זכויות הקשיש במקרה התעללות, הזנחה וניצול

התעללות ניצול והזנחה של זקנים הינה תופעה הקיימת בכל חברה, גם בחברה הישראלית. למרות התרחשות התופעה קיים קושי בחשיפת המקרים ובטיפולם. החוק בישראל, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מגן על נפגעי התעללות, ניצול כלכלי או הזנחה באמצעות שורה של חוקים אזרחיים, סוציאליים ופליליים. למרות שישנה מסגרת חוקית רחבה, בפועל מקרי ההתעללות בזקנים הנחשפים הם רק קצה הקרחון ולא התופעה בממדיה האמיתיים. הסיבות לכך מגוונות, ראשית האדם הזקן, בשונה מקטינים, אינו משתתף תמיד במסגרות קהילתיות ולכן קשה לדעת את המתרחש בביתו. שנית, בשל כבוד, בושה או תלות הוא אינו ידווח על פגיעה בו. לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחתם עמותת המשפט בשירות הזקנה הוציאה את החוברת: "והדרת פני זקן - 10 שאלות ותשובות בנושא התעללות, הזנחה וניצול כלכלי של זקנים בישראל". מטרת חוברת זו היא להגביר את הידע בקרב זקנים, בני משפחה ואנשי מקצוע לתופעת ההתעללות, ההזנחה והניצול הכלכלי וההסדרים החוקיים בנדון באמצעות עשר שאלות ותשובות פשוטות. אנו מאמינים כי הגברת הידע תעלה את המודעות לתופעה ובכך תתרום לצמצומה. כאמור, בחוק הישראלי קיימות אפשרויות חוקיות מגוונות להתמודדות ולטיפול בהתעללות בזקנים. עם זאת, ראוי לזכור כי בדומה להסדרים משפטיים רבים, אין הם מסוגלים לפתור את כל הבעיות או למנוע לחלוטין מצבים של פגיעה בזקנים. דווקא שילוב נכון בין הטיפול המשפטי-חוקי והטיפול הסוציאלי-האישי יכול להיות התחלה טובה להתמודדות עם התופעה.
מה היקף התופעה בישראל?
בשנת 2005 פורסם סקר מקיף על התעללות והזנחה של זקנים בישראל. את הסקר ערך צוות מחקר בראשות פרופסור צבי אייזיקוביץ' ופרופסור אריאלה לבנשטיין מהמרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה ובתמיכת אשל והמוסד לביטוח לאומי. הסקר נערך בקרב מדגם של 1,045 נשאלים, 392 גברים ו-653 נשים מעל גיל 60 המתגוררים בקהילות עירוניות בארץ. בסקר ניתן ייצוג פרופורציונאלי ליישובים יהודיים וערביים כך ש-89 אחוז מכלל הנשאלים הם יהודים ו-11 אחוז אינם יהודים. בסקר דווחו 18.4 אחוז מכלל הנשאלים כי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר נחשפו לסוג אחד או יותר של פגיעה, קרי אלימות פיזית או מינית, התעללות מילולית, הגבלת חופש או ניצול כלכלי. 25 אחוז מכלל הנשאלים דיווחו על הזנחה כללית, שמשמעותה אי סיפוק צורכי חיים בסיסיים בתחומים שונים לפחות פעם או פעמיים בשלושת החודשים שקדמו לסקר. מהסקר המקיף שפורסם בשנת 2005 בישראל עולה: 25 אחוז מהזקנים שהשתתפו בסקר דיווחו כי חוו הזנחה כללית. 6.6 אחוזים דיווחו כי נוצלו כלכלית. 2 אחוזים דיווחו כי הותקפו פיזית או מינית. 8.1 אחוזים חוו התעללות מילולית.
מיהם הזקנים שעלולים לסבול מהתעללות
1.
נשים בנות 75 ומעלה
: נשים חשופות להתעללות יותר מגברים.לגבי קבוצת הגיל שבסיכון לבנשטיין ורון (2000) מצאו שכיחות גבוהה יותר של בני 75 ומעלה, לעומתם במחקרם של לב ואנסון (2008) לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר לעומת קשישים צעירים יותר. 2.
זקנים בעלי מוגבלות פיזית או שכלית
: זקנות או זקנים הסובלים ממוגבלות פיזית או מנטלית חשופים יותר להתעללות מצד בני משפחותיהם. התשושים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר מבין מצבי התפקוד. הקושי מתעצם לאור העובדה כי לעתים הזקן מתגורר אצל בן משפחתה. 3.
זקנים התלויים בזולת
: מוגבלות פיזית או מנטלית מגבירה את התלות בפוגע. חוסר יכולתו של הזקן לטפל בעצמו ותלותו במטפל, עלולים לגרום להיותו חסר אונים להגן על עצמו. 4.
זקנים הגרים עם בן משפחה / מטפל
: ככל שהזקן תלוי יותר במטפל העיקרי וגר במשק בית משותף איתו, כך גדל הסיכוי להתרחשות ההתעללות. 5.
זקנים הסובלים מבדידות חברתית
: בדידות חברתית הופכת את הזקן לפגיע יותר, מאחר שהוא חשוף פחות למערכות החברתיות הפורמליות והבלתי פורמליות. יש לציין כי זקנים רבים מבודדים ואין גורמים נוספים שלהם יש קשר איתם וזאת בניגוד, למשל, לקטינים שמחויבים ללכת לבית הספר.
מי הם הפוגעים בזקנים?
1.
קרבה משפחתית
: הפוגעים הם לרוב בני משפחה. חלקם משמשים כמטפלים עיקריים - צאצאים של הזקן או הזקנה, או בני זוג. 2.
מגורים משותפים ותלות של הפוגע בזקן
: תלות חומרית-כלכלית של בן המשפחה בזקן הופכת אותו למתעלל פוטנציאלי. במחקרים נמצא כי מגורים משותפים עם הפוגע הם המנבא החזק ביותר להתעללות, בעיקר אם הפוגע סובל מבעיות אישיות, נפשיות או כלכליות. 3.
בעיות נפשיות, נכות ופיגור
: נכות זו מגבירה את תלות המטפל בזקן ועלולה להביא למצב של התעללות. 4.
התמכרויות
: במחקרים נמצא כי פוגעים רבים סובלים מהתמכרויות לאלכוהול ולסמים. התמכרות להימורים נמצאה אף היא כגורם סיכון. 5.
דינאמיקה משפחתית פגועה
: היסטוריה של יחסי אלימות במשפחה כדרך חיים ואלימות בין-זוגית מתמשכת נמצאו כמנבאות מרכזיות להתעללות כלפי הזקן, כמו גם קונפליקטים בלתי פתורים. 6.
מצבי לחץ ודחק
: מצבי חיים היוצרים לחץ ודחק מתמשכים בחייו האישיים של בן המשפחה המטפל בזקן. 7.
בידוד חברתי
: בידוד חברתי של הפוגע ורשת תמיכה מצומצמת.
כיצד החוק בישראל מגן מפני התעללות בזקנים?

מינוי אפוטרופוס
- לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: החוק נותן הגנה משפטית, באמצעות מינוי אפוטרופוס, למצבים שבהם אדם מאבד את כשרותו המשפטית, אינו מסוגל לדאוג לענייניו מבחינה תפקודית או הסובל מליקוי שכלי, כך שהוא לא ייוותר חשוף למצב של ניצול כלכלי, הזנחה או התעמרות.
הוצאת צו למתן טיפול - לפי חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו-1966:
חוסה מוגדר כ"קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו". החוק מאפשר לפקיד הסעד לבקש צו מבית המשפט כדי להגן על שלומו הגופני או הנפשי של החוסה, אחרת החוסה לא יקבל טיפול ראוי. הדבר נכון במיוחד למצבים בהם החוסה עצמו או האחראי עליו אינם מסכימים לטיפול מטעמים לא סבירים. באמצעות הצו בית המשפט יכול הורות על בדיקה רפואית, טיפול וניקיון של דירת החוסה וכיוב'.
עבירה פלילית ועונש מאסר
- לפי תיקון 26 לחוק העונשין, התשל"ז-1977: ב- 1989 התקבל תיקון לחוק בו הוסף פרק הדן ב"חסרי ישע". לא כל זקן הוא חסר ישע. זקן יכול להיחשב כחסר ישע אם הוא סובל ממוגבלות פיזית או שכלית. בנוסף, זקן יכול להיחשב כחסר ישע אם הוא בריא וכשיר אבל הוא תלוי ומפחד מהאדם שפוגע בו. התעללות בחסר ישע היא: התעללות גופנית, נפשית, מינית ואף הזנחה במעשה או במחדל הינן עבירות פליליות שבצידן עונש חמור. התיקון קבע חובת דיווח מיוחדת לכל אדם ובמיוחד לאנשי מקצוע המטפלים בחסר הישע הזקן. בכל מקרה שיש חשש כי האדם הזקן חסר הישע סובל מהתעללות יש לדווח לפקיד הסעד במחלקת הרווחה או למשטרה. בנוסף ניתן לפנות לוועדת פטור ולבקש פטור מדיווח. במקרים שפקיד הסעד חושב שהתערבות טיפולית עדיפה על פנייה להליך פלילי ורב הנזק בדיווח למשטרה, יכול לפנות לוועדת פטור לבקש פטור מדיווח. בוועדה חברים קצין משטרה, נציג פרקליטות, ופקיד סעד.
זכויות נפגע האלימות לקבל מידע בהליך הפלילי
- חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, כולל זכויות הנוגעות להליך הפלילי, שזכאים להן מי שנפגעו מעבירה פלילית. החוק קובע עקרונות כלליים למתן הזכויות תוך התחשבות בנפגע ובצרכיו, בהגנה על פרטיותו ובמוגבלויות שונות כמוגבלות שכלית או קשיי שפה. החוק מפרט את זכויות נפגע העבירה בכל שלב של ההליך הפלילי, המשפטי והמאסר, ובהן זכות לקבל מידע הנוגע להליכים אלה והזכות להביע עמדה בנוגע לאמצעים הננקטים בעניין הנאשם, כגון הסדר טיעון ובקשת חנינה.
הוצאת צו הגנה ("צו הרחקה"):
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 מאפשר הרחקה פיזית של בן משפחה מתעלל, לתקופה קצרה יחסית (בממוצע מספר חודשים), באמצעות צו הגנה הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף לכך החוק מאפשר לבית המשפט לחייב את הצד הפוגע לקבל טיפול מגורם שייקבע על ידי בית המשפט. צו הגנה יכול לכלול גם סוגים נוספים של הגנה ולא רק הרחקה, כגון להימנע מלהטריד. צו הגנה תכליתו סעד זמני כאשר במסגרת הזמן של ההגנה/ הרחקה צריך לפעול לפתרון מוחלט. כך למשל לצורך הרחקת בן בגיר המתעלל בהורה הזקן, ניתן להוציא צו הגנה זמני ובפרק הזמן של הצו פועלים להוצאת צו מניעה ופינוי קבועים מהבית על בסיס חוק מקרקעין - התשכ"ט 1969.
חובת היידוע, סעיף 11א:
סעיף זה קובע כי איש מקצוע (רופא, אחות, שוטר, עו"ס ועוד) שיש לו יסוד סביר להניח שבאדם שבו טיפל נעברה עבירה על ידי בן משפחתו, חייב לידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת המשטרה, למחלקה לשירותים חברתיים, או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של מקומות אלו הקרובים למקום מגוריו של המטופל. חשוב להבחין בין חובת יידוע לחוברת דיווח. חובת היידוע מתייחסת לחובה ליידע זקן, שאינו חסר ישע, על האפשרויות החוקיות והטיפוליות הקיימות. אם מדובר בזקן חסר ישע קיימת חובה לדווח על המקרה למשטרה.
החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"א-2001:
מאפשר הוצאת צו הגנה המרחיק את המתעלל גם אם הוא אינו בן משפחה. החוק מרחיב את סמכויות בית המשפט להוציא צווי הגנה וטיפול גם במקרים של הטרדה מאיימת. בהטרדה מאיימת הכוונה לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, הפוגעים בשלוות חייו של אדם, בפרטיותו או בגופו. בשני החוקים הנ"ל מדובר בהליך אזרחי ולא פלילי.
לחוברת במלואה -
לחצו

קהילת המוקד לאזרחים ותיקים, פלטפורמה שבה הגולשים וכל ותיקי ישראל יכולים להתייעץ ולהיעזר בעובדי המוקד לאזרחים אונליין. 

עוד על זכויות משפטיות:

זכויות תשושי נפש מול חברת הביטוח

זכויות החולה לאחר אירוע לב

מרכז המידע לזכויות ניצולי השואה: הצלחה


צוואה ברורה - בעיקר למען המשפחה


דיור מוגן: לפני שחותמים על הסכם

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום ייעוץ משפטי