התוכנית הכלכלית של פישר: אין בשורה

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הציג השבוע תוכנית כלכלית לשיפור מצב המשק. פישר הגדיר את התוכנית כ"צנועה", ומטרתה היא יותר הקטנה של ממדי המשבר הכלכלי מאשר יציאה ממנו. בסך הכל מדובר בהקצאה של 4.4 מיליארדי שקלים לטיפול בבעיות הנובעות מהמשבר הכלכלי, שרובה נשענת על דחייה של הפחתות המס שתוכננו לשנה הקרובה. יצוין כי לתוכנית אין "שיניים" של ממש כל עוד לא אומצה על ידי משרד האוצר, שהוא האמון על מהלכים שכאלה.
השקעה בתשתיות
בנק ישראל התווה שורה של מהלכים בעלות של מיליארד שקלים וחצי, שנוגעת לפרויקטים בתחום התחבורה הציבורית, "עבודות יזומות" לשיקום מרכזי ערים, הגדלה של תקציב המדען הראשי, העברת מחנות צה"ל לנגב והחלה של פרויקט אופק על מערכת החינוך. בסך הכול, ובוודאי כשמדובר בסעיפים האחרונים, מדובר במחזור של תוכניות ישנות שנכשלו במבחן הפוליטי, כלומר, תוכניות שלא הצליחו לזכות לרוב בכנסת שיספק חוק לתמיכה בהחלתן. הסיכוי של ממשלת נתניהו להעביר החלה של פרויקט אופק במערכת החינוך נראה אפסי, והגדלה של תקציב המדען הראשי הוצעה לאחרונה גם על ידי משרד האוצר, שאף הוא לא הצליח להעבירה כחוק. ודאי שמדובר במהלכים כלכליים טובים, אולם הגורמים המעורבים, כמו ארגוני המורים למשל - במקרה אופק - יקשו מאוד על יישום התוכנית. הגדלה של תקציב המדען הראשי משמעותה בראש ובראשונה יותר כסף מהמדינה לסבסוד משכורות בהיי-טק. זה רעיון טוב, אבל הוא נחתך באופן קבוע בתהליכי הקיצוץ הסטנדרטיים בתקציב המדינה שמבצע משרד האוצר.
שוק העבודה
בנק ישראל צופה כי האבטלה תגיע לשיעור של יותר משמונה אחוזים בסוף 2009. כדי להפחית את ממדיה הוא מציע החלה של מס הכנסה שלילי (שמשמעותה תשלום מהמדינה למי שלא מגיעים למדרגת המס הנמוכה ביותר), קידום של תוכניות הכשרת עובדים, הגמשת הקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה והארכת התקופה שבה ניתנים דמי האבטלה.


בסך הכול מדובר בשורה של צעדים חברתיים מהותיים, שגם אם לא יהוו תרופה של ממש לפצעי העשירונים התחתונים, הרי שיספקו להם פלסטר מינורי. צריך לקוות, עם זאת, שמשמעותם של מהלכים כאלה לא ייעלם כליל לנגד גזירות הפוכות, כמו העלאת המע"מ ופגיעה בתקציבי הרווחה.
טיפול בהיבטים הפיננסיים של המשבר
בנק ישראל מציע מהלכים לסיוע במחזור החוב שצברו תאגידים, ובכללם קרנות מנוף שהקמתן אושרה ושמכרז ראשון בגינן כבר הסתיים. כמו כן כוללת התוכנית ערבות לבנקים בהיקף שישה מיליארד דולר שתכליתה אספקת אשראי למגזר העסקי והקמת קרנות סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. החלק השני של הסעיף הזה מעניין יותר (הראשון כבר מצוי בביצוע). מבט על שווקי העולם מלמד שגם תמיכה ממשלתית לא עזרה עד כה לבנקים לצאת מהקיפאון ולהקצות אשראי לתאגידים. יש לקוות שכאן הקונץ הזה כן יעבוד. על הקמת קרנות סיוע לעסקים קטנים ובינוניים שומעים כאן בערך אחת לשבוע מאז ספטמבר. כשזה יקרה, יהיה מדובר בפתרון סופר-חשוב לגופים שנפגעים כנראה יותר מכולם מהמשבר הזה: העצמאים הקטנים והבינוניים. אם גם יצליחו להימנע מבירוקרטיה כבדה מדי בהפעלה של קרנות כאלה, הרי שמדובר במעשה מבורך של ממש.
לסיכום
התוכנית הזו לא תוציא את המשק מהבוץ. מדובר בשורה של מהלכים מינוריים, שמטפלים בהיבטים נקודתיים של המשבר. התוכנית של הנגיד לא כוללת כל בשורה מלבד הציפיות להתכווצות התוצר (צמיחה שלילית) באחוז וחצי ב-2009, ואלה - כרגיל בימים אלה - חדשות רעות. הנגיד לא התייחס לעיוות בהקצאת המקורות של המשק הישראלי, שמשמעותו ביטחון תעסוקתי מוחלט במגזר הציבורי למול 100 אחוז סיכון לעובדי המגזר הפרטי. הוא לא הראה איך המדינה יכולה להימנע מהוצאות מסוימות (שכר וביטחון, למשל) כדי להקצות יותר משאבים לפרויקטים תשתיתיים ולהאצת הדופק של המגזר העסקי, והוא לא הגדיר בקול רם וצלול של האישיות הכלכלית הבכירה ביותר שכיהנה אי פעם במשק הישראלי את הכלים ארוכי הטווח לטיפול בבעיות היסוד של המשק הישראלי (חינוך ושיעור תעסוקה נמוך), שהיו מסייעים גם בטיפול במשבר הנוכחי וגם באלה שעלולים להגיע בעתיד. צריך לקוות שתוכניתו של בנימין נתניהו ליציאה מהמשבר תהיה הוליסטית יותר ותספק מעט יותר תקווה.
עוד חדשות כלכלה:

מיסוי קרנות ההשתלמות: הגיוני אבל בעייתי

חדשות כלכלה: שוק ההון יורד, הדולר עולה

כך תקבלו פיצוי על נזקי הלחימה בדרום

כיצד תוכלו ליהנות מרשת הביטחון

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים