הקשר בין דחק לדיכאון וחרדה

העיתון המדעי Molecular Psychiatry פרסם לאחרונה מחקר של קבוצת חוקרים בראשות ד"ר לימור זיו-סטראסר מהמרכז לחקר הסרטן בשיבא, המראה לראשונה כי פגיעה ארוכת טווח בתפקוד תגובת הסטרס (דחק) גורמת לסינדרום דמוי דיכאון וחרדה בדג זברה בוגר. דגי זברה הם מודל פופולארי בתחום המחקר הביו-רפואי. הממצאים המוצגים במאמר מציעים לראשונה בסיס מולקולארי לקשר האינטואיטיבי בין רמות הדחק שלנו ביום יום לבין התפתחות בעיות חרדה ודיכאון. במהלך המחקר הראו החוקרים שדגים הנושאים מוטציה בקולטן (רצפטור) לקורטיזול (הורמון הלחץ), הנחשפים שוב ושוב לסביבה מלחיצה - בידוד משאר הדגים ? יפסיקו לבסוף לשחות ויקפאו במקום למספר דקות רב. ניתוח מעמיק של התנהגות הדגים בבידוד חושפת שיחד עם הקפיאה ועם ההימנעות מחיפוש דרך מוצא, שהם סממנים אופייניים לדיכאון וחרדה בבעלי חיים, הדגים המוטנטים אינם מסוגלים להתרגל לסביבה המלחיצה, ולמעשה רק נלחצים עוד יותר עם כל חשיפה. ממצא חשוב מראה שניתן "לרפא" את ההתנהגות הלא נורמלית של הדגים המוטנטים על ידי טיפול בפרוזאק (Fluoxetine SSRI) למספר ימים, או באופן מיידי על ידי טיפול בוואליום (Diazepam), ובזאת לאשש את הבסיס המולקולארי המשותף של דיכאון וחרדה בין בני אדם ודגים. ואכן, בחינה של מוח הדג חושפת ליקויים במנגנונים המולקולאריים הידועים גם בבני אדם. מלבד הגישה הפרמקולוגית, מחקר זה חושף גם את חשיבות החברתיות כחלק מגישה טיפולית בדיכאון וחרדה - חשיפה לדג אחר באקווריום סמוך מונעת לחלוטין את התנהגות הקפיאה בדגים הדיכאוניים. ביסוס דג הזברה כמודל לדיכאון וחרדה פותח אפשרויות מרתקות לחקור את מנגנוני הדיכאון בבני אדם, ואף לנצל אותם לפיתוח תרופות חדשות על ידי סריקת התגובה של דגים רבים לחומרים שונים. תוצאות המחקר של ד"ר לימור זיו-סטראסר וקבוצתה הוצגו בכנס The Annual Meeting of the Society for Neuroscience בסן-דייגו.
עוד על דיכאון וחרדה:

כיצד טיפול בשוק חשמלי מפחית דיכאון

דיכאון בגיל מבוגר: לא גזירת גורל

דיכאון וחרדה: להשאיר את הסטיגמה מאחור

דיכאון וחרדה: יש מה לעשות

ער"ן: מישהו מקשיב לכם

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיכאון וחרדה