חולים? אל תחשבו חיובי, תחשבו ריאלי

במשך שנים הועבר לחולי סרטן המסר כי אם יחשבו מחשבות חיוביות ויאמינו שהם יחלימו, כך יהיה. הבעיה היא שגישה זו גרמה לחולים רבים לחוש אשמים אם לא התגברו על המחלה או אם זו חזרה. בכינוס האיגוד לפסיכו-אונקולוגיה שאירחה האגודה למלחמה בסרטן בסוף השבוע האחרון התריע מומחה בינלאומי מפני הגישה והמליץ על חשיבה ריאלית תוך התייחסות לסיכונים, לצרכים ולדרך של כל חולה להתמודד איתם. "למרות שנמנעתי ממחשבות מעיקות ורעילות, סלחתי לכולם ועשיתי מדיטציה, הסרטן חזר. האם החסרתי משהו?", שאל חולה סרטן במסגרת מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Cancer. חולה זה אינו לבד ושאלתו הקשה, מתברר, מעסיקה רבים. חולים רבים חשים כך, למרות שמחקרים מקיפים רבים שנערכו בשנים האחרונות, לא מצאו הבדלים בשיעורי ההישרדות או הישנות המחלה בין חולים שהתמקדו ב"מחשבות חיוביות" לבין כאלה שלא. החוקרים מזהירים כי הטענה שחולי סרטן יכולים "לנצח" את מחלתם כאשר הם מאמצים גישות חיוביות ומתמקדים בתוצאות החיוביות, מרמזת שחולים שמחלתם מתקדמת או חזרה, נכשלו כביכול במאבק שלהם, כתוצאה מכך שלא נקטו בגישות אלה או לא עשו זאת כהלכה. המומחים מבהירים כי התערבות פסיכו-סוציאלית המקדמת מחשבות חיוביות עשויה לשפר משמעותית את איכות החיים, אך לא להאריכם. פרופ' ג'יימס קויאן, מאוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית שערך סקירה של המחקרים העיקריים בתחום גוף, רגש ונפש, סיפר שכבר ב-1979 מצא מחקר שפורסם בכתב העת Lancet כי הישנות של מחלת הסרטן הייתה שכיחה יותר בקרב חולים שנקטו בהכחשה או כאלה שהיו בעלי "רוח לחימה", לעומת חולים שהגיבו בהשלמה עם מחלתם או שחשו תחושות של חוסר אונים. מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת BMJ ב- 2002, ערך סקירה של מחקרים שבחנו את השפעת ההתמודדות הפסיכולוגית על הישרדות והישנות של מחלת הסרטן. ברוב המחקרים לא נמצא קשר בין רוח לחימה או תחושת חוסר אונים לבין הישרדות או הישנות המחלה. ממצאים חיוביים נמצאו רק במחקרים קטנים או בעלי פגמים מתודולוגיים. החוקר שסקר את המחקרים סיכם:"אנשים שחולים בסרטן לא צריכים להרגיש לחץ לאמץ דפוס התמודדות מסוים כדי לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם או להפחית הסיכון להישנות המחלה".


גם במחקר מ-2007, שבו נחקרו 1,100 חולים, לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין סוגי התחושות הרגשיות של החולים לתוצאות מחלתם. במחקר אחר, שפורסם שנה מאוחר יותר, הדגיש החוקר כי צריך להימנע מלהעביר את האשמה אל החולה שלא חשב חיובי מספיק, לא צחק מספיק או לא לחם מספיק, וכי הלחץ המופעל עליו לבטא חשיבה וגישה חיובית אינו מאפשר לו לבטא את המצוקה האמוציונאלית שהוא חווה. חוקרת אחרת טענה במאמר נוסף כי "זה מלחיץ לשמור על חזות חיובית לא פחות מאשר להיות במצב רוח לא טוב. זה מאוד מלחיץ לשחק כל הזמן את תפקיד הלוחם האופטימי". מומחית אחרת שאלה: "האם מטילים 'אשמה' כזאת על נפגעי טראומה ומצפים שיחושו בושה כאשר אינם מצליחים למצוא משהו טוב במה שקרה להם"? יש חוקרים שאף הגדירו זאת כ"טרור של החשיבה החיובית". פרופ' קויאן טוען כי יש להגן על החולים מטיעונים פסאדו-מדעיים שמגזימים באחריות של החולים למצבם, ולמנוע מהם תחושה של אשמה שלא ניצחו את הסרטן בגלל שלא היו חיוביים ולוחמים מספיק. חוקרים רבים מצטרפים לקריאה זו. "להכריח את החולה לחשוב חיובי זהו צעד שעלול באופן פרדוקסאלי לפגוע במנגנוני ההתמודדות של החולה, שלעתים טבעי שירגיש עצוב" אומר ד"ר שמעון ויין, מנהל היחידה הפליאטיבית במרכז דווידוף שבבילינסון. "צעד כזה עלול אף לגרום לחולים לחוש תחושות אשמה אם מחלתם חזרה, למרות שניסו 'כנראה ללא הצלחה' לחשוב חיובית". "חשיבה 'שלילית' אינה האלטרנטיבה היחידה לחשיבה 'חיובית'. צריכה להיות חשיבה ריאלית - המתייחסת לסיכונים, לצרכים ולדרכים להתמודד איתם", סיכמה מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן.
עוד חדשות בריאות:

ועדת חריגים: לא רק לתרופות מצילות חיים

המדריך המלא לטיפול בתרופות

אלרגיה: גורמים ואבחון

מריחואנה רפואית: מי מקבל, איך מקבלים

סרטן העור: גם לתזונה יש השפעה

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום סרטן (אונקולוגיה)

פורום פסיכולוגיה
עוד כתבות בריאות באתר
כמוני