חדש: מכשיר לאימון מערכת היציבה

חברים, היזהרו. הסטטיסטיקה מראה שאחד מתוך שלושה אנשים בני 65 ומעלה ואחד מתוך שניים בני 80 ומעלה ימעד וייפול במהלך השנה הקרובה. כיוון שבגילים האלה העצמות כבר לא מה שהיו פעם ויש מחלות רקע נוספות, נפילה עלולה להסתיים בשברים קשים, בטראומה נפשית ולעתים אפילו בסיבוכים שמובילים למוות. מכשיר חדש בשם "במפר סיסטם", שפותח באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ונחשף לראשונה בכנס הפרויקטים שערכה האוניברסיטה ב-1 ביולי השנה, מבטיח לאמן את מערכת היציבה של קשישים ולמנוע נפילות. מדובר בסוג של הליכון שמאתגר את מערכת שיווי המשקל וכך מאמן אותה כדי למנוע נפילות. היוזמה לפיתוח המכשיר היא של ד"ר יצחק מלצר, ראש מחלקת הפיזיותרפיה באוניברסיטת בן גוריון. "נושא הנפילות אצל קשישים נחשב לבעיה משמעותית ביותר בעולם המערבי", אומר מלצר, "נפילות והסיבוכים שבאים בעקבותיהן הן כיום הסיבה החמישית בשכיחותה למוות אצל קשישים. כשילד או אדם צעיר נופל, זה נגמר מקסימום בפלסטר בברך. אצל אדם מבוגר, שסובל מאוסטיאופורוזיס וממחלות נוספות, הנפילה עלולה להסתיים אחרת. בין חמישה לשבעה אחוזים מהקשישים שנופלים שוברים עצם, כשהשבר הקשה מכולם הוא בצוואר הירך, אבל זה עלול לקרות גם בעצמות בפנים, בשורש כף היד או בעמוד השדרה".
קשישים שחוו נפילה קשה עלולים להידרדר ולמות
עצם שבורה בגיל מבוגר היא סיפור לא פשוט. בעוד שאדם צעיר יחלים משבר אחרי תקופת מה של גיבוס ושיקום, על פי הספרות המקצועית, בין 25-30 אחוזים מהקשישים ששברו את עצם צוואר הירך ימותו תוך חצי שנה מהידרדרות כללית. וגם אם לא נחבלו גופנית, אנשים שחוו נפילה נותרים במקרים רבים עם טראומה נפשית. הם יחששו ללכת למקום שבו מעדו או אפילו לצאת מהבית, יסרבו לעלות לאוטובוס או לעשות פעילות גופנית וההשלכות הן ירידה באיכות החיים. למעלה ממחצית הנפילות של קשישים הן תוצאה של היתקלות בחפץ על הרצפה, אריח לא ישר, כבל חשמל, אבן או שפת מדרכה. "כשאדם צעיר נתקל במשהו", אומר ד"ר מלצר, "מערכת הבקרה של שיווי המשקל והרפלקסים היציבתיים מונעים את הנפילה. אנחנו מושיטים רגל לכיוון הנפילה ובולמים באופן אוטומטי, או אוחזים במהירות בקיר או במעקה. אצל מבוגרים זה לא כך. הם מועדים יותר להיתקלויות גם מכיוון שהם פחות מרימים את הרגליים מהרצפה בזמן הליכה וגם כיוון שעם ההזדקנות הרפלקסים היצירתיים נעשים איטיים יותר. התוצאה היא שכל מעידה קטנה יכולה להסתיים על הרצפה.


"בארצות הברית נושא הנפילות אצל קשישים הוכרז כמגיפה. חישבו שם ומצאו שמערכת הבריאות האמריקנית מוציאה 20 מיליארד דולר בשנה על ימי אשפוז, שיקום, ניתוחים, ביקורי בית והוצאות נוספות לאנשים שנפלו. האמריקנים החליטו להילחם בתופעה בכל דרך אפשרית. השיטות המקובלות הן ארגון ביתו וסביבתו הקרובה של הקשיש כך שלא ימעד. פיזיותרפיסט מגיע הביתה ומייעץ כיצד לסדר את הבית, בלי שטיחים דקים שנוטים להחליק או כאלה ששפתם עבה מדי, בלי קווי טלפון או חשמל על הרצפה, עם מעקה בטיחות ושטיח מגומי במקלחת, תאורת לילה לגיחות לשירותים ואמצעים נוספים. עוד שיטה היא בדיקה האם קוקטייל התרופות שהקשיש נוטל עלול לפגוע בערנותו. "אנחנו החלטנו לפתח טכנולוגיה שמטרתה לאמן את מערכת בקרת שיווי המשקל, כי לדעתנו פעילות גופנית היא הדרך הטובה ביותר לאמן את הגוף להימנע מנפילות. בדקנו מהי הפעילות הגופנית היעילה ביותר לשם כך, ומצאנו שאין די באימוני הליכה או כושר לחיזוק השרירים. כדי לשפר את שיווי המשקל, יש צורך בפעילות ספציפית וממוקדת".
המכשיר מדמה היתקלויות תוך כדי צעידה
ד"ר אמיר שפירא, ממחלקת הנדסת המכונות באוניברסיטת בן-גוריון, שפיתח את המכשיר עם ד"ר מלצר ובעזרת הסטודנטים איילה אסא-אשכנזי, אלעד אלפו, אופיר גל-אור ואורן סגל, מספר שהמטרה הייתה ליצור מכשיר אימון שיוצב במכוני פיזיותרפיה ובחדרי כושר בבתי אבות. "המכשיר שפיתחנו הוא הליכון שמדמה היתקלויות", מסביר ד"ר שפירא. "תוך כדי הצעידה עליו חווה הצועד תזוזות פתאומיות לכיוונים שונים באופן מקרי, קדימה, הצדה או באלכסון, ועליו ללמוד להתגבר עליהן ולהישאר יציב. את ההדמיה של הנפילה אפשר לכוון לעוצמות שונות. מעלים אדם מבוגר על המכשיר, בתחילה במהירות נמוכה ובעוצמת תזוזות נמוכה, ואז גורמים להפרעות בהדרגה להיות יותר משמעותיות. אם מעבר לסף מסוים הוא לא מתגבר, בונים לו תוכנית אימונים לפי ביצועיו וכך משפרים את היציבות שלו". לדברי ד"ר שפירא, יש הוכחות מדעיות לכך שאימונים עוזרים לשיפור היציבה, אבל עד היום לא היו מכשירים ייעודיים שאפשרו לנסות זאת באופן שמבהיר זאת בבירור. "ישנם מכשירים אחרים שמדמים עמידה על רצפה שזזה, אבל עד היום לא היה מכשיר שמדמה נפילות תוך כדי הליכה. הייחוד של המכשיר שלנו בכך שהוא מדמה את המציאות בדרך הקרובה ביותר, אבל בסביבה מבוקרת ותוך שמירה על הבטיחות. האדם קשור לרתמה שבולמת אותו ואין סיכוי שיגיע לקרקע. החלק שלנו מבחינת הנדסת מכונות היה לתכנן את המכשיר ואת מערכת הבקרה שלו ולאפשר שמירת נתונים של ביצועי הקשיש מאימון לאימון". "הרעיון הוא ללמד את האדם לבלום נפילה בזמן אמיתי ולאמן את הרפלקסים שלו", מוסיף ד"ר מלצר. "אחרי כמה פעמים, אנחנו מצפים שהאדם ילמד למנוע את הנפילה תוך כדי הליכה. בקרוב נתחיל לבדוק את יעילות המכשיר בקבוצת בקרה של קשישים שתתאמן רק בהליכה רגילה, וקבוצת מחקר שתתאמן על המכשיר. ההנחה שלנו היא שהמכשיר יוכח כיעיל יותר מהליכון רגיל. ההנחה שרווחה עד לפני 20 שנה, שאי אפשר לשפר את מצבם של רפלקסי היציבה אצל קשישים, הוכחה כמוטעית. היום יודעים שאפשר לשפר כל דבר, כולל בקרת שיווי משקל, בכל גיל, אם עובדים נכון". המכשיר קיים כרגע רק ברמת אבטיפוס. במקביל למחקר הקליני האמור עמל צוות המפתחים, ביחד עם שלושה סטודנטים מתוכנית ה-MBA למצטיינים בתחום מינהל העסקים בבן-גוריון, ארתור רוזנר, יערה רואימי ומורן ישינסקי, על ניסוח תוכנית עסקית ורשימת המוצר כפטנט כדי לשווק אותו לשוק האמריקני במסגרת חברת NextStep שנמצאת בשלבי הקמה, בכפוף לאיתור משקיעים.
ובצנרת, מכשיר נוסף לחולי אפילפסיה ופרקינסון
ועוד באותו עניין, במחלקה אחרת באוניברסיטת בן גוריון פיתחו הסטודנטים עוז זוארץ ומוריה צוברי, במסגרת פרויקט סיום התואר בהנדסת חשמל, מכשיר לזיהוי נפילה אצל קשישים וחולי אפילפסיה ופרקינסון. מטרת המכשיר היא לזהות אדם שנפל ולתעד את התהליך המתרחש לפני הנפילה. המכשיר מדווח על הנפילה למוקד חירום ומאפשר תקשורת בין המוקד לנפגע עד לבוא הצוות הרפואי. המכשיר, שפותח בהנחיית פרופ' שלומי ארנון, מזהה את הנפילות באמצעות חיישני מד תאוצה ומד שינוי זווית. הוא נישא על ידי החולה כחגורה ומשדר את הנתונים למחשב הביתי, שמעבד אותם ומתריע על הנפילה. מטרת המוצר היא לשפר את איכות החיים של החולה ולהשיב לו את תחושת הביטחון.
עוד על שיפור איכות החיים בגיל מבוגר:

עשרה מזונות שמסייעים לחיזוק העצם

פילאטיס: לשפר את תפקוד הגוף

שיטת אלכסנדר: לומדים להשתמש בעצמנו

התעמלות - אף פעם לא מאוחר מדי

אימוני כושר: קריאת תיגר על ההזדקנות

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום אוסטאופורוזיס

פורום אורתופדיה

פורום פיזיותרפיה