חדש במוטק'ה: קהילת סבא וסבתא

(צילום: Shutterstock)

לסבתות שלנו היה כנראה קל יותר. בגיל שבו נולדו להן נכדים הן לרוב כבר לא עבדו, וגם לימודי העשרה, טיולים בעולם או תחביבים לא היו על סדר היום. תפקידן היה מוגדר והתמצה בעיקר בתחום הבישול והאפייה לנכדים. אם התבקשו לעזור ולהיות מעורבות, היה כבוד לחוכמת החיים ולניסיון שלהן. מילה של סבתא הייתה מילה.

כיום צריכות הסבתות ללהטט, כמעט כמו האמהות, בין שמרטפות לטובת הילדים העובדים לבין החיים שהן רוצות לעצמן. בנוסף הן נדרשות לעזור אך לא להתערב, לתרום אך לא לתת יותר מדי עצות.

כדי לסייע בניווט בדרך החתחתים הזו הוקמה לאחרונה במוטק'ה קהילה סבא וסבתא, בניהולן של רעיה מנור ומלכה ירון, סבתות כמובן, שישמחו לשמוע את הבעיות ולייעץ, וכמובן לתת במה לסבים ולסבתות אחרים שמעוניינים להביע דעה ולתרום מניסיונם.

רעיה מנור, בת 70, תושבת חיפה, היא סבתא ללא פחות מ-21 נכדים מארבעת ילדיה ומילדיו של בעלה השני. היא עוסקת בכירולוגיה (קריאה בכף יד) ומאחוריה לימודי פסיכותרפיה הוליסטית, גישור ואימון אישי. "הנכדים הם כולם שלנו", היא אומרת, "וחלק מנכדיו של בעלי קוראים לי סבתא. זה אומר השתתפות בכל יום הולדת של כל 21 הנכדים, קניית מתנות, השתתפות באירועים שלהם בגן ובית הספר, ביום הסבתא וכו', בנוסף לביקורים הרגילים. הסבתאות היא חלק מאוד חשוב מחיי וזה לא קל. צריך ללמוד לתמרן בינה לבין העיסוקים האחרים".

הולדת נכדתה הראשונה, לפני כעשר שנים, הייתה בעבור מנור האות שעליה לפרוש מעבודתה כמזכירה במסגרות שונות ולהתחיל להתפתח ולעשות למען עצמה. "התחלתי ללמוד, ומאז אני לא מפסיקה. במקביל לכל זה ולסבתאות, אני מתנדבת בארגון אלמנות צה"ל (מנור היא אלמנת מלחמת יום כיפור)".


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


כשהיא נשאלת מהו לדעתה תפקידם של סבים, היא מסרבת לנסח כללים. "כל אחד צריך ללכת עם מה שיש לו ועם מה הוא יכול לתת, ולא לוותר על האני שלו. אין טוב ואין רע בסבתאות. יש לי השגות רק לגבי אנשים שעושים אבל כועסים כל הזמן, ואני נתקלת בזה הרבה. אם אתה עושה, תעשה את זה בכיף. אם זה מתחיל ללחוץ עליך, זה פספוס וזה מעיב על היחסים במשפחה. 

"יש לי חברות שנוסעות כל הזמן לעזור, אבל יש בהן כעס והתמרמרות שמתבטאים בחוסר סבלנות לנכדים, בטינה כלפי הילדים. יש סבתות שלוקחות על עצמן למשל להוציא את הנכדים כל יום מהגן, וזה תפקיד מאוד קשה. 

"במסגרת הקהילה הייתי רוצה לתת לאנשים אישור להמשיך להתקדם בחייהם ולעזור איפה שהם יכולים. לא להפוך לצלע שלישית בזוגיות של הילדים שלהם. גם עם הילדים שלי אני עושה כך. אם אני יכולה, אני עושה בכיף. אם לא, אז לא. זה לא משתלט לי על החיים".

הקהילה נועדה לדעתה לתת במה לחלוק דברים יפים, לספר על הנכדים ולהעלות תמונות, אך גם לפתור בעיות. "למצוא את שביל הזהב. איך עוזרים, אבל לא מתערבים, איך שומרים על אוטונומיה, אבל לא מפסידים את הנכדים. אני יכולה לייעץ מתוך ניסיון החיים שלי והידע המקצועי, ואם מישהו ירצה להתייעץ או לחלוק בעיה, אהיה מוכנה לסייע גם באופן אישי ולא דרך הקהילה. מובן שדבר שמתאים לי, לא חייב להתאים למישהו אחר".

מעבר למה שהיא עצמה יכולה לתת, הקהילה היא לדבריה הזדמנות ללמוד על בעיות של אחרים ולמצוא את עצמנו בתוכן. "אתה לא חייב להיות אפילו שותף לדיון, אלא רק להזדהות, או להיפך. זה כמובן לא בא להחליף התייעצות עם אנשי מקצוע במקרים קשים, ולפעמים אמליץ לבדוק את הנושא בצורה יותר מעמיקה". 

גם מלכה ירון (65), תושבת כפר יונה, אם לארבעה וסבתא לחמישה, תשמח לסייע לכם במסגרת הקהילה. במקצועה הייתה ספרנית ומידענית ואף למדה תקשורת בינאישית ופסיכולוגיה, ולאחרונה פרשה לגמלאות. כשאינה מוזעקת לטפל באחד מנכדיה, היא מתמסרת לגינון, לרכיבה על אופניים, לקריאה ולגלישה באינטרנט.

"הסבים של היום, חיים במציאות שונה מבעבר", היא אומרת. "חלקם עדיין עובדים וזמנם קצר. אני מאמינה שלא צריכה להיות מחויבות להיות שותפים בגידול הנכדים, וכל עזרה היא עניין של רצון. אני אישית נותנת כמה שאני יכולה. הבוקר, למשל, קיבלתי הודעה שהנכדה חולה, אז אני עוזבת הכול, קמה ונוסעת. האהבה הגדולה שלי היא המשפחה, והיא אצלי בעדיפות הראשונה. אחר כך מגיעים התחביבים והמחויבויות האחרות". 

לדבריה, גם כשהייתה אם צעירה, לא בהכרח קיבלה את דעתם של הוריה, ועדיין, היום הסבים נדרשים לזהירות יתר. "היום ההורים רוצים להרגיש אוטונומיים ולהיות אלה שמחליטים. אני מנסה להעמיד את עצמי במקומם לפני שאני מגיבה ולהסתכל על הבעיות בצורה אובייקטיבית. אני מאמינה שיש לי מה לתת בנושא הזה גם לאחרים. אני מרוצה מהתפקוד שלי כסבתא". 

הקהילה היא, לדבריה, מקום לפרוק בעיות מהלב. "כשמשהו מעיק, חשוב שיהיה איפה לשחרר קיטור. זה גם המקום לשמוע קשת רחבה של דעות וגישות, וזה אחד היתרונות של הפורומים והקהילות למיניהם. זווית ראייה חדשה יכולה להוציא מהקיבעון". 




לפורום הורות וסבתאות: לחצו