זאב נווה: רץ למרחקים ארוכים

משתתפי וצופי מרוץ עין גדי, שהתקיים בסוף השבוע האחרון, הופתעו לגלות ביניהם אדם לא צעיר אך בנוי לתלפיות, רץ כאילו לא חצה כבר מזמן את ה-80. אבל זאב נווה בן ה-85 לא מתרגש. המרוץ הזה הוא אחד מני רבים שהוא יכול לסמן עליהם וי. מדי יום הוא רץ באזור מגוריו ההררי שישה קילומטרים ומשתתף בטריאתלונים, ואת המרץ הבלתי נדלה הוא תולה באורח החיים הצמחוני שלו ובאהבת חייו, שמצא אך לפני שלוש שנים. נווה מוצא זמן, בלוח הזמנים העמוס שלו, לשוחח מחדרו במלון בים המלח, יומיים לפני המרוץ. ביחד עם יפה זוגתו, שאותה הוא מכנה "רעייתי הנהדרת", הגיע לכאן לשלושה ימים של פסטיבל לדינו, ואחר כך יעשו גשר לסוף השבוע של מרוץ עין גדי (10 קילומטרים). נווה הוא בכלל מוזיקאי בהכשרתו. "עסקתי בחינוך למוזיקה בירושלים", הוא מספר. "הקמתי את תזמורת הנוער של ירושלים וניצחתי עליה 13 שנה, אחר כך הקמתי תזמורת משלי ושם חינכתי למוזיקה ובאמצעות מוזיקה. לקחתי ילדים בעייתיים ושיקמתי אותם באמצעות המוזיקה. יש לי קשר איתם כבר 30 שנה". במקביל, הוא התאמן בריצה. "תמיד רצתי, אבל על אש קטנה כי לא היה לי זמן. התחלתי לרוץ למרחקים ארוכים כשיצאתי לפנסיה מוקדמת מההוראה, בגיל 61. התחלתי לרוץ שלושה-ארבעה קילומטרים כל יום, וכשהגעתי לעשרה קילומטרים ביום, עשיתי את הטריאתלון הראשון, שהתקיים באילת. גם עם שחייה לא הייתה לי בעיה, כי שחיתי כל בוקר לפני העבודה במשך השנים בבריכה שמול הבית. הטריאתלון באילת היה אולי השני במספר בארץ. כל הענף היה עדיין בחיתוליו". נווה וזוגתו חיים היום ביישוב הטבעוני אמירים שבגליל. מדי יום הוא יוצא לריצה באזור ההררי. "אני רץ בזיג זג, כדי שזה לא יהיה כל כך תלול. גם עכשיו, בים המלח, אני רץ כל יום. אני בכושר מצוין, ומחר אעשה שמונה קילומטרים. הריצה נותנת הרגשה נפלאה. זה מרגיע. אני ממליץ לכולם לנסות".


בנוסף על כל זה, כשיצא לפנסיה החל נווה ללמוד נטורופתיה. "אחרי שהוסמכתי החלטתי לא לפתוח קליניקה. אני עוזר בבעיות בריאות ובהמלצות לחיים ללא רעלים, כי אני אוהב לעזור, והתמורה היא ההצלחה. כמו שעזרתי בעבר לילדים הבעייתיים. אני עוזר פעמים רק בשיחת טלפון וגם בפגישה אישית, אבל לא עשיתי מזה עסק. זו בשבילי עזרה לאנושות. אני עצמי צמחוני הרבה שנים, וזה אחד הדברים שאהבתי באמירים. יפה לא צמחונית, אבל כל זמן שאנחנו באמירים היא לא אוכלת בשר, וזה מאוד מוצא חן בעיני. אני כבר שנים חי ללא תרופות, וזה נדיר מאוד בגילי. אחת הסיבות לכך, לדעתי, היא הצמחונות". גם את ולנטיינ'ס דיי, חג האהבה שחל בשבוע שעבר, היו אמורים נווה וזוגתו יפה לחגוג, אך נראה שעבורם כל יום הוא חג האהבה. היא צעירה ממנו בארבע שנים, שניהם היו אלמנים ונישאו לפני שנה. ההיכרות הייתה דרך בנותיהן, חברות זה 25 שנה. "לפני שלוש שנים הבנות החליטו לשדך בינינו. הבת של יפה הזמינה את הבת שלי ואותי, וכך הכרנו. בהתחלה זו הייתה רק ידידות, כי יפה הייתה אלמנה זמן קצר ולא היה כל כך נוח לה להתחיל מערכת יחסים חדשה. "אחר כך היא ביקשה פסק זמן שנמשך כשנה, ואז שוב נפגשנו. היא הייתה בבית מוגן ליד נתניה וגם אני חשבתי לעבור. היה יום עיון שהיינו אמורים להשתתף בו והוא התבטל, אז היא הציעה לנסוע למקום נחמד. הגענו לאמירים, ושם נפל האסימון. במקום סוף שבוע, נשארנו שם כמה ימים וגילינו גם מקום נפלא וגם שאנחנו מאוד מתאימים. היא כותבת שירה ואני כותב מוזיקה, שנינו מאוד אוהבים לתת לזולת, וזה מחבר בינינו. כמה זמן אחר כך נסענו ביחד לטבריה. וכך, ביום בהיר אחד, שאלתי אותה האם היא תינשא לי. היא אמרה כן וזהו". כשהפכו לזוג החלו השניים לשחזר ביוגרפיות וגילו שחייהם נעו בקווים מקבילים במשך שנים. "כשהיא הייתה בת 16 היא הייתה בקיבוץ קריית ענבים ואני הייתי במוצא ועסקתי בשמירה. אחר כך, ב-1948, היא נסעה לאילת, עלתה על מוקש ונפצעה, ואני הייתי חובש באילת ועדיין לא נפגשנו. ייתכן שטיפלתי בה, אבל לא קרה כלום בינינו. כשהגיעו הרובים הצ'כיים ואני באתי לקחת אותם, היא הייתה זו שניקתה את הנשק. הפעם האחרונה הייתה בטקס פתיחת דרך בגין בירושלים. היא הייתה שם בתוקף תפקידה בחברה שסללה את הכביש, ואני כמנצח על תזמורת הנוער של עיריית ירושלים. אז האהבה הגיעה מאוחר, אבל אין ספק שאהבה כזאת לא חוויתי כל ימי חיי".
עוד על פעילות גופנית בגיל מבוגר:

הליכה במים: פעילות מומלצת למבוגרים

מתקני כושר ציבוריים: פעילות ובריאות לכולם

מסלולי הליכה: צעידה נעימה ובטוחה

שחייה בטוחה בגיל מבוגר

אופניים: לרכוב בכל גיל

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כושר גופני