זירת הפשע: וול סטריט
ג'ון גאפר, עיתונאי בריטי במקורו, בעל טור ועורך בכיר ב"פייננשל טיימס" שמתגורר בברוקלין, ניו יורק, וכבר פרסם שני ספרים העוסקים בעולם הפיננסים וההשקעות, בחר - באופן די טבעי - למקם את זירת ההתרחשות והפשע במותחן הראשון שלו בוול סטריט. "חוב קטלני" מעמיד במרכז העלילה טייקון שנפל מגדולה, אחד הארי שפירו שהיה בנקאי בכיר אך הודח מתפקידו בעקבות הפסדי ענק שנגרמו לבנק שבראשו עמד עקב השקעה גרועה (מהדהד מוכר? זה לא הדבר היחיד; מרכיבים רבים בעלילה מהדהדים דמויות, אירועים ומוסדות מוכרים מסיקורי התקשורת בשנים האחרונות). שפירו זה מובא לילה אחד לחדר המיון הפסיכיאטרי בבית חולים ניו יורקי בידי אשתו הדאוגה, שמביאה איתה גם אקדח שמצאה בידי בעלה. את פניהם מקבל הפסיכיאטר התורן, ד"ר בן קופר.
האישה, נורה, מספרת עד כמה היא מודאגת ממצבו של בעלה הדיכאוני. הרופא הצעיר והמבטיח משתדל להתעלם מהעובדה שהמטופל שלו הוא גם מהתורמים הכבדים לבית החולים, ומתרשם כי דיכאונו הוא כזה שיש חשש שיתאבד. למחרת, אחרי לילה של אשפוז במחלקה, הוא אינו מצליח לשכנע את שפירו להתאשפז מרצונו, ולאחר שנורה מבטיחה לשמור עליו בשבע עיניים ולדאוג שייפגש כנדרש עם הרופא, הוא משחרר אותו. חולפים ימים ספורים ובאחוזת שפירו בלונג איילנד מתרחש מוות אלים. אבל לא, זה לא שפירו שהתאבד, זה כלל לא מעשה התאבדות, אלא רצח. יורשו של שפירו בבנק ההשקעות הוא שנרצח, ושפירו ממהר להגיד שעשה את המעשה מתוך כעס, בהשפעת התרופות שנתן לו ד"ר קופר וכיוון שהיה מטורף. הטייקון שנפל ממהר להפנות אצבע מאשימה כלפי הרופא שטיפל בו.
מכאן מתחיל להתגלגל כדור שלג של תככים, תסבוכות, קשרים ומזימות. צמד שוטרים החוקרים את הרצח משוכנעים כי ד"ר קופר אשם במשהו ומסתיר מידע; מנהלת בית החולים והממונים על קופר מנסים לתאם גרסאות לקראת תביעה צפויה, ובעיקר מנסים להגן על עצמם ועל התורם העשיר שלהם; קופר עצמו מתאהב בסוכנת הבית של שפירו ועושה כל טעות אפשרית מהרבה כוונות טובות; קופר מותקף באורח מסתורי לילה אחד בסנטרל פארק וחוזר הביתה לדירה שנפרצה וחלק מהרכוש בה הושחת; אביו של קופר, החי בלונדון, לוקה באירוע לב, והקשר המשפחתי המחודש מעורר בקופר כל מיני שדים מודחקים. וכן הלאה וכן הלאה, מתים, חיים ומסתבכים עד להתרה הסופית.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
גאפר בחר למקם את עלילת המותחן שלו בזירה הכלכלית, שהיא גועשת ורותחת גם במציאות. הסיפור שלו מהדהד מציאות קצת כמו פרקים מסוימים בסדרות מתח טלוויזיוניות שמוקרנים בלוויית כתובית המבהירה שהעלילה דמיונית. זה לגמרי בסדר, ואף יכול לשמש מקדם אמינות נאה, ודווקא בקטעים השוליים יותר בעלילה - כמו התיאורים של פוליטיקת פנים בבית חולים או בבית השקעות, או ניסיונות הכסת"ח של הבוסים של קופר - זה אכן עובד היטב. העניין הוא כאמור בלב העלילה, שבו מי שלא ממש מתמצא בכל התרגילים הפיננסיים יתקשה להתרשם מעוצמת הדברים.
גיבוריו של גאפר משורטטים חלקם ברישול דו-ממדי, ואחרים אמנם יותר מעוגלים ומעניינים, אך איש מהם אינו כובש באמת. אפילו קופר לוקה בסימפטומים של דמות פלקטית, החל בעניינים לא פתורים מילדות עם אביו וכלה באבחנות קלישאתיות על עצמו ועל חייו. איכשהו, למרות שורה של בחירות נכונות מאוד לתמהיל של מותחן עכשווי - וול סטריט, כסף גדול, רופא פסיכיאטר, ניו יורק ולונדון, לוחמה פסיכולוגית - גאפר מפספס, והתוצאה היא מותחן קריא אבל די סתמי.
שורה תחתונה: אפשר, אבל ממש לא חובה.
"חוב קטלני", מאת ג'ון גאפר. תרגום מאנגלית: דרורה בלישה. 335 עמודים. הוצאת פן-ידיעות ספרים
בלב ראשון לציון, במבנה אדריכלי עכשווי שנראה בעצמו כמו יצירת אמנות, פועל אחד ממוסדות התרבות הייחודיים...
אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...
- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"
- "מה?"
- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"
את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...