חדש במוטק'ה: קהילת מפגשים חברתיים

הצצה בקהילת המפגשים החברתיים החדשה שנפתחה במוטק'ה עושה חשק לצאת לבלות. בתי קפה, טיולים, ריקודים, ואף מילה על חובות משפחתיים או על ימי עבודה מתישים. בקיצור, ערוץ החיים הטובים. הקהילה קמה כדי לענות על הצורך במידע ולעודד קיום מפגשים של פנים מול פנים ולא רק וירטואליים בין גולשי האתר. לדברי גלית פרטל, מנהלת הרשת החברתית במוטק'ה והאחראית על הקהילות, אחת המטרות החשובות של האתר היא להרחיב את המעגל החברתי של גולשיו ולמגר את הבדידות. "כיוון שהאתר עצמו לא מארגן מפגשים חברתיים, את העבודה צריכים לעשות הגולשים עצמם, אבל אנחנו נותנים במה למי שרוצה לארגן מפגש או להשתתף בו". מפגשים של גולשי מוטק'ה אינם דבר חדש. הם מתקיימים זה כמה שנים במקומות שונים ובהרכבים שונים ברחבי הארץ, אבל עד היום לא היה מקום שריכז את המידע עליהם. "הגולשים שלנו יוצאים לטיולים משותפים, נפגשים בבתי קפה, עורכים מפגשי קריאה", מספרת פרטל. "לפני שבוע, למשל, נפגשו 72 אנשים במועדון ריקודים. ההתארגנות נעשתה בצ'ט ודרך כל מיני קהילות, אבל עכשיו יש כתובת ברורה למי שמחפש מפגש או רוצה לארגן אחד כזה, והאפשרויות הן רבות. אפשר לארגן קבוצת נשים, קבוצת טיולים, קבוצת ברידג', קבוצת רכיבה על אופניים או הליכה משותפת, שירה, קריוקי ומה לא. מנהלות את הקהילה שתי נשים עם ניסיון בארגון מפגשים, ז'קלין רביבו ופרלי רון, אבל היינו רוצים לראות גם אנשים אחרים מרימים את הכפפה ומארגנים מפגש, כאשר מנהלות הקהילה יכולות לתת עצות". ז'קלין רביבו (64), גולשת וחברה באתר מוטק'ה כבר חמש שנים. "לפני שלוש שנים התחלנו לקבוע בין החברים ולהיפגש באופן ספונטני. נוצרו הרבה קשרים חברתיים והתחלתי לארגן ימי כיף, טיולים ברכבת, ארוחות משותפות במסעדות. בשבילי, וגם בשביל אחרים, זו הזדמנות להפיג את הבדידות". רביבו היא גרושה ואם לארבעה ילדים שחיים בחו"ל ומתגוררת במושב צלפון שליד בית שמש. בעברה הייתה ספרית, אחר כך בעלת חנות, בעלת משתלה ומורה ליצירה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בפעילות התנדבותית עם קשישים. "עברתי למושב לפני כמה שנים, אחרי שנים שגרתי בעיר. אין לי כאן חברה, הילדים רחוקים והמפגשים האלה הם פתרון מצוין עבורי. מצאתי חברות וחברים, ואני מאוד אוהבת גם את הנתינה שיש בארגון המפגשים. "אנחנו בקשר טלפוני יומיומי, עושים מסיבות, הולכים למועדונים לריקודי שנות ה-60. אם מישהו לא נכנס לצ'ט כמה ימים, מיד אנחנו מבררים אם הכול בסדר. אנחנו מרגישים כמשפחה לכל דבר וכיף לנו. יש בינינו אלמנים, נשואים, רווקים, וזה ממלא את החיים שלנו. הקהילה החדשה היא דבר מצוין. גם אנשים אחרים יכולים ללמוד מאיתנו ולארגן מפגשים". שותפתה של רביבו לניהול הקהילה, פרלי רון (63), אלמנה המתגוררת בבת ים ועוסקת באמנות ובעבודה התנדבותית בבית ספר, חברה במוטק'ה גם היא חמש שנים. "זה התחיל בצ'ט", היא מספרת. "בהתחלה נפגשנו בקטן, ולאט לאט זה גדל. אחת לשבוע אנחנו רוקדים, יש טיולים משותפים. יש לנו בחבורה גם נשים וגם גברים, וכבר נוצרו גם כמה רומנים. בשבילי זה גם עשייה למען הקהילה, ומובן שהמפגשים נותנים לנו המון. אנחנו אנשים מרקעים שונים, אבל יש בינינו שפה משותפת. אנחנו משוחחים, צוחקים ויש הרבה חוש הומור, אז מה עוד צריך".
עוד על חברה ופעילות בגיל מבוגר:

מרכזי יום: חוגים, פעילויות וחברה

ריקודי עם: כל אחד יכול לרקוד

חדש במוטק'ה: קהילת ריקודים

גם זו דרך להכיר: מטיילים ורוקדים

לקהילת מפגשים חברתיים במוטק'ה:

לחצו