זכויות הסבים במהלך גירושי הורי נכדיהם

פעמים רבות במהלך סכסוכי גירושין מתנתקים הקשרים שבין סבים לנכדיהם. לעיתים נובע הניתוק כתוצאה מכך שאחד ההורים מונע את המפגשים עם הורי הצד האחר, מתוך כוונה לפגוע בבן זוגו, ומבלי שהוא מבין כי הפגיעה הקשה ביותר היא דווקא בילדים. פעמים אחרות הניתוק נובע כתוצאה מתחושות המועברות לילדים, גם אם באופן בלתי מילולי, אשר יוצרות הזדהות שלהם עם אחד ההורים, והם עצמם אינם מעוניינים במפגשים עם ההורה האחר ו/או עם הוריו.לעיתים נובע הנתק כתוצאה מהתנהגות הסבים עצמם, אשר נוקטים עמדה בסכסוך והילדים מחליטים להתנתק מסביהם. לאור כל זאת עולה השאלה מהי זכותם של סבים להיות מעורבים בחיי נכדיהם, כאשר ההורים מצויים בהליכי גירושין והקשר בין הסבים לנכדיהם מתנתק? חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962, (להלן: "החוק") קובע כי ההורים הביולוגים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילדים (סעיף 14) ולהם, ורק להם, הזכות והחובה לדאוג לגדילתם של הילדים (סעיף 15). אדם אחר זכאי לעתור לאפוטרופסות, רק אם בית המשפט שלל את אפוטרופסות של שני ההורים (סעיף 28). אם אפוטרופוסות של אחד ההורים נשללת, אזי ההורה הביולוגי השני יקבל את מלוא האפוטרופסות. זכותם של סבים להיות מעורבים בחיי נכדיהם, מוכרת, אך זאת על פי סעיף 28א, לחוק כאשר הם שכולים. חוק הכשרות בא להגן על כבודם של ההורים, ולאפשר להם לטפל בילדיהם בהתאם לעצם הורותם, לפי שיקול דעתם, ללא הפרעה חיצונית, ובכלל זה התערבות סבים.


נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, אמר: "לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט, זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... קיומו [של תא משפחתי] מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית". כלומר העצמאות של ההורים הביולוגיים אינה נתונה לתקיפה, אלא בדרכים מסויימות על פי חוק. נכון הוא כי חוק הכשרות כולל הוראה בדבר שימוע דעתם של קרובים: על פי סעיף 72 לחוק "בכל עניין לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, גם מיוזמתו הוא, לשמוע דעתם של קרובי הקטין, או פסול דין, או החסוי, ככל שבית המשפט ימצא לרצות לשומעם". ועל פי ההגדרה בסעיף 80 לחוק המונח "קרוב" כולל גם סבים. אולם זוהי סמכות כללית, שבית משפט צריך להשתמש בה במינון המתאים ורק כאשר יש צורך לעשות כן. סעיף 68 (א) לחוק הכשרות, נותן סמכות לאפשר לבית המשפט לנקוט באמצעים הנכונים לשמירת ענייניו של הקטין, בתור שכזה, אין הוא יכול להעניק לגורמים אחרים זכויות או סמכויות שאין להם על פי החוק. לסיכום, מתוך מבנה החוק ברור, שהסמכות שניתנת על פי סעיף 28 א' מוגבלת להורה שכול, ולו רצה המחוקק להעניק אפשרות לפנות לבית המשפט לסבים של ילדים ששני הוריהם, האפוטרופסים הביולוגיים, עוד בחיים, ואפוטרופסתם לא נשללה, המחוקק היה צריך לעשות זאת בצורה מפורשת. המסקנה היא שההורים הביולוגיים, כל עוד אפוטרופסתם לא הוגבלה, הם ורק הם הקובעים מה יעשה בילדיהם, כולל ביקור אצל סבים, ובמקרה מחלוקת יכריע בית המשפט ביניהם, תוך הפעלת שיקול דעתו האם טובת הילדים במקרה הספציפי אכן מחייבת את מעורבות הסבים בחייהם.



עוד על סבים ונכדים:


בין חרדה לנחת - על יחסי סבים ונכדים



בקיץ הבא: סבים ונכדים בטיול משותף לאירופה



טיולים חובקי עולם עם סבא וסבתא: הלהיט הבא



שלושה דורות בטיול להולנד



זהירות: סגנון חייכם עובר בתורשה לנכדיכם



הדרך הבדוקה לאיחוד הדורות במשפחה



על סבים ונכדים והקשר ביניהם



מדוע סבא וסבתא מצד האם מטפלים יותר בנכדים?



הסבים מלמדים את הנכדים אוריגמי



התקשורת הבין-דורית: האם היא גשר, או מכשול, בגיל המבוגר?



להפיק את המיטב מהזמן עם הנכדים



על קשר הכייף עם הנכד וחשיבותו (לכל הצדדים)



כשסבא נקרע בין הבן לנכד



על הטיפול בהורים קשישים



שגיאות שסבים וסבתות עושים



הסירו דאגה מלב הנכדים



מה קורה כשסבא וסבתא מחנכים לכם את הילדים?



כך תבנו קשר טוב עם הנכדים