חוזרת לשורשים

אילנה אליה. צילום: יח"צ 

עד שנפטר אביה לא חלמה הזמרת אילנה אליה על קריירה מוזיקלית בשפה הכורדית. למעשה היא עשתה כל שביכולתה כדי להתרחק מהשפה ומהתרבות של בית הוריה. "לא התחברתי לזה", היא מודה. "אמא שלי מספרת שכשהייתה מדברת כורדית הייתי מבקשת ממנה לדבר עברית. הייתי ילדה כשאמרו לנו 'אתם ישראלים, דברו עברית'. זו הייתה גישה שבדיעבד התברר שהייתה גרועה, כי היא מנתקת אותך מהשורשים שלך".

בילדותה למדה שירה קלאסית מערבית, גוספל ואריות. המפנה אירע כשאביה נפטר, לפני 25 שנה. "הוא היה זמר גדול עם קול מדהים ויכולות ווקליות אדירות. תמיד שמענו אותו שר בבית, אבל הוא לא עשה עם זה כלום. אמרתי לעצמי שאני לא אמות כמוהו, בלי לתעד את עצמי". היא הייתה בת 37 כשהחלה לשיר בכורדית, שרה שירים שהתנגנו מפיו של אביה, שירי קינה וכאב, שירי אהבה וגם שירים קצביים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם.

ההתחלה הייתה קשה. בשנים הראשונות היא שמרה על עבודתה בבנק בירושלים, שבה נולדה בשנת 1955. במקביל התחילה להופיע. השם שלה נישא מפה לאוזן. המוזיקאים שמעו והעריכו, הזמנות הגיעו מפסטיבלים ברחבי העולם, אבל הכורדים מבית קצת התקשו לקבל את האישה ששרה על במות. "זה היה עניין שוביניסטי", היא אומרת. "אני גם לא שרה כמו שהכורדים שרו בכורדיסטן, אז אולי גם על זה הם התרעמו". עכשיו הם מעריכים אותה ואת מה שהיא עשתה לשפה שלהם ולמסורת שלהם. "אנחנו הדור הראשון שנולד בארץ", היא אומרת. "בני הדור השני כבר לא דוברים את השפה. אני מאמינה שבזכות המוזיקה הם יתקרבו שוב למסורת".

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

כיום אפשר למצוא בהופעות שלה מבוגרים וצעירים, חובבי מוזיקה קלאסית וגם חסידי מוזיקת עולם. יש אנשים שיושבים בכיסאות, אחרים רוקדים במעברים כשמגיע שיר קצבי. "המוזיקה הזו מאוד טראנסית, היא מרקידה ואי אפשר לשבת כששומעים אותה", היא אומרת. כולם כאחד מתמוגגים מהיכולות הווקליות האדירות שלה שמרעידות את הקירות ואת הלבבות.

בקרב הכורדים שחיים בעיראק, טורקיה ואיראן, היא פופולרית למדי. משמיעים אותה בתוכניות הרדיו המקומיות ובערוצי הטלוויזיה, ומפעם לפעם מכתבים מתושבי האזור נוחתים בתיבת המייל שלה. עכשיו היא יוצאת עם מופע חדש, "מכורדיסטן באהבה" שהופעת הבכורה שלו תתקיים בפסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה ב-31 במרץ. "אני אספר קצת על השירים ועל השפה שלנו", היא אומרת. "אבל לא יותר מדי, שיישאר מקום למוזיקה".

עוד על תרבות ובידור:

כך היינו

זוכרים את השירים