ועידת התביעות על הכוונת

ימים לא קלים עוברים על ועידת התביעות, ארגון הגג היהודי שפועל מול ממשלת גרמניה להשבת רכוש יהודי ולפיצוי ניצולי השואה. חודשיים לאחר שידור הסרט "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת" ששודר בערוץ 2 וב-yes, והציג את הוועידה כארגון מושחת, מסואב וגזלן, בישראל יש כבר מי שמדבר על "ימיה האחרונים של האימפריה". השבוע דנה בעניין גם הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת - לקראת פרסום הדו"ח של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הסיוע לניצולי השואה בשבוע הבא - וגם בגרמניה מתחילים לשאול שאלות. מדווח דה מרקר לפי פרסומי ועידת התביעות, כתוצאה מפעילותה קיבלו עד כה יותר מחצי מיליון ניצולי שואה ברחבי העולם כ-60 מיליארד דולר. בנוסף, היא השיבה יותר מ-600 מיליון יורו לבעלי רכוש שנגזל בתקופת השואה. מנתונים שהעבירה הוועידה ל-TheMarker עולה כי ב-2007 היא חילקה 387 מיליון דולר לטובת ניצולים ויורשיהם, 157 מיליון דולר לתוכניות שונות, הכוללות שירותים סוציאליים לניצולים, ו-193 מיליון דולר ליורשי רכוש ממזרח גרמניה. עם זאת, הוועידה לא פירטה את הסכומים שהיא מחלקת בכל שנה לשורה ארוכה של מוסדות, עמותות וארגונים שאינם קשורים לניצולי שואה או למחקר השואה, ולא התייחסה לשוויים של הנכסים שהיא מחזיקה ברשותה, שלא הושבו מעולם לבעליהם, ולסכום המדויק של הכסף הנזיל שנמצא בחשבונות הבנק שלה. לפי ההערכות מדובר ביותר ממיליארד דולר. בעקבות הסרט דרש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, כי הוועידה תעמוד לבדיקה של מבקר המדינה. בדיון דחוף של הוועדה אותו כינס בעקבות הקרנת הסרט ביום השואה אמר אורלב: "על ועידת התביעות,ף כאטרגון יהודי, לעמוד לפיקוח ולבדיקה שלמבקר מדינת ישראל. במידה וראשי ועדית התביעות יסרבו לבדיקת המבקר, אביא לאישור הוועדה הצעה לדרוש מממשלת ישראל לפתוח את הסכם השילומים בין גרמניה לישראל כדי להעביר את האחריות על חלוקת כספי הניצולים מוועדית התביעות למרכז ארגוני ניצולי השואה בישראל". דרישה זו הובעה בעבר גם על ידי השר הממונה על נושא הפיצויים לניצולי השואה, רפי איתן. איתן, שרואיין בסרט, הוצג כחסר אונים נוכח התנהלותה של ועידת התביעות. בתחילת יוני פירסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" תחקיר על התנהלות ועידת התביעות. הכתבה הסתיימה בקביעה הבאה: "ועידת התביעות מצטיירת כחברה עסקית, המחזיקה ברשותה רכוש בשווי מאות מיליוני דולרים, ולא כארגון המקדיש את פעילותו להגנה על זכויותיהם של אחרים". במקביל, כפי שנחשף כאן לראשונה, שוקל מבקר החשבונות הגרמני - משרד פדרלי בלתי תלוי שבודק את ההתנהלות הכספית של ממשלת גרמניה - לבדוק את התנהלותה של ועידת התביעות. כל זאת, כשברקע גוברת הביקורת על הוועידה גם בקרב הרשויות בישראל. כעת הצטרף אליה גם בית המשפט, שנתן בתחילת החודש גופשנקא לחשדות בנוגע לליקויים בהתנהלות הארגון. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הוועידה וחייב אותה לשלם 14 מיליון שקל לכ-1,300 יוצאי ברית המועצות לשעבר, אשר זכאותם למלגה מגרמניה נמנעה מהם בשל התנהלות הוועידה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, לא חסך במלים כשתיאר את דרכי הפעולה של הוועידה כ"רשלניות". בפסק הדין, המשתרע על כ-100 עמודים, כתב מודריק, בין היתר, כי הוועידה "נכשלה כישלון חרוץ... נכשלה והכשילה"; פעלה מ"שיקולים זרים ופסולים"; והתנהלה "בחוסר תום לב" כך ש"פיה ולבה אינם שווים". על רקע התגברות הביקורת והחשדות נגד ועידת התביעות, פנתה לפני כשבועיים עו"ד נילי אבן חן, מנהלת המחלקה לכלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, למבקר החשבונות הגרמני (Bundesrechnungshof). אבן חן ביקשה מרואי החשבון של המשרד לבדוק חשדות לניגוד עניינים בפעילות הוועידה וכן לכשלים בחלוקת הכספים שברשותה לנזקקים, באופן ניהול נכסיה ובהתנהלותה. לצד זאת, ביקשה אבן חן ממבקר הכספים הגרמני שיפעיל את סמכויותיו כדי לכפות על הוועידה שקיפות ופרסום מלא של רשימת הנכסים המצויים בידיה - ובכללם אלפי נכסי נדל"ן שהיו בבעלות יהודית לפני עליית הנאצים לשלטון. ממשרד המבקר, ששמו המלא הוא "המשרד הגרמני הפדרלי לביקורת חשבונות", נמסר בתגובה לפניית TheMarker, כי המועצה העליונה והבלתי תלויה שלו תבחן את פניית התנועה לאיכות השלטון, ובכפוף לתוכנית העבודה שלה תחליט אם לפתוח בבדיקה. במשרד האוצר הגרמני, האחראי מטעם הממשלה על המשא ומתן מול הוועידה, מסרבים להתייחס באופן ישיר לביקורת, ומסתפקים באמירה כללית לפיה "המשרד בוחן באופן מתמיד ושוטף את התנהלות הוועידה". עם זאת, גם שם מודים כי בעבר הגיעו למשרד תלונות בנוגע לוועידה, והן טופלו. על אופיין של תלונות אלה לא מסכימים לדבר במשרד. כך או כך, בפגישה השנתית של נציגי הוועידה והמשרד, שהתקיימה החודש בברלין, הוחלט גם הפעם להגדיל את הסיוע שמעבירה גרמניה לארגון. בעשור הקרוב יגיע סכום הסיוע שמועבר לוועידה על ידי ממשלת גרמניה ל-320 מיליון דולר.


ביולי 2007 פירסם הארץ מאמר שבו טען כי ועידת התביעות מעבירה פחות מחצי ממה שמגיע לניצולי שואה. הכתבה התפרסמה בהמשך לאישורו של דירקטוריון ועידת התביעות - הגוף המטפל בהשבת נכסי נספי השואה - בישיבתו השנתית בניו יורק, הקצבות לעשרות ארגונים ומוסדות בעולם העוסקים בשואה. באותה הזדמנות הודיעה הוועידה כי תגדיל את הסיוע הכלכלי לניצולי השואה ב-10 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות. על פי כללים שנקבעו לפני שנים אמורה הוועידה להעביר 80% מהכספים שבידיה לארגוני ניצולים ו-20% לתיעוד, מחקר וחינוך, אך למרות זאת - כותב הבוקר "הארץ" - בפועל היא מעבירה רק פחות ממחצית הסכום. גם השר לענייני גמלאים, רפי איתן, דרש להעביר את כל הטיפול בנושא לישראל ולהוציא מידי הוועידה. עד היום חילקה הוועידה למעלה ממיליארד וחצי דולר, כ-100 מיליון דולר בשנה. בשנים האחרונות העביר הארגון כ-200 מיליון דולר לבניית מבנים ומחלקות בבתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים בישראל, שבהם שוהים גם ניצולים. כ-40 מיליון דולר מועברים לקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל (סכום שמשמעותו, לדברי הקרן, מימון 9 שעות שבועיות של טיפול סיעודי בבית לכ-12 אלף ניצולים). בהמשך לכך מפנים הקרן וארגוני סיוע אחרים לניצולי שואה ביקורת קשה כלפי הממשלה בטענה כי לא ייתכן שוועידת התביעות תמלא את תפקידה של ממשלת ישראל בזמן שעשרות אלפי ניצולי שואה בישראל נזקקים לסיוע דחוף. לפני חודשיים קבעה ועדה בראשות שר הרווחה, יצחק הרצוג, כי ניצולי השואה בישראל זקוקים לסיוע דחוף בהיקף של 1.2 מיליארד שקל בשנה. הוועדה מצאה כי בישראל חיים כ-170 אלף ניצולי שואה שאינם מקבלים סיוע כלשהו ומתוכם 60 אלף זקוקים לסיוע מיידי. בוועידת התביעות אומרים בהמשך לכתבה ב"הארץ", כי חלקה של הוועידה במימון פרויקטים של בינוי, מחלקות גריאטריות בבתי חולים ועוד הוא 16% וכי שאר המימון מגיע מגופים ממשלתיים ואחרים (משרד הבינוי, הבריאות, קרנות). זאת בהתאם לאומדן לפיו כשליש מהמטופלים במחלקות האלה הם ניצולי שואה.
לאן הכסף של ועידת התביעות הולך?
כאמור, הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיימה גם היא השבוע דיון מיוחד על פעילות ועידת התביעות, בעקבות הסרט ששודר ביום השואה, בנושא העברת הכספים על-ידי הוועידה - שמגיעים בין היתר גם למוסדות חרדים. מדווח ynet ח"כ לימור לבנת אמרה בדיון: "הנושא מעורר תחושה קשה. קשה להבין איך ועידת התביעות אינה מסכימה לביקורת. אין זמן, ניצולי השואה אינם נעשים צעירים יותר. הכסף שם, והאטימות צריכה לעבור מן העולם לפני שניצולי השואה ייעברו מן העולם". ועידת התביעות היא גוף שהוקם לפני 55 שנה, במטרה לשמש צינור בין גרמניה לניצולי השואה. על-פי המנדט שניתן לגוף על ידי הממשלה, והעומד בראשה דאז דוד בן גוריון, הגוף מתנהל ללא שום פיקוח. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל) אמר בפתח הישיבה: "מדי יום הולכים לעולמם עוד ועוד ניצולי שואה. ברור שבתוך שנים מעטות דור השואה יילך וייעלם מהעולם. אם נותרו לנו שנים מעטות - יש לאפשר לניצולי השואה לחיות בכבוד, תוך קיום מערכת חיים רגילה של תזונה, בריאות וחימום בחורף, כפי שראוי שמדינת העם היהודי תאפשר לניצולי השואה". יו"ר הוועד המנהל של ועידת התביעות, ראובן מרחב, השיב לו: "אני לא נמצא בוועידת התביעות בשביל תגמול. אני נמצא שם בהתנדבות. ועידת התביעות השיגה מאז שנת 1952 ממשלת גרמניה 70 מיליארד אירו, שהועברו ישירות ל-600 אלף ניצולי שואה בכל העולם. מתוך זה 30 מיליארד לניצולים בישראל. זה כסף גרמני. מהכסף הזה לא נשאר שום דבר בוועידת התביעות". הוא פירט את תהליך העברת הכספים. "כל הסיפור של הכסף החופשי של ועידת התביעות, הוא הכסף שהושג ממכירת רכוש יהודי מזרח גרמניה שאין לו יורשים".


ח"כ אורלב שאל: "יש טענה שאומרת ש-100 אחוזים מהכספים הם של ניצולי שואה. מה הבסיס המוסרי שוועידת התביעות מחליטה שהיא הופכת להיות גוף פילנטרופי שמחליט לתרום - אפילו אם זה לדברים מאוד חשובים". מרחב הגיב: "הצדק היה איתך לו היה מדובר בכסף של ממשלת גרמניה. זה לא כסף של ממשלת גרמניה ולא כסף של ניצולים. זה כסף שהושג ממכירת רכוש יהודי בקהילה מסוימת". דבריו של יו"ר הוועד המנהל של ועידת התביעות עוררו סערה באולם. הוא הגן על עמדתו ואמר: "הכסף עמד לצרכים חיוניים של העם היהודי". ח"כ שרה מרום-שלו (הגמלאים), ניצולת שואה, תקפה את הוועידה: "הם מחכים שלא יישארו ניצולי שואה". ח"כ שלו אמרה: "אני תמהה לשמוע שהכסף לא שייך לניצולי השואה. כל מדינת ישראל התפתחה מהכסף הזה". מרחב אמר כי הכסף משמש לסיוע למי שלא הוכרו לניצולים. "מדובר באנשים שלא הוכרו כניצולים, במובן שהם לא מקבלים כסף כל חודש. לכן יש שימוש בכסף ממכירת הרכוש בשביל לעזור לאנשים האלה". בהמשך הדיון נגע ח"כ אורלב בנקודה כי הוועידה לא נמצאת תחת ביקורת בארץ. "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ורוב ניצולי השואה גרים כאן, ולמרות שאתם גוף שאינו כפוף לביקורת של מבקר המדינה - מדוע אי אפשר להסכים שלמרות זאת מבקר המדינה יבדוק את ועידת התביעות? יכין דוח", זה גוף שמקובל על כל העם היהודי. מדוע ועידת התביעות לא יכולה? זה היה מסיר הרבה מאוד שאלות וקושיות. זה היה מבהיר הרבה מאוד דברים. זה יהיה מהלך ציבורי ראוי ונכון שיזכה לתמיכה רבה". מרחב סירב שהמבקר יבדוק את הוועידה ואמר כי היא מצויה תחת ביקורת. השר רפי איתן הציג את הבעייתיות של הקשר בין ישראל לוועידת התביעות, עליה אחראי משרדו. הוא אמר כי אין בוועידה דברים "מתחת לשולחן" אבל ההקצאות הן למעשה סוג של חותמת גומי. השר איתן הוסיף: "ממשלת גרמניה היתה מאושרת לראות את ממשלת ישראל רבה עם ועידת התביעות".

לפורום ניצולי שואה


להבעת עמדת בנושא זה -
בפרלמנט של מוטק'ה