ונערם בבנק.גם אם עשה אותו בזכות כישרונו כישוריו וקישוריו. דוגמה? בבקשה.

 

רפי גינת (גילוי נאות: ידיד שלי) הוא איש טלוויזיה ברוך כשרון. שנים רבות הוא מפליא לעשות בענף הטלוויזיוני שכידוע הפך להיות במרוצת השנים לענף כלכלי פרטי, משגשג, ולעתים אף מרוויח. והנה גינת החליט לבצע שינוי בקריירה שלו והפך להיות איש פרסומת שבודק היטב את טיב לקוחותיו בטרם ישבח אותם ויקשור להם כתרים, וזאת בניגוד לפרסומאים אחרים שכידוע מוכנים להשקיע את מיטב מרצם וכישרונם בלקוחות משלמים באשר הם.

 

והנה רפי גינת, לשעבר מנכ"ל ערוץ 10 ועורך "ידיעות אחרונות" מתראיין אצל יגאל מוסקו בערוץ 2. ומוסקו מבקש לדעת מה טיבו של גינת, שהפך מאיש טלוויזיה המכה ברשעים ובנוכלים לאיש פרסום הנוטה חסד ללקוחותיו. בהחלט נושא מרתק. אבל מוסקו, כמנהג ארצנו הקטנה והמקנאה, עוסק בהונו של גינת; במכוניות הפרטיות שהוא אוסף במוסכו. הוא מציג אותן לראווה כאילו היו פרי נוכלות או תחבולה. הוא מציג לראווה את הכנסותיו הנאות של גינת כאילו נפל בהם מום או חטא.

 

מה הקשר בין הכנסותיו של גינת כאדם פרטי בחברה פרטית שכל הכנסותיה או גרעונותיה ממומנות מכיסיהם של בעלי הון עתק ובין כישוריו העיתונאיים? מוסקו ביקש לדעת מדוע כתבת תחקיר מכניסה רווח לכיסו של גינת. לכאורה, על פי השקפת המראיין יש בכך חטא או פגם, שהרי עליו ללבוש קרעים ולהסתפק בלחם צר ומים לחץ.

 

הכתבה בערוץ 2 שבה גינת מציג את הקריירה החדשה שלו הפכה למסע רדיפה בעקבות חטאו הגדול של רפי: כסף רב המוזרם לכיסיו.

 

רפי מתגונן בפני החוקר הזועם: "תקציבה של תוכנית התחקירים היה גבוה מאז ומעולם. בכל ערוץ שהייתי בו".

 

מוסקו איננו מרפה. הצופים בארצנו הקטנה בוודאי פולטים במנהג המקום: " מה הוא צריך את כל הכסף הזה? מה הוא יעשה איתו?".

 

בארצות הברית, למשל, או בכל ארץ מערבית, כאשר אתה נוהג במכונית דלה ורואה לידך ברמזור מכונית פאר מהודרת אתה לוחש לעצמך: יבוא יום, אצליח, אעשה חיל וגם אני ארכוש מכונית כזו. בציון הקנאית ילחש המקנא: מנוול. מאיפה יש לו את הכסף לרכוש מכונית כזו?

 

מדוע לא לברך את כל מי שעשה חיל ביושר, לא על חשבון הציבור, לא פשט רגל לאחר שנטל לכיסו מיליונים, ולעודדו: כל הכבוד.

 

זו ארצנו ואלה מנהגיה. הקנאים ימשיכו לרטון והמצליחים ביושר כדוגמת רפי גינת ימשיכו להלך בדרך המלך.

 


פרגנו, זה לא עולה לכם כסף

 

למה אנחנו מרעישים כל כך במרחב הציבורי?


כשמערכות הצדק טוחנות לאט מדי - אנשים מתים

 

עוד רייכר מתרגז

 

פניות לגדעון רייכר - [email protected]


יש לכם מה להגיד? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה


תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בחדשות היום

האם החיסון נגד שפעת לא יעיל בגיל השלישי?

מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...

לקריאת הכתבה
אם כל הסיוטים: תחבורע ציבורית

אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...

לקריאת הכתבה
מר בנימין נתניהו, קבל כבר החלטה

ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה