"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים": כך נאמר, בלי אזכור לעוגות ובורקס גבינה. אבל מנהגים מטבעם להתגלגל וכך הפך שבועות לחג החלב ויש שיאמרו, לחג שיווק מוצרי החלב. משמעויותיו ומנהגיו האחרים נדחקו לשוליים ואפשר למצוא אותם כיום רק בתהלוכות החקלאיות בקיבוצים ובמושבים, או באירועים דתיים-רוחניים כמו תיקון שבועות.

חג השבועות, אחד משלושת הרגלים, הוא במקור חג חקלאי, שהתאפיין בקציר ביכורי שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל, והבאתם כמנחה לאלוהים בבית המקדש. שמו נגזר משבעת השבועות שצריכים לחלוף מיום קציר העומר (ויש הגורסים משבועת הברית של עם ישראל), והוא נקרא גם "חג הביכורים" ו"חג הקציר" בשל קציר ביכורי היבולים ו"חג מתן תורה", בשל מעמד הר סיני שחל על פי המסורת באותו יום.

הקציר, מסמלי החג, הוא הסיבה לקריאת "מגילת רות" בשבועות, שעלילתה מתרחשת בשדות החיטה של בית לחם. המגילה מספרת את סיפורה של הגיורת הראשונה, רות המואבייה, שהלכה אחרי נעמי, אם בעלה המת, לנחלת יהודה, הכירה איש עשיר בשם בועז והפכה למקימת השושלת של דוד המלך.

הצטרפו לקהילת טבעונים 50 פלוס של מוטק'ה

מנהג נוסף שהסתפח לחג השבועות בספרד של ימי הביניים והועלה ארצה על ידי מקובלי צפת, הוא "תיקון ליל שבועות". תיקון מלשון התקנת קישוטים לכלה, היא התורה, הנישאת באותו לילה לעם ישראל. התיקון כולל קריאת פרקים מהמקרא, המשנה והתלמוד וטקסטים קבליים לאורך כל הלילה שלפני החג והתפלפלות בסוגיות השונות.

אירועי תיקון ליל שבועות, נפתחו בשנים האחרונות גם לקהל החילוני, כמפגשים תרבותיים-רוחניים, המשלבים יהדות עם ספרות, מוזיקה ויין ומשמשים במה לדיונים על זהות יהודית וישראלית, חברה, שוויון, אמנות ואהבה.

דרך נוספת לחגוג את החג, הנחשב מסיבה הלכתית כלשהי גם ל"חג המים", היא טיולים סביב מקורות מים ויש למרבה ההפתעה לא מעט מעיינות, בריכות ונקבות מים בישראל, שאפשר ליהנות מקרבתם המרעננת וגם לשכשך ולטבול.

 אוהבים לבשל? מתעניינים באוכל? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

חג שמחת חלב – בלי קשר למשמעות המקורית

\
במקום לבסס את החג על תנובת הארץ, התחלנו לבסס על תנובה. צילום: shutterstock

כשמגיעים לצד הקולינרי של החג, קשה להימלט מהחלביות השורה עליו בדורות האחרונים. ההסברים לקשר בינו לבין אכילת מוצרי חלב, שונים ומשונים. אחד מהם, הוא המשלת התורה ב"שיר השירים" לחלב ודבש. גרסה אחרת אומרת שבמעמד הר סיני נאלצו בני ישראל להסתפק במזון חלבי, כי נבצר מהם להכשיר את הכלים ואפילו נאמר ש"חלב" בגימטריה שווה 40, כמניין הימים ששהה משה על הר סיני.

כתבת האוכל אורי שביט מ"טבעוניות נהנות יותר", מאמינה שהסיבה היא חוקי הכשרות, המחלקים את הארוחות ל"בשריות" או "חלביות". "איכשהו, בגלל המנהג לא לאכול בשר בשבועות, הלכו לאופציה השנייה", היא אומרת, "אבל במקום לבסס את ארוחת החג על ירקות ופירות מתנובת הארץ, התחילו לבסס אותה על 'תנובה'.

"החג איבד את השורשים והפך לחג מסחרי ללא ערכים. אנשי פרסום זיהו את המגמה וקראו לו 'חג שמחת החלב' והוא הפך לחגיגה מטורפת של קניית גבינות, בלי קשר למשמעותו המקורית".

 
הטבע במלוא הדרו וזוהי סיבה מעולה לחגוג. צילום: shutterstock

גם בלי להיכנס לסיבות הבריאותיות להימנעות מחלב ומשאר מוצרי המזון מהחי, שביט מציעה לחגוג השנה בצורה אחרת. "במיוחד בחגים, אני שואלת את עצמי האם הדרך היחידה ליהנות, היא על חשבון סבל של מישהו אחר. כשאני יודעת איך משק החלב מתנהל, אני לא רוצה את התוצרים שלו ויש דרכים רבות להחליף אותם".

ואיך מכינים ארוחה לחג השבועות בלי מוצרי חלב?

 "מכינים שולחן חג על טהרת הצומח וזה אפילו מאוד יצירתי. אפשר למשל לבסס את הארוחה על שבעת המינים, חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר, כשבכל מנה יש אלמנט מהם. זה מאפשר להעביר מסר לילדים במשפחה על הקשר שלנו לארץ. על עוגת גבינה במבצע מהסופר, אין יותר מדי מה להגיד. על שבעת המינים אפשר לדבר. בנוסף, אנחנו מעבירים כאן מסר חשוב של דחיית תכתיבים שיווקיים ובחירה בתוכן יצירתי וערכי".

ואם קשה לוותר על הפשטידות והבלינצ'ס?

 "אין שום בעיה להכין אותם מגבינות מהצומח, לבסס על ירקות ולייצב מבחינת הבלילה מקמחים, גם ללא גלוטן כמו קמח חומוס או קמח עדשים. טופו הוא אחד מחומרי הגלם המופלאים ואפשר למצוא היום טופו קשה בקובייה וטופו 'משי' עם מרקם של ריקוטה, שיכול לשמש להכנת עוגות ולמילוי של בלינצ'ס ובורקס.

"מי שלא מתחבר לטופו, יכול להכין גבינות ביתיות משקדים או אגוזי קשיו טחונים וכמובן שיש היום בארץ שוק גדול של גבינות מוכנות מהצומח, חלב צמחי ושמנת צמחית מכל הסוגים. הרבה יותר פשוט עכשיו להוציא את מוצרי החלב מהצלחת וגם את שבועות אפשר לחגוג במלוא הכיף, בלי לוותר על הטעם והחגיגיות".  

 אוהבים לבשל? מתעניינים באוכל? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

מתכון: פשטידת תרד ומנגולד לשבועות של אורי שביט

כדאי לתת לפשטידה לנוח יום לפני ההגשה. צילום: אורי שביט, טבעוניות נהנות יותר

אפשר ומומלץ להוסיף לפשטידה עוד ירוקים (קייל למשל יהיה מושלם) ולהפתיע את האורחים עם מאפה בריא וטעים, ללא גלוטן, ביצים ומוצרי חלב. הפשטידה אפילו מוצלחת יותר אם מכינים אותה יום אחד מראש.

המרכיבים

לירקות:

1 צרור גדול של מנגולד, מופרדים לעלים ולגבעולים וקצוצים גס

1 קופסה גדולה של עלי תרד, שטופים היטב וקצוצים גס

5 גבעולי בצל ירוק, קצוצים גס

מלח, פלפל שחור גרוס טרי

1-2 כפות שמן קוקוס (לא חובה)

שמן זית

לבלילה:

1 חבילה (300 גרם) טופו, חתוך לקוביות גדולות

1 בצל סגול, קצוץ גס

1 כוס קמח חומוס

1 כפית גדושה אבקת אפייה

1/2 1 כוסות מים

מלח, פלפל, אגוז מוסקט מגורד

לציפוי:

1/2 כוס שקדים פרוסים

ההכנה

1 מחממים שמן זית ושמן קוקוס במחבת. מאדים בצל ירוק וגבעולי מנגולד במשך כ-5 דקות עד שהם מרככים מעט. מוסיפים את עלי המנגולד והתרד וממשיכים לאדות כ-5 דקות נוספות, עד שהעלים מתרככים ומתכווצים. מתבלים במלח ובפלפל, מסננים מנוזלים ושומרים בצד.

2 מניחים את הטופו והבצל במיכל של מעבד המזון וטוחנים לקבלת קרם סמיך. מעבירים לקערה ומוסיפים קמח חומוס, אבקת אפייה ומים. טורפים עד שמתקבלת תערובת אחידה ודלילה יחסית – במידת הצורך ניתן להוסיף עוד מעט מים. מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט.

3 מחממים תנור ל-180 מעלות.

4 מעבירים לקערה עם תערובת הטופו את התרד והמנגולד ומערבבים. יוצקים את התערובת לתבנית מלבנית משומנת בשמן זית, ומפזרים את השקדים הפרוסים. מכסים בנייר כסף ואופים במשך כ-40 דקות. מסירים את נייר הכסף ואופים 5-10 דקות נוספות, להזהבה.

5 מוציאים מהתנור ומניחים לפשטידה להתקרר בחוץ לפחות 15 דקות לפני ההגשה, כדי לאפשר לפשטידה להתייצב. אחרי שהייה במקרר וחימום חוזר הפשטידה תהיה יציבה אפילו יותר.

כל הבריאות בשבעת המינים

הצטרפו לקהילת טבעונים 50 פלוס של מוטק'ה

מחפשים רעיונות נוספים? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

עוד במדור האוכל של מוטק'ה