זוקפות גבה

 צילום: Shutterstock

תחשבו רגע על ברוק שילדס. אילנית לוי. על הקומיקאית האמריקנית האדמונית לוסיל בול ("אני אוהב את לוסי"). כולן נשים (יפות), שמרכיב דומיננטי בתווי פניהן הן הגבות. העבות-ישרות של שילדס, המקושתות מופתעות-לנצח של בול, הטבעיות בעלות הנוכחות של לוי. הגבות, אותם פסי שיער שנועדו להגן על העיניים מפני טפטוף זיעה מהמצח, הן גם איבר שמביע רגשות ומעביר מסרים עלינו, על אישיותנו ועל רגשותינו. מחקר שנערך ופורסם בכתב-העת האמריקני "Plastic and Reconstructive Surgery" מצא כי גבות שאינן מעוצבות באופן שהולם את האישיות מעבירות לעתים מסר שגוי לגבי רגשות ועמדות (מישהי עלולה להיתפס בטעות כמתנשאת בגלל קשת הגבות).

הקומיקאית לוסיל בול סיפרה באוטוביוגרפיה שלה כי "אחד הדברים הכי נוראים שאנשי האולפנים (הגדולים, שהחתימו שחקניות מתחילות כמוה בשנות השלושים של המאה הקודמת) עשו, היה לגלח את גבותיי. כולנו ניסינו להיראות כמו ג'ין הארלו". מאז נהפך עיפרון הגבות לידידה הטוב ביותר של בול שהפיקה טוב מהרע שנעשה ושרטטה לעצמה קשתות פליאה מתמדת, שהלמו את לוסי, הדמות הטלוויזיונית המסתבכת-מופתעת תדיר שהנציחה. סיפורה מדגים היטב את עניין האופנות השולטות ומשתנות ביחס לגבות. אם בתקופתה כולן התאוו לגבות דקיקות מצוירות, ובשנות השמונים המודל לחיקוי היה המראה העבות-סורר של ברוק שילדס, היום, אומרת חן שילוני, דוגמנית וקוסמטיקאית מוסמכת (בעלת גבות נהדרות) ממכון היופי "מגונדרות", "הגבה הטבעית, המראה הטבעי הוא הכי אופנתי".

זה אומר ללכת עם מה שיש, תוך טיפול וטיפוח. "עם גבות, הכי חשוב זה שהן יהיו מסודרות", אומרת שילוני, "כי גבות זו ההבעה שלנו, ובעיני האיבר הכי חשוב בפנים". מומלץ מאוד למי שטרם עיצבה את גבותיה ללכת קודם כל למעצבת ו/או קוסמטיקאית שמומחית לכך (לא כולן), שתיתן את העיצוב הראשוני. אחר כך, אפשר במידת מה לסדר קצת ("לנקות") לבד בבית, ומעת לעת לשוב למומחים. שילוני לא ממליצה למרוט לבד בבית, "כי כשמוציאים את השערה הלא נכונה היא עלולה לא לצמוח בחזרה, להיתקע מתחת לעור או לצמוח הפוך".

שלוש שיטות ישנן לעיצוב, סידור וטיפוח גבות: פינצטה, חוט ושעווה. כשהולכים למומחה, כדאי לשים לב באיזו שיטה או שיטות הוא או היא עובדים, ואם השיטה מתאימה גם לגבות שלכם (שעירות לעומת בעלות גבות דלילות). ואלה יתרונות וחסרונות כל שיטה:

חוט: שיטה עתיקה, שמקורה בארצות ערב, שחזרה להיות פופולרית בשנים האחרונות ובה נמרטות השערות בטכניקה מיוחדת של הצלבת חוט. יתרונות: מהיר, מדויק. חסרונות: פועל על שורות שיער שלמות, לא שערה-שערה, לפעמים כואב.

שעווה: שימוש בשעווה להסרת שיער גבות, באותה דרך שבה משתמשים בשעווה להסרת שיער רגליים, ידיים וכן הלאה. יתרונות: מכסה יותר שטח, השערה בדרך כלל גדלה אחר כך יותר לאט. חסרונות: לפעמים כואב, פחות מדויק בידיים לא מקצועיות.

פינצטה: שיטת המריטה הבסיסית, שבה בעזרת הפינצטה תולשים אחת-אחת שערות מאזור הגבה. יתרונות: אפשר להגיע למקומות שאי אפשר להגיע בשיטות האחרות, זהיר, מדויק. חסרונות: איטי, דרושה יד מיומנת ויציבה וגם סבלנות.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

לטובת כל מי שמבצעות תחזוקה שוטפת בבית, ואלה שמאמינות בעבודה עצמית, נדגיש כמה דברים שחשוב לזכור לפני שמקרבים פינצטה לגבה:

הכי חשוב: להצטייד בפינצטה טובה ונוחה לשימוש, לשבת מול מראה נקייה ועדיף מגדילה, במקום מואר היטב מכל הצדדים.

כדי לאמוד ולבחון צורה ופרופורציות כלליות, הניחו את הפינצטה עם השפיץ למטה, צמוד לאף, ומשם אל הקצה הפנימי ואחר כך החיצוני של העין, וסמנו את הנקודות בעיפרון גבות. מכאן עד שם בערך צריכה להגיע הגבה, כשהרווח בין הגבות צריך להיות בדרך כלל (למעט מקרים של עיניים מרוחקות או קרובות מאוד) בערך כמו הרווח בין העיניים.

שיא הקשת צריך להיות מעל עצם הגבה, בצד החיצוני של האישון אם מישירים מבט אל הראי. חשוב מאוד להמעיט במריטה של הקשת (מחשש לנזקים בלתי הפיכים) ולמרוט מתחת לקו הגבה (הדמיוני) הרצוי. זכרו: פחות זה יותר (ואם תיצרו קשת גדולה מדי תראו מופתעות לנצח).

למרוט תמיד עם כיוון הצמיחה של השערות.

זכרו לסרק את הגבות לפני ותוך כדי, על מנת לבחון את המצב, העבודה והתוצאה. סירוק הגבות בכלל (במברשת מיוחדת לכך) הוא חלק בלתי נפרד מסידור הגבות, וכדאי לאמץ את ההרגל, ממש כמו סירוק שיער הראש.