זהירות: תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים
תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים, כמו נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן, הנמכרות ללא מרשם רופא ונלקחות על ידי רבים מאיתנו ללא כל פיקוח, עלולות לגרום למחלות כליה חריפות. כללי זהירות
ד"ר נעה ברר-ינאי
03/01/11

השימוש בתרופות נוגדות דלקת נגד כאבים (ללא סטרואידים) הניתנות ללא מרשם רופא נעשה לעתים על ידי כולנו, ללא שימת דגש מיוחד על ההשלכות. למרות שמדובר בתרופות שיעילותן אינה מוטלת בספק, נטילה בלתי מבוקרת עלולה להוביל למחלות כליה חריפות.
חיילת צעירה הגיעה לחדר המיון של המרכז הרפואי הלל יפה כשהיא סובלת מבחילות ומהקאות, מכאבי בטן קשים ומחולשה. בתשאול שבוצע על ידי הרופא התברר כי על מנת להקל על כאבי בטן נטלה החיילת תרופה נוגדת דלקת שקנתה בבית מרקחת. החיילת, שסבלה גם מיתר לחץ דם ומבצקות, אובחנה כחולה באי ספיקת כליות חריפה כתוצאה מנטילת התרופות נוגדות הדלקת שנטלה.
מקרה דומה התרחש אצל בחור צעיר העוסק בפיתוח גוף, שנטל כדורים נגד כאבים במשך כמה ימים עקב כאבי שרירים. גם הוא הגיע לבית החולים עם תלונות דומות לאלה של החיילת. בביופסיה שנלקחה מהכליה אובחנה פגיעה כלייתית משמעותית.
בשני המקרים, חזר תפקוד הכליה לנורמה. עם זאת, על שני המטופלים נאסר חד משמעית ליטול בעתיד משככי כאבים מקבוצות התרופות נוגדות הדלקת. הסיבה המרכזית - אדם אשר פיתח אי ספיקת כליות חריפה מסיבה כלשהי, נמצא כבר בסיכון מוגבר לפתח מחלת כליה בעתיד. בשני המקרים התרופות נוגדות הדלקת גרמו לכשל הכליה, ולכן נטילה חוזרת שלהן, גם במינון קטן, עלולה לגרום שוב לפגיעה בכליה.
על אילו תרופות מדובר?
שני המקרים ממחישים בצורה הפשטנית ביותר את הבעייתיות הכרוכה בשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים כתכשיר נגד כאבים, שימוש נפוץ ביותר. חלק מהתרופות האלה ניתנות לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא (לדוגמה נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן), וחלקן ניתנות רק על ידי מרשם רופא, אך גם הן נפוצות מאוד (כמו ארקוקסיה ואתופן). הגם שתכשירים אלה יעילים ובדרך כלל בטוחים לשימוש, חשוב מאוד להבין ששימוש בלתי מבוקר או בלתי מתאים בהם עלול להיות כרוך בתופעות לוואי קשות.
כיצד התרופות עלולות להזיק לכליה?
אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר של נטילת תרופות אלה היא פגיעה כלייתית מסוגים שונים, פגיעה שעלולה להתבטא באחת התסמונות הבאות: אי ספיקת כליה חריפה, הפרשה של חלבון בשתן, אגירת מים (ולכן בצקות), יתר לחץ דם ושינויים ברמות המלחים בדם. ידוע על מספר מנגנונים שונים המביאים לפגיעות אלה. לדוגמה: שינויים בזרימת הדם בכליה המביאים לאי ספיקת כליה חריפה; פגיעה על רקע תגובה של מערכת החיסון ופגיעה הנובעת משינויים בהורמונים שונים המשפיעים על הכליה ועל תפקודה. הפגיעה הכלייתית בחלקה הינה תגובה של רגישות יתר של המטופל לתכשירים אלה. פגיעה זו אינה ניתנת לחיזוי מראש, אולם הפגיעה הכלייתית צפויה, בגלל קיומם של גורמי סיכון שעליהם נפרט בהמשך. הסיכוי לפגיעה בכליה תלוי גם במינון ובמשך הזמן של נטילת תכשירים אלה. בגלל החומרה האפשרית של הפגיעה הכלייתית, חשוב ביותר להבין כיצד ניתן למנוע פגיעה זאת על ידי הכרת גורמי הסיכון ושימוש מצומצם ככל האפשר בתכשירים אלה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.
מיהן האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפגיעה כלייתית בשל נטילת נוגדי דלקת?
הפגיעה הכלייתית עקב נטילת נוגדי דלקת מופיעה על פי רוב באוכלוסייה מבוגרת (מעל גיל 65), במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות כגון אי ספיקת לב, אנשים הנוטלים תכשירים להורדת לחץ הדם וכמובן - אנשים עם מחלת כליה קיימת. אבל חשוב להבין שגם אנשים צעירים אינם חסינים מפני הפגיעה של תרופות אלה. גם אנשים הסובלים משלשולים ומהקאות ואינם ניזונים כראוי, מסיבות שונות, עלולים לפתח מחלת כליה לאחר נטילת תרופות אלו. לדוגמה: אצל אדם החולה בשפעת שאינו שותה כראוי ושתאבונו נפגע כתוצאה מהמחלה, נטילת תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים עלולות לגרום לכשל כלייתי בנוסף למחלה הקיימת. גם מצב של התייבשות קלה מאוד ובמקביל שימוש בתרופות נוגדות הדלקת יכול להביא להתפתחותה של מחלת כליה.
כיצד מזהים את הפגיעה הכליתית?
בחלק גדול מהמקרים לא יופיעו בהכרח תסמינים המעידים על הפגיעה. מהבחינה הזו ברור שישנם מקרים רבים של אנשים שנטלו את התרופות הללו ומעולם לא אובחנו. הפגיעה יכולה להיות קלה וחולפת, אך יכולה גם להיות פגיעה קבועה בדרגות חומרה שונות. תסמינים אפשריים של פגיעה כלייתית הם: - הופעה של בצקות: נפיחות בפנים, סביב העיניים, התנפחות הבטן ובצקות ברגליים. - הפחתה בכמות מתן השתן, שינויים בצבעו והופעה של קצף על פני השתן (המעידה על נוכחות חלבון בשתן). - עלייה בלחץ דם. - הרגשה כללית רעה - בחילות, הקאות, עייפות וחוסר תיאבון.
איך נמנעים מהתפתחותה של מחלת כליה בהקשר של השימוש בנוגדי הדלקת?
? בכל מקרה, לא מומלץ לקחת תכשירים אלה במינון גבוה או לתקופה ממושכת. ? יש להימנע משימוש בתכשירים אלה במצב של גרעון בנוזלים (התייבשות). ? לאנשים שנמנים עם קבוצות הסיכון מומלץ לשקול היטב ובכובד ראש את השימוש בתכשירים אלה ולא ליטול אותם ללא הנחייה רפואית מפורשת. במידה שהוחלט על ידי הרופא כי יש מקום לנטילת תכשירים מקבוצה זו, יש לצמצם את המינון ולבצע מעקב רפואי מסודר. ? לאנשים עם מחלת כליה - אין לקחת תכשירים מקבוצה זו בשום מקרה. ? עבור החולים במחלות כליה, וגם עבור האחרים, כאשר יש צורך לעשות שימוש בתכשירים נגד כאבים, ניתן להשתמש, בביטחון יחסי, בתרופות המכילות את מרכיב הפראצטאמול (הקיים לדוגמה באקמול, דקסמול וכדומה). מובן שרצוי להימנע מנטילת תכשירים נוגדי כאב עצמאית ולהתייעץ עם רופא המשפחה קודם לכן.
עוד על שימוש נכון בתרופות:
תוספי תזונה ותרופות: שילובים מסוכנים (א')
תוספי תזונה ותרופות: שילובים מסוכנים (ב')
המדריך המלא לטיפול בתרופות
ויטמינים, מינרלים ומה שביניהם
מנת יתר של תרופות: מסוכן יותר מסמים
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום תרופות, ייעוץ תרופתי
על אילו תרופות מדובר?
שני המקרים ממחישים בצורה הפשטנית ביותר את הבעייתיות הכרוכה בשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים כתכשיר נגד כאבים, שימוש נפוץ ביותר. חלק מהתרופות האלה ניתנות לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא (לדוגמה נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן), וחלקן ניתנות רק על ידי מרשם רופא, אך גם הן נפוצות מאוד (כמו ארקוקסיה ואתופן). הגם שתכשירים אלה יעילים ובדרך כלל בטוחים לשימוש, חשוב מאוד להבין ששימוש בלתי מבוקר או בלתי מתאים בהם עלול להיות כרוך בתופעות לוואי קשות.
כיצד התרופות עלולות להזיק לכליה?
אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר של נטילת תרופות אלה היא פגיעה כלייתית מסוגים שונים, פגיעה שעלולה להתבטא באחת התסמונות הבאות: אי ספיקת כליה חריפה, הפרשה של חלבון בשתן, אגירת מים (ולכן בצקות), יתר לחץ דם ושינויים ברמות המלחים בדם. ידוע על מספר מנגנונים שונים המביאים לפגיעות אלה. לדוגמה: שינויים בזרימת הדם בכליה המביאים לאי ספיקת כליה חריפה; פגיעה על רקע תגובה של מערכת החיסון ופגיעה הנובעת משינויים בהורמונים שונים המשפיעים על הכליה ועל תפקודה. הפגיעה הכלייתית בחלקה הינה תגובה של רגישות יתר של המטופל לתכשירים אלה. פגיעה זו אינה ניתנת לחיזוי מראש, אולם הפגיעה הכלייתית צפויה, בגלל קיומם של גורמי סיכון שעליהם נפרט בהמשך. הסיכוי לפגיעה בכליה תלוי גם במינון ובמשך הזמן של נטילת תכשירים אלה. בגלל החומרה האפשרית של הפגיעה הכלייתית, חשוב ביותר להבין כיצד ניתן למנוע פגיעה זאת על ידי הכרת גורמי הסיכון ושימוש מצומצם ככל האפשר בתכשירים אלה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.
מיהן האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפגיעה כלייתית בשל נטילת נוגדי דלקת?
הפגיעה הכלייתית עקב נטילת נוגדי דלקת מופיעה על פי רוב באוכלוסייה מבוגרת (מעל גיל 65), במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות כגון אי ספיקת לב, אנשים הנוטלים תכשירים להורדת לחץ הדם וכמובן - אנשים עם מחלת כליה קיימת. אבל חשוב להבין שגם אנשים צעירים אינם חסינים מפני הפגיעה של תרופות אלה. גם אנשים הסובלים משלשולים ומהקאות ואינם ניזונים כראוי, מסיבות שונות, עלולים לפתח מחלת כליה לאחר נטילת תרופות אלו. לדוגמה: אצל אדם החולה בשפעת שאינו שותה כראוי ושתאבונו נפגע כתוצאה מהמחלה, נטילת תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים עלולות לגרום לכשל כלייתי בנוסף למחלה הקיימת. גם מצב של התייבשות קלה מאוד ובמקביל שימוש בתרופות נוגדות הדלקת יכול להביא להתפתחותה של מחלת כליה.
כיצד מזהים את הפגיעה הכליתית?
בחלק גדול מהמקרים לא יופיעו בהכרח תסמינים המעידים על הפגיעה. מהבחינה הזו ברור שישנם מקרים רבים של אנשים שנטלו את התרופות הללו ומעולם לא אובחנו. הפגיעה יכולה להיות קלה וחולפת, אך יכולה גם להיות פגיעה קבועה בדרגות חומרה שונות. תסמינים אפשריים של פגיעה כלייתית הם: - הופעה של בצקות: נפיחות בפנים, סביב העיניים, התנפחות הבטן ובצקות ברגליים. - הפחתה בכמות מתן השתן, שינויים בצבעו והופעה של קצף על פני השתן (המעידה על נוכחות חלבון בשתן). - עלייה בלחץ דם. - הרגשה כללית רעה - בחילות, הקאות, עייפות וחוסר תיאבון.
איך נמנעים מהתפתחותה של מחלת כליה בהקשר של השימוש בנוגדי הדלקת?
? בכל מקרה, לא מומלץ לקחת תכשירים אלה במינון גבוה או לתקופה ממושכת. ? יש להימנע משימוש בתכשירים אלה במצב של גרעון בנוזלים (התייבשות). ? לאנשים שנמנים עם קבוצות הסיכון מומלץ לשקול היטב ובכובד ראש את השימוש בתכשירים אלה ולא ליטול אותם ללא הנחייה רפואית מפורשת. במידה שהוחלט על ידי הרופא כי יש מקום לנטילת תכשירים מקבוצה זו, יש לצמצם את המינון ולבצע מעקב רפואי מסודר. ? לאנשים עם מחלת כליה - אין לקחת תכשירים מקבוצה זו בשום מקרה. ? עבור החולים במחלות כליה, וגם עבור האחרים, כאשר יש צורך לעשות שימוש בתכשירים נגד כאבים, ניתן להשתמש, בביטחון יחסי, בתרופות המכילות את מרכיב הפראצטאמול (הקיים לדוגמה באקמול, דקסמול וכדומה). מובן שרצוי להימנע מנטילת תכשירים נוגדי כאב עצמאית ולהתייעץ עם רופא המשפחה קודם לכן.
עוד על שימוש נכון בתרופות:
תוספי תזונה ותרופות: שילובים מסוכנים (א')
תוספי תזונה ותרופות: שילובים מסוכנים (ב')
המדריך המלא לטיפול בתרופות
ויטמינים, מינרלים ומה שביניהם
מנת יתר של תרופות: מסוכן יותר מסמים
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
פורום תרופות, ייעוץ תרופתי
תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה
משקפי מולטיפוקל – מדוע הם כל כך יקרים ומה אנחנו באמת מקבלים תמורת הכסף?
זה לא סוד שמשקפי מולטיפוקל הם לא עניין זול. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשמור על העיניים...
השירות המהפכני שמשנה את עולם הבריאות בישראל
אין כמעט מי שלא התמודד עם ניסיון לקבוע תור לרופא מומחה עקב בעיה רפואית דחופה, וקיבל מקופת...
הפיתוח החדשני שמקל על מטופלים בצריכת קנאביס רפואי
בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בקנאביס רפואי בגיל השלישי במדינות מערביות רבות....
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות