חבל וקלאס עם סבא וסבתא

קופצים בחבל. צילומים: מורג ביטן 

קלאס? חמש אבנים? חמור גדול? תשאלו ילד ממוצע מה אומרים לו השמות הללו, ותיתקלו במבט מזוגג, ששנייה אחר כך יחזור להתמקד באייפון או בטאבלט. הימים שבהם ירדו ילדים לשכונה לשחק במשחקי רחוב עברו חלפו. כיום הבית, או ליתר דיוק החדר הפרטי, הוא זירת ההתרחשויות העיקרית של שנות הילדות, והסיבות לכך נעות מהתפתחות הטכנולוגיה, המאפשרת לנהל חיים שלמים מול מסכים, ועד לסכנות האורבות לילדים ברחובות של היום.

דיירי בית הדיור המוגן "אחוזת צהלה" בתל אביב העבירו היום (יום ב') לתלמידי כיתות ג'-ד' מבית ספר "המשתלה" קורס מזורז במשחקי רחוב קלאסיים. אם לא יאמצו אותם, לפחות יידעו כיצד בילו סביהם את הילדות. גינת בית הדיור המוגן נהפכה עם בוקר לזירת פעילות משותפת לדיירי הבית הנמרצים ולילדים המתוקים והנמרצים לא פחות.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

ילדי בית הספר, שזכו לצמר גפן מתוק, לשתייה ולהרבה תשומת לב וחיבה מהסבים והסבתות סביב, נראו נלהבים ומשתפי פעולה, והאווירה הייתה שמחה במיוחד. "אנחנו עושים להם יום כיף ומראים להם איך אנחנו שיחקנו", אמרה לבונאי. "בילדותי בתל אביב, בלי טלוויזיה ובלי מחשב, היינו משחקים כל הזמן ברחובות, שהיו אז שקטים ובטוחים יותר. אפילו טלפון קווי לא היה בבית, והיינו שורקים לחברים שיירדו למטה. היום הנכדים שלי יושבים כל היום ומקלידים. פעילות גופנית הם עושים רק במסגרת של חוגים, אבל סתם לצאת לשחק אחר הצהריים בתופסת, מחניים, קלאס? אין דבר כזה".