חדש במוטק'ה: קהילת אקולוגיה ואיכות הסביבה

נפתח בווידוי. בחודשים האחרונים התחלתי לשמש כעובדת תברואה. לא, אני לא נתלית בירכתי משאית אשפה העושה דרכה ברחובות העיר, למרות שגם זה יכול היה להיות נחמד, אבל בהחלט מקדישה זמן לאשפה. פלסטיק, זכוכית, קרטון, נייר, פסולת אלקטרונית וכמובן שיירים אורגניים, מנותבים כל אחד למקום אחר. מנג'ס? לכאורה כן, אבל נסו ותראו שזה ממכר, שלא לדבר על התחושה הטובה של מי שמציל את כדור הארץ במו ידיו (ואשפתו). נכון שבמועצה האזורית שלי, עמק חפר, הקימו ביישובים מרכזי מחזור משוכללים שבהם מתאפשר ה"הפרד ומשול" הזה ולא בכל מקום תמצאו מכלי הפרדה כמו אצלנו, אבל הרשויות בישראל די בכיוון, ואולי בקרוב תזכו בזה גם אתם. בכל מקרה, חשיבה והתנהגות אקולוגית הן לא רק מהנות, אלא אף הכרחיות. אלא אם אתם רוצים להשאיר לנכדים ולנינים עולם רצוץ משאבים. קהילת האקולוגיה החדשה שנפתחה במוטק'ה היא המקום לאלה מכם שרוצים להצטרף למהפכה הירוקה. וזה לא אומר רק הפרדת אשפה, אלא גם התוודעות לטכנולוגיות הירוקות המתפתחות חדשות לבקרים, ממערכות סולאריות ליצירת אנרגיה ועד לשימוש חוזר במים אפורים, ייצור קומפוסט וחיסכון בחשמל. מנהלי הקהילה הם ישראל בן-דור העוסק בבנייה ירוקה, יניב פילדסט, בעל גן סולארי, ואודי גרוס, גנן אורגני. ישראל בן-דור (54), בעל תואר שני במנהל עסקים וניסיון בתפעול פרויקטים בתחום הבנייה, עוסק בהתאמת מבנים קיימים לעקרונות הבנייה הירוקה. במקביל הוא פעיל בעמותה הישראלית ליזום בנייה ירוקה ובת קיימא ועוסק בהדרכה בנושא. אז איך בדיוק מתאימים את הבית לעקרונות הירוקים? לדברי בן-דור זה יכול להתחיל בדברים פשוטים כמו התקנת חסכמים על הברזים לחיסכון במים, איסוף מי המזגנים לצורך השקיה (מזגן יכול להפיק עד 50 ליטר מים ליום!) והחלפת הנורות בבית לחסכוניות. "מי שרוצה להעמיק בנושא יכול לעשות סקר אנרגיה במבנה ולבדוק מה מבזבז ולהגיע למסקנה ששווה למשל להחליף את מערכת מיזוג האוויר ליעילה יותר וחסכונית, באנרגיה ובכסף. "כדי להקטין את השימוש במזגן אפשר גם לצפות את זכוכיות החלונות בציפוי מיוחד שמונע קרינה והתחממות של החדר ועדיין מכניס אור. אפשר לחסוך בתאורה על ידי החלפת גופי התאורה או חלוקתם מחדש בבית. להתקין גלאי אור במסדרון או בשירותים, שמדליק אור רק כשפותחים את הדלת. כדאי לשפר גם את תחזוקת המבנה. לוודא, למשל, שהפילטרים ומעברי האוויר זוכים לניקוי. אם מתחזקים נכון, הבלאי יורד והאיכות הבריאותית של הדברים טובה יותר. "אפשר לבדוק גם את ההתנגדות התרמית של מעטפת הבית. אפילו תוספת של שכבת טיח לקיר יכולה לשפר פלאים את הבידוד. לוודא שהחלונות בבית פונים לכיוונים הנכונים, שאינם מכניסים חום, או ליצור חלונות עליונים שיאווררו את המבנה בעזרת הרוח הטבעית". בנייה ירוקה, אומר בן-דור, היא בנייה נכונה. "בית שנבנה מלכתחילה בתכנון מושכל, יהיה בסופו של יום בריא, יעיל וזול יותר בתפעול ובאחזקה השוטפת. גם אם תהליך הבנייה ארוך יותר ומחייב יותר משאבים, זה משתלם, כי המבנה ישמש למגורים למשך עשרות שנים". הנישה שהמנהל הנוסף של הקהילה, יניב פילדסט (33), מצא לפעילות הירוקה שלו הוא "הגן הסולארי" שהקים בבנימינה, מרכז מבקרים בנושא אנרגיה ירוקה המציע סיורים חווייתיים ואינטראקטיביים לילדים ולמבוגרים. "אנחנו מציגים טכנולוגיות בתחום האנרגיה הירוקה, המים, הבנייה הירוקה והמחזור. מבהירים את הצורך בשינוי ומלמדים איך אפשר לנהוג אחרת". פילדסט מגיע מתחום היזמות. בעיסוקו הקודם ניהל פורטל תשתיות לאנרגיה ירוקה וחקר את התחום. "הנושא הירוק תמיד עניין אותי. מהמחקר שערכתי הבנתי שצריך לעשות את השינוי באמצעות הסברה וחינוך ומתן מידע מקיף ומבוסס. בהתחלה התמקדתי באנרגיה סולארית, אבל עם הזמן הבנתי שהיא לא יכולה לבוא לבד. יש קשר בין חיסכון במים לחיסכון באנרגיה לזיהום סביבתי, וצריך לפעול בכל המישורים". אודי גרוס (29) יהיה אמון בקהילה על צד נוסף של חיים ירוקים - חקלאות וצריכת מזון אורגני. גרוס, שבעבר עסק בבנייה בבוץ ובחומרים מקומיים אחרים, עוסק היום בהקמת גינות אקולוגיות ואורגניות ויוכל לייעץ כיצד מתחשבים באדמה, כיצד מגדלים ירקות ללא דשנים כימיים ואיך יוצרים קומפוסט ביתי. "הרעיון הוא ללכת ככל האפשר עם הטבע. להעדיף למשל את האדמה המקומית ולא לייבא אדמה או תערובת שתילה ממקום אחר. זה לא אקולוגי. אם צריך לשפר, אפשר להוסיף יותר קומפוסט או חיפויי קרקע מהשטח, כמו קש או עלים יבשים". משק אקולוגי הוא, לדבריו, ההיפך מתרבות הצריכה המהירה. "זה משהו שצריך לחיות אותו ביום יום, לעקוב אחרי הצמיחה ולנסות למצוא פתרונות. זה לא שגר ושכח". עקרונות נוספים שיהפכו את הגינה שלכם לאורגנית הם שימוש במים ממוחזרים להשקיה (אפשר מהמקלחת ומהכיור) וזריעת ירקות עונתיים כדי ללכת עם הטבע ועם עונות השנה. התוצאה, לדברי גרוס, מצדיקה את המאמץ. "לאכול ירק שנקטף מהגינה שלא מכיל כימיקלים ולא שכב במקררי ענק לפני שהגיע אלינו זה חוויה שונה לגמרי. זה לא רק בריא יותר, זה גם טעים יותר". הכול טוב ויפה, אבל האם ניתן לשנות הרגלים שהושרשו במשך שנים, בעיקר אצל אנשים מבוגרים? מנהלי הקהילה סבורים שממש כן ושיותר מכך, מבוגרים יכולים לשמש כשגרירים של רצון טוב בנושא איכות הסביבה. "קהלי היעד הפוטנציאליים של המהפכה הירוקה", אומר בן-דור, "הם הילדים, שעדיין אפשר לעצב, ובני הגיל השלישי. יש להם יותר פנאי, הם יכולים ולהתנדב ולסייע, להעביר מסרים במפגשי ידע ובמפגשים חברתיים וגם לחנך את הדורות הבאים. אסור לפספס את הקהל הזה, מה גם שיש בהם בעלי ידע, שיכולים לספר על דברים שנעשו לפני 30-40 שנה בתחום הבנייה לדוגמה, שלא קראו להם 'בנייה ירוקה', אבל הם די דומים". "דווקא לדורות הקודמים הייתה מודעות", מסכים פילדסט. "סבתא שלי עשתה קומפוסט, מחזרה חפצים לפני שהמציאו את המילה מחזור. לא היו אז מוצרים חד פעמיים, היו מתקנים מכשירי חשמל, בגדים, נעליים, ולא צרכו כל כך הרבה. אנחנו צריכים לעשות צעד אחורה, בעניין הרגלי הצריכה. לא לקנות מוצר זול מסין ואחרי שנה לקנות חדש, אלא להעדיף משהו שיחזיק עשר שנים, וגם אז נוכל למצוא לו שימוש אחר. "קהילת האקולוגיה במוטק'ה יכולה לעזור לאנשים, שפעם נהגו אחרת אבל העולם המודרני הקהה את חושיהם. חוץ מזה, אם הסבים יתחילו לחשוב יותר ירוק, הם יתנו דוגמה אישית לכל המשפחה".
לקהילת אקולוגיה ואיכות הסביבה:

לחצו

עוד על קהילות מוטק'ה:

חדש במוטק'ה: קהילת אוכל, בישול ואפייה

חדש במוטק'ה: קהילת לחיות בריא

חדש במוטק'ה: קהילת אמנות

חדש במוטקה: קהילת נשים

חדש במוטק'ה: קהילת ותיקי הקיבוצים

חדש במוטק'ה: קהילת סבא וסבתא

חדש במוטק'ה: קהילת מפגשים חברתיים

חדש במוטק'ה: קהילת גינון

חדש במוטק'ה: קהילת ריקודים

חדש במוטק'ה: קהילת מתנדבים למען הקהילה