חג השבועות הנעלם

ילדים וביכורים, 1953. צילום: קק"ל

איפה כתוב שבחג השבועות מצווה לאכול עוגות גבינה? בשום מקום. כך גם לגבי הטנא המקושט וכתר הפרחים לראש הילד. מתברר שמרבית המנהגים שנתפסים כחלק בלתי נפרד מהחג אינם קשורים לנוסחו המקורי ו"הודבקו" לו לאורך הדורות.

במאמר בשם "חג השבועות הנעלם", המבוסס על הספרות הכוהנית של המגילות הגנוזות, מתארת פרופ' רחל אליאור מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים כיצד נחגג החג בימים קדומים וכיצד התגלגל למה שהוא היום.

"כל חג הוא תוצר של מאבק על מסורות וערכים על זיכרון ושכחה ועל הנחלה של ערכים משתנים של הגמוניה, הקובעת מה ראוי לזכור ומה ראוי לשכוח", אומרת פרופ' אליאור (שלאחרונה יצא ספרה "ישראל בעל-שם-טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים" בהוצאת כרמל). "חג השבועות הוא דוגמה מופתית לכך.

"בתורה הוא נחשב לחג מרכזי של הכוהנים בבית המקדש ואחד משלושת הרגלים (חגי העלייה לרגל לירושלים ולמקדש). הוא מוזכר כ'חג הביכורים', "חג הקציר' 'חג שבעת השבועות' ועוד, אבל אחרי חורבן בית המקדש השני החג נמחק. החכמים ביטלו את המסורת הקודמת וגיבשו מסורת אחרת במקומה. השם 'חג השבועות' לא מוזכר במשנה או בתוספתא, ובמקומו חוגגים חג בשם 'עצרת', שאין לו מסכת בסדר מועד".

השם החדש, נולד משינוי בלוח השנה העברי. "בזמן המקרא לוח השנה היה מבוסס על השמש והחל בחודש ניסן. אחרי החורבן הפכו החכמים את תשרי לחודש הראשון בשנה. על פי הלוח החדש שבועות הוא החג האחרון, העוצר את מחזור החגים, ומכאן השם 'עצרת'".

לא רק את שבועות. את כל חגי ישראל היו צריכים להמציא מחדש אחרי החורבן והגלות. "מסורת מקראית של אלף שנה נדחקה הצידה. חג השבועות, שהיה חג של הכהונה והמקדש, איבד את משמעותו בלי ירושלים, בלי המקדש ובלי הכוהנים. הנופך המקראי שלו נעלם, והומצא לו נופך חדש.

"בתקופת המקרא, שם החג נגזר מהמילה 'שבועה' (שמקבילה לברית) ומהמילה 'שבע', הוא ציין את הברית בין אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, המבוססת על שביתה בפעילות במחזוריות שביעונית מקודשת. כל שבעה ימים יש שבת, בשבעת חודשי השנה הראשונים חלים שבעת מועדי ה', כל שבע שנים יש שנת שמיטה וכד'. למי ששמר את מחזוריות ההשבתה השביעונית, הובטח שיזכה למחזורי פריון של שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, השעורה, החיטה, התאנה, הגפן, הרימון, הזית והתמר".

אחרי החורבן, היה זה רבי עקיבא שהסב את ברית ההשבתה השביעונית לסוג של ברית נישואין. "הוא טען שכיוון ששיר השירים מדבר על אהבה וניתן במעמד הר סיני, החג משול לנישואין בין הקב"ה לכנסת ישראל. בעקבות כך נקשרו לחג מנהגי הכנת כתרי פרחים, חופה וקישוטים המזכירים קישוטי חתונה.

"תורת הקבלה פיתחה את נושא הנישואין ל'תיקון ליל שבועות', שמטרתו 'להתקין' את הכלה, כנסת ישראל, השכינה, הקשורה בתורה שבעל פה, לנישואיה עם הקב"ה, נותן התורה הכתובה".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

עם תחילת המפעל הציוני והשיבה לארץ ישראל קיבל חג השבועות את הצביון החקלאי המוכר לנו היום. "אמנם אין בית מקדש ואין עלייה לרגל, אבל יש לנו בפעם הראשונה ביכורים. בגלות זה לא היה קיים, ובין החלוצים היו רבים מרקע דתי, ששמחו לחזור למצוות שתלויות בארץ.

"ברגע שהחלו לעבד את האדמה והיו יבולים ראשונים, הוחלט להפוך את חג השבועות לחג הקציר, ככתוב בתורה, 'חג ביכורי קציר חיטים', ונולדו טקסי הביכורים במושבות ובקיבוצים. חג השבועות הפך לחג מאוד שמח, בלי מצוות קשות לביצוע ובלי מגבלות. התקופה יפה, הכול צומח ופורח וחוגגים את הקציר והביכורים".

ומאכלי החלב?

"זו ממש המצאה שאין לה שום קשר למקורות. הרפתנים והחלבנים רצו להיות חלק מהחג, זה כנראה רעיון שלהם. בחג השבועות מחויבים להביא ביכורי קציר חיטים ורק מהצומח, אבל כיוון שאין לחג מצוות ותקנות, העם המציא מנהגים.

"בעיני חג השבועות עומד בסימן של אהבה, שמחה וקבלת האחר, כפי שמשקפת מגילת רות. זה סיפור מלא אהבה, מסירות, אחווה ונאמנות, המציג יחסי אנוש מהיפים שיש. בישראל של ימינו רות המואבייה הייתה נשלחת למתקן 'חולות'. אולי ראוי ללמוד ממגילת רות איך להתייחס לפליטים שבאים בשערינו". 

עוד על שבועות:

פמיניזם, גרסת התנ"ך