|
קיבוץ דליה, 1945. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
הקרבה לטבע, העבודה הפיזית, האידיאלים וחיי השיתוף הולידו, מתברר, פרץ של יצירתיות בקיבוצים ושירים רבים נכתבו בהם, אם לאירועים מיוחדים או סתם בשביל לחגוג את החיים. כמה משירי ההתיישבות העובדת מוכרים היטב והפכו לנכסי צאן ברזל. "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך, למשל, שנכתב לחתונה בקיבוץ משמרות, "החיטה צומחת שוב", מהשירים היפים והמרגשים שנכתבו כאן, שנכתב לזכר חללי קיבוץ בית השיטה, ו"ביתי אל מול גולן", שיועד לחג המשק של קיבוץ שער הגולן.
אבל מרבית השירים שנכתבו, הולחנו והושרו בקיבוצים, לא יצאו מגבולותיהם. כדי שלא יישכחו וייעלמו, קם אתר המוזיקה "שירה עובדת", המרכז את זמר ההתיישבות העובדת לדורותיו, שירי מולדת לצד רוק'נרול, ומנגיש אותו לקהל הרחב.
היוזמה להקמת האתר הגיעה מכיוון מפתיע למדי, ד"ר יפתח מזור, קיבוצניק במקור אמנם, אבל רק בן 33 ובכלל ביולוג העוסק בתעשייה חקלאית. "הדבר נולד בי כשעזבתי את הקיבוץ שלי, משמר הנגב", הוא מספר. "הייתה שם תרבות מאוד מפותחת של זמר קהילתי, אבל רוב הדברים נשארו בקיבוץ ולא יצאו החוצה. נוכחתי לדעת שהשירים האלה, שהם חלק מהפסקול של חיי, הפסיקו להתנגן".
לניהול המוזיקלי גייס מזור את המלחין פרופ' מיכאל וולפה, חבר קיבוץ שדה בוקר, וישיבת הפתיחה התקיימה, בשיתוף נציגי פרויקט "זמרשת", להצלה ולמחשוב של הזמר העברי המוקדם, בביתו של המלחין נחום היימן. "פניתי אליו, כי הוא היה יוצר קיבוצי, בבית אלפא, בנווה איתן, והוא עוסק בשימור הזמר העברי. הוא מאוד התרגש ומאוד דחף את הפרויקט בראשית דרכו, ואפשר להאזין באתר שלנו לכמה מהדיווחים שלו על כך ברדיו".
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
עד כה נאספו למעלה מ-3,000 שירים שעברו דיגיטציה ושימור ארכיוני בארכיון "יד טבנקין", מרכז התיעוד של התנועה הקיבוצית, והועלו לאתר. "לא מדובר רק בשירים ישנים", אומר מזור. "הכוונה היא לכלל היצירה התרבותית בקיבוצים מימי דגניה ועד ימינו, למרות של נסרב לקבל יצירות שנכתבו במושבים. יש בארץ תרבות מקבילה, שנוצרה לקהילה ולא לתהילה ולא הגיעה אל הכלל. אנחנו רוצים לשמר אותה ולקדם את החומרים הטובים ולתת להם מקום במוזיקה הישראלית".
מי האנשים שהלחינו וכתבו שירים בקיבוצים?
"היו בהם מלחינים מוכרים כמו דוד זהבי, יהודה שרת או בנימין עומר, וגם מלחינים חובבים. אנחנו אוספים גם את השירים שהם פחות מקצועיים, בשל חשיבות השימור הארכיוני. כדי להכיר לקהל את החומר האיכותי יצרנו בדף הבית של האתר מעין דיסקים וירטואליים לפי נושאים, שמייצגים את המיטב. יש בהם דיסק שירי ארץ ישראל, דיסק שירי הווי, דיסק שירי זיכרון וגם דיסק של מוזיקה עכשווית".
מבחינת התכנים, מה מאפיין את השירה של ההתיישבות העובדת?
"בהחלט בולט הז'אנר של ארץ ישראל הישנה והטובה. השירים משקפים את קדושת העבודה, את היופי של נופי הארץ. התכנים פחות אישיים ויותר קולקטיביים, ואני מעריך שמי שיתחבר אל חלקם יהיו בעיקר ותיקי הקיבוצים, אבל יש הרבה חומרים שידברו אל האוכלוסייה הכללית".
אחרי שנדד במקומות שונים בארץ שב יפתח מזור עם משפחתו להתגורר בקיבוץ, אך בגרסה עכשווית יותר, בבית בשכירות בשדה בוקר. "אני לא חבר הקיבוץ, אבל החברה הקיבוצית בהחלט קוסמת לי עדיין", הוא אומר. "אני רואה בה משהו ייחודי. מאוד טבעי לי לחיות בחברה קטנה, ואני חושב שזה טבעי יותר לכל אדם, מאשר החיים המנוכרים בעיר".
היעד הבא שלו הוא הפקת מופע של מיטב שירי ההתיישבות העובדת בעיבודים חדשים בשיתוף "קול ישראל" ויצירת דיסק של המופע. בינתיים הוא מבקש ממי שיש ברשותו שירים עם לחנים מקוריים שנכתבו בהתיישבות העובדת, או מעוניין לסייע בהקמת האתר, לפנות לכתובת [email protected]
לאתר שירה עובדת: לחצו
עוד על תרבות ובידור:
כן, הכול זהב
הרשות לחיות, הזכות למות
השנאה חייבת להיפסק
|