זה הסתיו עם החצב

חצב. צילומים: Shutterstock

אמרתם פרחים - אמרתם אביב, אבל בואו לא נשכח שגם לסתיו יש פרחים משלו, כאלה שתוכנתו על ידי הטבע לצמוח ולפרוח דווקא בעונה של ספק-סגריר ספק-חמסינים ולבקע אדמה נוקשה שעוד לא ראתה גשם. פרחי הסתיו, הבולטים בצבעיהם וברעננותם על רקע הצחיחות של דקה לפני החורף, הם סיבה טובה לצאת לטיול רגלי.

הם כולם גיאופיטים, כלומר בעלי איבר אגירה תת קרקעי כמו בצל או פקעת, שהתמלא במזון בחודשים הקודמים ומאפשר להם לבצבץ דווקא עכשיו, בתוך העשבייה היבשה. ראש וראשון לפרחי הסתיו ומבשר העונה (לצד הנחליאלי) הוא החצב, או בשמו המלא חצב מצוי, שאת עמודי הפרחים הלבנים והמרשימים שלו אפשר לראות גם מחלון הרכב לאורך הכבישים.

החצב הוא גיאופיט ממשפחת השושניים ושמו ניתן לו בשל שורשיו העמוקים והחזקים, המסוגלים לחצוב בסדקי סלע. פרחיו של החצב יוצאים ראשונים ונפתחים בהדרגה מלמטה למעלה, לאורך עמוד פריחה של 100-120 סנטימטר, כל זאת מאוגוסט ועד אמצע נובמבר, אז מתייבש עמוד הפרחים והבצל מוציא עלים ירוקים גדולים. העלים, מצידם, מתייבשים בסוף החורף ומזינים את הבצל, הממתין באדמה עד לסתיו הבא. חצבים אפשר למצוא בעונה זו כמעט בכל מקום. בחרמון, בגולן, בגליל, בגלבוע, בעמקים, בהרי ירושלים, בשפלה וגם בים המלח ומדבר יהודה.

עוד אחת מכוכבי העונה היא החלמונית הגדולה, פרח פעמוני בגובה עשרה סנטימטרים, המשתייך למשפחת הנרקיסיים. צבע הצהוב-חלמון העז שלו מרשים מאוד על רקע האפרוריות סביב, ונוכחותו מרשימה במיוחד כשהוא בא במרבדים. לחלמונית תשעה מינים, הנפוצים באזור שממזרח הים התיכון עד הרי קווקז. בארץ גדל מין נוסף בשם חלמונית זעירה.

חדש וישן מול הים

ימים של כיף והנאה

טבע, ים וארכיאולוגיה גם

לקהילת טיולים, נופש ותיירות: לחצו